בתעשייה האווירית מבקשים תמיכה ממשלתית לקראת ההתמודדות במכרז על ייצור הלוויין עמוס 8

לדברי בכיר בתע"א, החברה זקוקה ל-70–60 מיליון שקל כדי לאפשר לה להיות תחרותית גם בייצור לווייני תקשורת, ולא רק בלווייני תצפית ■ שני לוויינים שבנתה התעשייה האווירית בשנים האחרונות - לתקשורת ולתצפית - ישוגרו בשבוע הבא מגינאה הצרפתית

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בדיקות של הלוויין עמוס 6 במפעל של תע"א
בדיקות של הלוויין עמוס 6 במפעל של תע"אצילום: תעשייה אווירית

בשבוע הבא ישוגרו שני לוויינים שבנתה התעשייה האווירית (תע"א) - לוויין תקשורת שנבנה עם איטליה, ולוויין צילום לחקר הסביבה, ונוס, שנבנה עם צרפת. הלוויינים ישוגרו מגינאה הצרפתית. בתוך כך, החברה רומזת שהיא זקוקה לתמיכה ממשלתית בסכום של 70–60 מיליון שקל כדי להתמודד על ייצור לווייני תקשורת, מכיוון שללא תמיכה ממשלתית לא תוכל להתמודד במכרזים בינלאומיים.

הלוויין ונוס, שנחשב לקטן ביותר מסוגו בעולם, הוא פרויקט הדגל המשותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). הלוויין מצויד במלצמה שפיתחה אלביט מערכות, והוא יעקוב מהחלל אחר שטחי טבע למטרות חקר סביבה - תוך ניטור מצב הקרקע והצמחייה, הייעור, החקלאות ומקורות המים.

בנוסף, לונוס משימה טכנולוגית חדשנית וראשונה מסוגה, שבמסגרתה ינסו להוכיח היתכנות של מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה שפותחה על ידי רפאל. שימוש במערכת הנעה חשמלית חוסך בדלק ובמשקל הלוויין, ובאמצעותו ניתן להגדיל את משקל הציוד המיועד לצורכי מחקר.

הלוויין הישראלי־איטלקי הוא לוויין תצפית מתקדם מסוג OPTSAT3000, המיועד לשימוש משרד הביטחון האיטלקי. הוא שוקל 368 ק"ג - משקל נמוך שהושג באמצעות טכנולוגיית מזעור חדשנית ומתקדמת שפיתחה תע"א. בנוסף, הלוויין מצלם ברזולוציה גבוהה המאפשרת להבחין בפרטים קטנים על הקרקע. הוא נרכש על ידי ממשלת איטליה ב–2012 כחלק מעסקת רכש הדדית בין המדינות. חברת Telespazio האיטלקית משמשת כקבלן הראשי של הפרויקט.

יוסי וייס
יוסי וייסצילום: זיו קורן

יוסי וייס, מנכ"ל תע"א, אמר: "תוכנית לוויינות התצפית הסדורה של ישראל מאפשרת פיתוח וייצור גם עבור צרכים מקומיים וגם ליצוא, ומתקיימת בזכות מדיניות ממשלתית ברורה בתחום".

"בלוויינות תקשורת הממשלה לא השקיעה"

בתע"א חוששים מהיעדר הזמנות חדשות של לווייני תקשורת ומהיעדר תמיכה ממשלתית בחברה, שהעלויות של הקמת הלוויין שלה הופכות אותה לתחרותית פחות לעומת חברות אחרות בעולם, הבונות סדרות של לוויינים. וייס התייחס לחששות אלה, והוסיף: "ערב השיגור, אני קורא לממשלת ישראל לקבל גם את ההחלטות הנדרשות באשר לעתיד לוויינות התקשורת בישראל. מאז אובדן עמוס 6, לפני כעשרה חודשים, לא התקבלה כל החלטה לגבי עתיד התחום - מה שבסופו של דבר יוביל לאובדן הידע והיכולות הטכנולוגיות שנצברו. אנחנו מתקרבים לנקודת האל־חזור, שתוביל לחיסול יכולותיה של ישראל בתחום לוויינות התקשורת".

הבעיה של תע"א קשורה בלווייני תקשורת ולא בלווייני תצפית. העלויות של תע"א גבוהות, ואילו חברות מסחריות, כמו חלל תקשורת, בוחרות בחברה בונה בעלת יכולות, שמציעה מחיר נמוך יחסית. באחרונה חלל תקשורת פירסמה מכרז לבניית עמוס 8, ובתע"א חוששים שיפסידו בו.

עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתע"א, המייצר את הלוויינים, אומר כי "בשונה מתחום התצפית, בלוויינות התקשורת הממשלה לא השקיעה אגורה - וזאת בניגוד מוחלט למדינות אחרות, שהחליטו שלוויינות תקשורת חשובה להן, והן משקיעות בתחום הון עתק". דורון מוסיף: "רק הממשלה יכולה להחליט אם שיקולים לטווח ארוך חשובים לה, ואם היא רואה ערך בכך שלווייני התקשורת שמקשרים את ישראל לעולם יהיו בתכנון ישראלי, בבנייה ישראלית ובהגנות ישראליות - או שהיא מעדיפה שיהיו לוויינים שייבנו בסין, באירופה או באמריקה. המשמעות היא שהלוויינים יישלטו משם, ויפעלו כשהאמריקאים או הסינים יחליטו שמתאים להם". לדבריו, במצבה הגיאופוליטי של ישראל השליטה בתקשורת של המדינה אינה צריכה להיות בידיים זרות. "נראה לי מוזר שהתקשורת המרכזית שלנו תישאר תלויה ברצונן הטוב של המעצמות", אמר. דורון ציין כי ההשקעה הממשלתית הנדרשת כדי שתע"א תוכל להגיש הצעה אטרקטיבית לבניית עמוס 8 מוערכת ב-70–60 מיליון שקל, שיתפרסו על פני כמה שנים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker