לפי המדד של בנק ישראל, מצב המשק מצוין - אבל יש מי שחולק על כך - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפי המדד של בנק ישראל, מצב המשק מצוין - אבל יש מי שחולק על כך

בעוד המדד המשולב של בנק ישראל ליוני טיפס ב-0.3%, מדד מלניק שיתפרסם מחר צפוי להיות שלילי, לראשונה מאז 2010 ■ פרופ' רפי מלניק: "המדד לא החמיץ תפנית במשק מאז 1975" ■ לדבריו, "כל עוד העולם במשבר, יהיה קשה להשתמש במנוע הצמיחה שלנו - היצוא"

7תגובות
רפי מלניק. "השקל החזק קשור לסוגיית הפריון"
תומר אפלבאום

המדד המשולב של בנק ישראל ליוני שפורסם אתמול, ונועד לאמוד את מצב המשק, עלה ב–0.3% — ולפי בנק ישראל הצביע על המשך ההתרחבות של הפעילות המשק. אלא שבחינה של רכיביו ציירה תמונה מוזרה: יבוא מוצרי הצריכה ירד ב–0.5%, יבוא התשומות לייצור ללא דלקים ירד ב–4%, יצוא הסחורות (ללא חקלאות) ירד ב–1.5%, ושיעור המשרות הפנויות מתוך סך המועסקים במגזר העסקי נותר זהה כבר ארבעה חודשים — 3.8%.

פרמטרים נוספים המרכיבים את המדד — כמו מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים ומדד הפדיון במסחר הקמעוני — לא פורסמו עדיין, אבל בחינה של ביצועיהם במאי מציגה ירידה של 2%–4%.

כיצד ייתכן שהפרמטרים שמרכיבים את המדד יורדים אך המדד עולה? ההסבר לכך, לפי בנק ישראל, מתחלק לשניים: ראשית, המדד משקף באופן בסיסי את הגידול הטבעי בתוצר, הנובע מהגידול הטבעי באוכלוסייה — מה שאמור להביא לגידול שנתי של כ–2.5%. שנית, המדד אומד את ערכם של הפרמטרים שעדיין לא פורסמו, בהתאם לתחזית שהוא מבצע על סמך מודלים סטטיסטיים. התחזית של הבנק בנוגע לפרמטרים האלה, במקרה זה, מעריכה כי יהיה תיקון בפרמטרים שהציגו ירידה בחודש הקודם.

ואולם יש מי שמעריך כי המגמה האמיתית של המשק הישראלי שונה מהתחזית של בנק ישראל. פרופ' רפי מלניק, מרצה בכיר בבית הספר טיומקין לכלכלה, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, סבור כי המדד למצב המשק שפיתח בתקופה שבה עבד בבנק ישראל — ושפורסם על ידי הבנק במשך תקופה מסוימת — מעיד החודש על שינוי בתמונה הכלכלית. מדד מלניק יפורסם אמנם רק מחר, אבל מלניק מעריך כי יהיה שלילי.

"זה מדד שמאז 1975 לא פיספס אף תפנית של השווקים", טוען מלניק לגבי המדד שלו, שהתחיל להתפרסם ב–1990, אבל ביצע מדידה רטרואקטיבית לגבי 15 השנים שקדמו לפרסומו. "הירידה אצלי נובעת מירידה בייצור התעשייתי, בפדיון ענפי המסחר, בשירותים וביבוא תשומות לייצור מקומי ומאי־גידול במשרות השכירים. אני מעריך כי זה יהיה פחות או יותר החודש הראשון שבו מדד מלניק יהיה שלילי מאז 2010".

"ניצלנו את הכלים במשבר הקודם"

מה המשמעות של הנתון הזה מבחינת המשק?

מלניק: "זה אומר שהצמיחה שלנו נבלמה קצת. כבר כיום אנחנו בצמיחה מתונה. ב–2017 הצמיחה אמורה להיות של 2%–3%. המגבלה שלנו בהיבט הזה היא הצמיחה בעולם — כל עוד העולם במשבר, יהיה לנו קשה להשתמש במנוע הצמיחה שלנו — היצוא.

כמתואר

"הגעתי באחרונה מכנס בינלאומי. ומה שמטריד את כולם, בכל העולם, הוא היעדר האינפלציה. השאלה שהעסיקה את כולם היא כיצד עושים אינפלציה. כולם הדפיסו כסף".

למה אנחנו כל כך רוצים שתהיה אינפלציה? אולי צריך לרדת מהאקסיומה הזאת. אם הכל בסדר — אין אבטלה, שירותי הבריאות עובדים — למה שנרצה שתהיה אינפלציה? הרי בהרבה חלקים בעולם מתחילים להפנים את העובדה שאוכלוסיית כדור הארץ תצטרך להתחיל להתכווץ בשנים הקרובות, תהליך שמטבעו הוא דפלציוני.

"נכון שיש תיאוריה המסתכלת על האינפלציה בראי היסטורי וגורסת כי עד שנת 1800 האנושות היתה בסטגנציה, ככל שמדובר בצמיחה שלה, ורק מ–1800 התחילה תקופת הצמיחה הרציפה, שאותה אנו מכירים. לפי התיאוריה הזאת, יכול להיות שאנו מתקרבים עכשיו לשלב שבו מסתיים עידן הצמיחה של האנושות.

"אבל נכון להיום דפלציה היא עדיין תסמין לכך שהכלכלה אינה מתפקדת טוב. בכל העולם היעדר אינפלציה מתפרש כהיעדר ביקושים וכחוסר צמיחה. בישראל אולי אין בעיית אבטלה, אבל באירופה יש בעיית אבטלה ועוני רב. יש בעיות נוספות באזורים שונים בעולם. להערכתי, בלי צמיחה ניקלע לעידן של חוסר שקט חברתי. בעיות שאפשר להתמודד אתן כשיש צמיחה — לא פשוט להתמודד אתן כשיש קיפאון, מפני שאתה צריך לעשות העברה של תקציבים בין מקורות ולא יכול להוסיף תקציבים מבחוץ".

הדפלציה היא בכל זאת לא בעיה של כל העולם.

"בהודו ובסין אין בעיית צמיחה. באירופה יש בעיה, וגם ארה"ב נכנסת לתקופה של צמיחה נמוכה מאוד, הנובעת מחוסר גידול בפריון. אנשים פשוט אינם נהפכים שם ליעילים יותר".

בניין בנק ישראל בירושלים
תומר אפלבאום

זו שוב אותה שאלה שנוגעת לצמיחה — האם יש לצפות לעלייה בפריון לנצח?

"נכון שאין במערב ירידה בפריון. אבל מאז שנות ה–50 התרגלנו לעלייה בפריון, שהתבססה על התקדמות הטכנולוגיה. בישראל הבעיה חמורה, בגלל הפריון הנמוך. כל הצמיחה אצלנו נובעת מהצטרפות של אוכלוסיות חדשות לכוח העבודה. התוצר לעובד אצלנו הוא 22 דולר לשעה — הממוצע ב–OECD הוא 40 דולר לשעת עבודה".

אז מה עושים בעולם כדי להגביר את הצמיחה?

"זו בעיה. בכל מקום בעולם כבר הדפיסו כסף כדי לפתור את בעיית הדפלציה, והעולם מוצף בנזילות. הדפסת הכסף הזאת מנעה היווצרות של שפל כלכלי כמו זה שראינו בשנות ה–30 של המאה הקודמת — אבל הביאה לכך שאנחנו נמצאים כיום בשיווי משקל כלכלי בעייתי מאוד. העולם נמצא במצב בעייתי, והסיכון גבוה, פשוט מפני שהשתמשנו כבר בכל הכלים המוניטריים במשבר של 2008.

"אם יגיע משבר נוסף, לא נוכל להשתמש באותם כלים: לא נוכל להשתמש בכלי של הריבית — שכבר נמצאת בגבול האפס, וגם לא נוכל להשתמש בכלי הפיסקלי של הגדלת הגירעון — משום שהשתמשו בו כבר. הממשלות המערביות נמצאות כיום בבעיית חובות שלא היתה כמוה בעבר, ולא יוכלו להגדיל עוד את החובות שלהן".

גם בישראל מדברים על בעיית חוב — אבל אולי צריך פשוט להתרגל לכך שהגירעון הנוכחי של חלק מהמדינות הוא הנורמה החדשה, ולא צריך לצפות לכך שהחוב יירד לרמות שבהן הוא היה בעבר?

"הסכנה היא שהגדלת החוב תביא בסופו של דבר למצב שבו המשקיעים מפסיקים לרכוש אג"ח ממשלתיות. היינו כבר במצב כזה בישראל במשבר של 1985, כשהציבור הפסיק לקנות אג"ח".

זה יקרה רק אם יגיע משבר.

"אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע — אבל בטוח שהוא יבוא. מחזור עסקים הוא דבר שתמיד מתרחש. להערכתי, המדיניות של הבנק הפדרלי של ארה"ב כיום היא סוג של ניסיון למלא את מחסני התחמושת שלהם כדי להתכונן למשבר. הם מעלים ריבית רק כדי שתהיה להם כרית הגנה ויכולת להוריד ריבית כשהמשבר יגיע".

"המגמה של השקל לא תשתנה"

אם נחזור למשק הישראלי — למה עוד יכולה ההאטה במשק להיות קשורה?

"זה קשור גם להאטה מסוימת בהיי־טק. לכך שהביקושים בעולם אינם מצטיינים — וגם השקל החזק לא עוזר לנו".

דווקא דיברו לפני שבוע על כך שהמגמה בשערו של השקל אולי משתנה.

"המגמה של השקל לא תשתנה. התחזקות השקל נובעת מכך שהביקושים המקומיים קטנים יותר מהתוצר. אנו מייצרים יותר מהדרישה שהביקושים המקומיים מספקים. לכן מייצאים סחורה. לא סתם יש לנו עודף של 13 מיליארד שקל בשנה במאזן השוטף.

"מול זה יש את חשבון ההון. אנו משק יציב, אטרקטיבי, ויש זרימת הון פנימה אלינו. מול הכוחות האלה, שיווי המשקל הכלכלי הנכון הוא ייסוף של השקל".

אז איך פותרים את זה?

"באמצעות הגדלה של הביקושים המקומיים — וזה תפקיד הממשלה. אני קושר את חוזקו של השקל לסוגיית הפריון. הפריון במשק נמוך מאוד. אחת הסיבות לכך היא היעדר תשתיות ציבוריות מספקות. אנו מפגרים בדור בתחום הזה, בעיקר בתחבורה. אם הממשלה תגדיל את ההשקעה — היא תגדיל את הביקושים.

כשאתה משקיע, אתה בהכרח מייבא. אין בישראל את חומרי הגלם, המכונות או הפועלים הנחוצים להשקעות כאלה בתשתיות. ברגע שאתה מביא קטרים וחומרים ויוצר ביקוש למט"ח — זה גם מקטין את הלחץ על שער החליפין, וגם ישפר את הפריון במשק".

זה סוג של מעגל סגור. שיפור הפריון שוב יחזק את השקל.

"ייתכן. אבל זה לא הטיעון נגד ההשקעה בתשתיות. הטיעון נגד זה הוא שלתשתיות ציבוריות אתה צריך כסף, ולממשלה יש תקציב מוגבל. אלא שמדיניות מגבלת התקציב של האוצר כיום נועדה להילחם באינפלציה ובגירעון שבמאזן. אלה שני תחומים שאין לנו אתם בעיה כעת.

"גידול בהשקעה בתשתיות צריך להיעשות באמצעות הגדלת הגירעון והנפקת אג"ח ייעודיות. לדוגמה, עבור השקעות ברכבת ינפיקו לציבור אג"ח ייעודיות — למטרת הרחבת הרכבת. זה פותר את בעיית הכלכלה הפוליטית. כיום זה הזמן להשקעה בתשתיות. הריביות נמוכות, וזול לגייס כסף".

וכשיבוא המשבר? הגדלת הגירעון תתנקם בנו.

"אם יהיה משבר, אנו במצב טוב. אין לנו חוב ואין לנו גירעונות גדולים".

כיצד עשוי להיראות משבר חדש?

"אולי יהיה עוד משבר חוב".

כבר היה לנו משבר חוב. זה לא יהיה חדש.

"לא היה משבר כזה, לפחות לא ברמה של מה שיהיה. אם יהיה משבר חוב חדש. הוא לא יהיה ביוון או בפורטוגל — הפעם הוא ימוקד במדינות כמו צרפת וגרמניה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#