הסיכוי להטלת היטל על יבוא מלט - נמוך

משרד האוצר מרוצה מירידת המחירים שנגרמה מפתיחת שוק המלט ליבוא ■ משרד הכלכלה יבחן שיקולים של יוקר מחיה, תחרות ותעסוקה בבואו להחליט אם להשית היטל על היבוא ■ היטל יחזק את המונופול של נשר ויחסל את התחרות - בניגוד לעמדת הממשלה

אורה קורן
אוניית יבוא מלט ומכלי האחסון של סימנט בנמל מספנות ישראל
אוניית יבוא מלט ומכלי האחסון של סימנט בנמל מספנות ישראל
אורה קורן

משרד הביטחון כבר שיקלל בתוכניות הבינוי העתידיות שלו את הירידה במחיר המלט בשנה האחרונה בכ–4 מיליארד שקל — כך אמרו אתמול מקורות במשרד. במלים אחרות, המכרזים שעליהם יחתום המשרד עד סוף השנה יתבססו, בחלקם לפחות, על מחיר המלט המיובא, הנמוך בכ–30% מהמלט של נשר.

זו כנראה אחת הסיבות לכך שבמשרד האוצר הביעו אתמול סיפוק מירידת המחירים שחוללה יבואנית המלט סימנט, כפי שעולה מתשובת המשרד לפניית TheMarker. על רקע זה ומסיבות נוספות, נראה כי הסיכויים להטלת היטל על המלט שמייבאת סימנט — הנתונה בימים אלה בחקירה של משרד הכלכלה והתעשייה, בחשד שהיא מייבאת ומוכרת מלט בהיצף — אינם גבוהים. יתר על כן, ברור שקביעת היטל על יבוא מלט, כפי שביקשה חברת הר־טוב, תחזק את המונופול של נשר — שבשנים האחרונות מחפשת הממשלה דרכים להחלישו.

לפני כמה חודשים פנתה חברת הר־טוב למשרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה שיפתח בחקירה בנושא נגד סימנט, החברה הבת של מספנות ישראל. רק לאחר תמיכת נשר בחקירה, קיומה התאפשר.

היצף הוא מכירה במדינת היבוא במחיר הנמוך ממחיר המוצר בארץ היצוא. הוא נחשב חוקי, למעט במקרים שבהם הוא פוגע בתעשייה המקומית. בישראל נדרש כי 25% מהחברות הפועלות בתעשייה יתלוננו על היצף כדי לפתוח בחקירה. לכן, ללא תמיכת נשר, לא ניתן היה לפתוח בחקירה השנויה במחלוקת לבקשת הר־טוב.

ואולם מהתייחסות ראשונה של משרד האוצר לסוגיה, מתברר כי באוצר מרוצים מירידת המחירים שהובילה סימנט. בתשובה לשאלה לגבי עמדתו בנושא החקירה שנפתחה בבקשה להטיל היטל על יבוא המלט, ממשרד האוצר נמסר: "יבוא המלט הפחית את הריכוזיות בשוק זה, הגדיל את התחרות והביא להוזלת תשומות הבנייה. נושא זה נמצא בראש מעייניו של משרד האוצר. באשר להיטל ההיצף, הנושא נמצא כעת בחקירה, והאוצר ממתין לתוצאות החקירה כדי להעביר את התייחסותו".

בראש משרד הכלכלה והתעשייה עומד כיום השר אלי כהן, שמונה על ידי יו"ר מפלגת כולנו, שר האוצר משה כחלון. השניים מחזיקים בדעות כלכליות דומות, וסביר להניח כי יהיו מתואמים בנוגע להחלטה על ההיטל, לא רק משום שלשם כך נדרשת חתימה של שניהם. במשרד הכלכלה מבינים כי עליהם לשקול את טובת המשק כולו, ולא לבחון רק את טובת המתלוננת הקטנה יחסית, חברת הר־טוב. המשרד נתן כבר שתי ארכות לחברות בענף המלט שהתבקשו למסור נתונים בנושא במטרה לחקור אותו. ההארכה האחרונה תסתיים בסוף החודש.

ממשרד הכלכלה נמסר אתמול כי "החקירה נמצאת בשלבים ראשונים של איסוף נתונים. עם סיומה וקבלת ממצאים ייבחנו כלל ההיבטים, ותתקבל החלטה המאזנת בין טובת המשק לשיקולי יוקר המחיה, תחרות, תעסוקה וקידום התעשייה".

היצף או תחרות?

מחירי הדירות צפויים לעלות אם יוטל היטל

מפעל הר־טוב נחשב אכזבה בקרב מומחים להגבלים עסקיים, שקיוו כי עם תחילת פעולתו העצמאית בסוף 2015 יחולל תחרות בענף. המפעל לא ממש מתחרה במונופול המלט נשר, מייצר בשיטות מיושנות — ומתגאה בכך שהוריד מחירים ללקוחותיו בכ–2%. על פי תלונה שהוגשה לרשות ההגבלים האחרונה על ידי סימנט, אחד מבעלי מפעל הר־טוב, חברת שמשון, המחזיקה בכ–24% ממניות החברה, הוא לקוח מרכזי של הר־טוב ושל נשר — כך שלבעליה כנראה אין תמריץ ממשי לפתח תחרות שתפגע בנשר.

גם אם יוטל היטל על יבוא מלט, תרחיש שסיכוייו נראים כעת קלושים — קשה להאמין שמפעל הר־טוב יוכל לייצר תחרות שתוריד מחירים בענף, במיוחד כשהוא מחזיק כיום בכ–6% בלבד מענף המלט — ונשר היא ספק מרכזי של אחד מבעליו.

אם לא יוטל ההיטל, האם דינו של מפעל הר־טוב להיסגר? סביר להניח כי אם לא יקבל תמיכה ממשלתית חלופית, הוא יתקשה להתמודד עם התחרות. לכן, אם הממשלה תרצה לשמור על פעילותו, ובלבד שיהיה תחרותי לאחר ביצוע ההשקעות החדשות שלו — היא תצטרך לסייע לו במסלולי הסיוע המגוונים של משרד הכלכלה והתעשייה.

מה יקרה במשק אם יוטל היטל היצף? כפי הנראה מחיר המלט המיובא יזנק, מונופול נשר יתחזק, וסימנט תיחלש. ליבואנים נוספים לא יהיה תמריץ להיכנס ליבוא מלט ולהתחרות. מחירי הדירות והתשתיות יעלו.

שאלה נוספת היא אם קיים חשש שבעתיד ייווצר דואופול — נשר, שתספק עד 70% מצריכת השוק בגלל מגבלת ייצור מהחלטת ממשלה קודמת בעניינה, וסימנט, שתשלוט ב–30%. אם יתממש תרחיש כזה, המדינה תוכל לקבל החלטה לעודד יבואנים חדשים, או להתגמש לגבי מגבלת הייצור של נשר, במיוחד כשמחיר המלט נתון לפיקוח ממשלתי. סביר יותר להניח כי אם לא יוטל היטל, לענף ייכנסו יבואנים קטנים נוספים, תהליך שכבר החל להתרחש בשנים האחרונות.

במצב שבו הסיכויים ליצירת תחרות בענף מצדה של הר־טוב קלושים, גם במקרה שיוטל היטל (כי זו חברה קטנה, וגם אם היא תגדל היא לא צפויה לאיים על נשר), ומנגד נזקי ההיטל למשק גדולים בכל הקשור ליוקר המחיה, חיזוק המונופול, פגיעה בתחרות ועלויות גבוהות לקופת המדינה ולרוכשי הדירות — גוברים הסיכויים שלא יוטל היטל על היבוא. מנגד, הר־טוב יוכל לקבל תמיכה אחרת, אם יוכיח כי הוא יוכל להתחרות ולשרוד גם ללא היטל על היבוא.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ