זינוק של כ-50% ביבוא מלט מתדלק את הקרב בין היצרניות ליבואניות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זינוק של כ-50% ביבוא מלט מתדלק את הקרב בין היצרניות ליבואניות

יבואנית המלט סימנט הודיעה על היערכות לעלייה בביקושים למלט כדי למנוע עליות מחירים - למרות חקירת משרד הכלכלה נגדה בחשד ליבוא הפוגע בחברות נשר והר טוב ■ התאחדות הקבלנים הצטרפה לתומכים ביבוא, המספק כ-20% מהצריכה בשוק

7תגובות
מפעל המלט הר טוב, בבית שמש
גיל כהן-מגן

יבוא המלט לישראל זינק במחצית הראשונה של 2017 בכ-50% בנתונים שנתיים (בהנחה שיימשך באותו קצב), לעומת היבוא ב–2016. היבואנית המטלטלת את השוק היא סימנט, שלא רק מייבאת בכמויות גדולות אלא גם מורידה בכ–30% את מחיר המלט של המונופול נשר (70%–75% מהשוק).

משרד הכלכלה והתעשייה חוקר תלונה של היצרנית הקטנה הר טוב (כ–6% מהשוק), שנתמכה על ידי נשר, לפיה סימנט מייבאת ומוכרת מלט בהיצף. היצף הינו מכירה בארץ היבוא במחיר הנמוך ממחיר המוצר בארץ היצוא. אם ההיצף פוגע בתעשייה מקומית, ניתן להטיל היטל שיעלה את מחירו.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, פנה בשבוע שעבר לשר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, בבקשה להימנע מהטלת עיצום כספי על סימנט עד שתמוצה חקירת החשד ליבוא בהיצף מצדה. "נציגי סימנט חוששים מההחלטה הצפויה של משרדך לגבי הטלת עיצום כספי עליהם עוד בטרם הסתיימה החקירה", כתב כבל. "לטענתם, עיצום כספי על החברה לפני סיום החקירה הוא מכת מוות לחברה". כבל הוסיף כי ידוע ששוק המלט הוא ריכוזי וכי לריכוזיות השפעה על מחירי הדירות. לדבריו, אם לאחר מיצוי החקירה יתברר שהחברה פעלה בניגוד לחוק, יהיה מקום להטיל עליה את העיצום הכספי הקבוע בחוק.

ענף המלט נמצא בפיקוח מחירים ממשלתי. על פי חוק ההיטלים הישראלי, ניתן לחקור תלונה רק אם המתלוננים הם לפחות 25% מהשוק. הר טוב מחזיקה רק כ–6% מהשוק, אך תמיכת מונופול נשר בתלונתה איפשרה את החקירה. עד להשלמת החקירה, תהליך שעשוי להימשך שנה, מאפשר החוק הטלת ערובה זמנית על החברה המייבאת, כדי להגן על התעשייה המקומית. הערובה מתבטאת בהיטל על המלט, שמעלה את מחירו. בפני כהן עומדות האפשרויות להעלות את מחיר המלט לכלל המשק כדי להגן על חברה שמחזיקה כ–6% מהשוק, דבר שיעלה גם את מחירי הדיור, או לנקוט בצעד אחר.

סימנט מייבאת מלט מיוון ומטורקיה מזה כשנה וחצי, במהלכן היא הורידה מחירים בכ–30%, דבר הפוגע בהכנסות של היצרניות המקומיות: נשר והר טוב. מונופול נשר חסם בתחילת שנות 2000 יבוא מתחרה בטענה להיצף, ובכך ביצר את מעמדו והחזיק יותר מ–85% מהשוק עד לשנים האחרונות, אז החלה להתפתח תחרות מולו. כיום מחזיקה נשר ב–70%–75% מהשוק, על פי הערכות בענף.

היצף או תחרות?
התפלגות שוק המלט בקרב החברות בישראל, ברבעון הראשון של 2017 לעומת 2016

הקבלנים והיבואנים נגד היצרנים

במשק כבר מסתמנים שני מחנות: מצד אחד הקבלנים והיבואנים שמצדדים בסימנט. הם מזהירים כי היטל על היבוא יעלה את מחירי הדירות. מהצד השני ניצבת הר טוב (הנתמכת על ידי מונופול נשר), שגייסה את הכלכלן ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, שמזהיר כי ללא ההיטל הר טוב תיפול, ובטווח הארוך המשק ישלם ביוקר על הטעות.

על פי נתוני רשות הספנות והנמלים, שפורסמו בשבוע שעבר על ידי סימנט, במחצית הראשונה של 2017 נרשם זינוק חד בהיקף יבוא המלט לישראל באמצעות נמלי ישראל, לעומת התקופה המקבילה ב–2016, אז החלה סימנט לייבא מלט. על פי הנתונים, במחצית הראשונה של השנה יובאו לישראל יותר ממיליון טונה מלט. בהנחה שקצב היבוא יישמר, מדובר בכ–2 טונה, שהם כ–20% מכלל צריכת המלט השנתית בישראל וברשות הפלסטינית — המסתכמות בכ–10 מיליון טונה בשנה. הייצור המקומי מסוגל לספק עד כ–7 מיליון טונות בשנה.

מפעל המלט הר טוב, בבית שמש
גיל כהן-מגן

על פי הנתונים, נמל אשדוד מוביל בהיקפי היבוא של המלט במחצית הראשונה של 2017 — עם 443 טונה; נמל מספנות ישראל נמצא במקום השני - עם 411 טונה; ונמל חיפה ממוקם במקום השלישי - עם 175 טונה מלט. לשם השוואה, ב–2016 יובאו באמצעות נמל אשדוד 946 טונות, בנמל מספנות ישראל 335 טונות ובנמל חיפה כ–126 טונות. ב–2017 כולה צפוי יבוא המלט דרך הנמלים לצמוח בכ–50% ולהיות כ–2 מיליון טונות, לעומת כ–1.4 מיליון טונות ב–2016.

למרות החקירה, הודיעה סימנט, חברה בת של מספנות ישראל, כי היא נערכת לעלייה בביקוש, כדי למנוע מצב של מחסור שיוביל להעלאת המחירים. אייל הכט, מנכ"ל סימנט אמר כי "בחודשים האחרונים אנחנו עדים לגידול ניכר בביקושים למלט, כתוצאה מקידום משמעותי של תוכניות בתחום הנדל"ן והתחלות בנייה. התעשייה המקומית, מונופול נשר והר טוב, אינה מסוגלת לייצר את מלוא הביקושים בשוק והיבוא נותן מענה לצרכים ולהורדת המחירים בתחום. החברה נערכה בהתאם כדי לעמוד בביקוש הגדל ולמנוע מצב שבו מחסור במלט יגרום לעליית מחירים בתחום, שעשויה להשפיע לרעה על מאמצי הממשלה להורדת יוקר המחיה ויוקר הדיור".

מכיוון שהודעת משרד הכלכלה והתעשייה על פתיחה בחקירה לוותה בחשש מאי־יציבות באספקה עתידית של מלט מיובא, הוסיף הכט כי "מאז פתיחת החקירה, החברה מקבלת תמיכה מקבלנים התומכים בפתיחת השוק לתחרות ונהנים ממחיר המלט".

סימנט הורידה את המחירים

אייל הכט
רמי שלוש

שוק המלט נשלט במשך שנים על ידי מונופול נשר שהחזיק ב–80%–90% ממנו. בשנים האחרונות נכנסו שחקנים קטנים לשוק, לאחר שוועדה ממשלתית (ועדת הרשקוביץ) אותתה על עניינה בפתיחתו לתחרות. בין השאר, מכרה נשר את מפעל הר טוב. בענף פעלו יבואנים נוספים המחזיקים כ–15% מהשוק, בהם חברת ברון המחזיקה כ–7% מהשוק.

ב–2016 נכנסה לשוק חברת סימנט, שבשליטת חברת מספנות ישראל. היא השקיעה במערכות פריקה מהירות והזרימה מלט לשוק במחירים נמוכים, וצפויה להחזיק בסוף השנה כ–8% מהשוק — אם לא תוגבל בהיטלים.

את חלק מהורדת המחירים של סימנט ניתן לזקוף ליעילות בתהליך השינוע והפריקה, לא רק לרכישה במחיר זול. סימנט מיבאת מלט באמצעות אוניות ייעודיות במשקל של כ–12 אלף טונה ופורקת אותן בפחות מ–24 שעות. מדובר בקצב גבוה מאוד, שהוא שיא בישראל. האוניות נפרקות בנמל בחיפה בקצב של 500 טונה מלט בשעה, לעומת קצב פריקה סטנדרטי של כ–150 טונה מלט בשעה.

השפעתו של מחיר המלט על מחירי הדירות נמוכה יחסית (1% מהמחיר, לפי כלל אצבע בענף הבנייה), אך השפעתו על מחירי תשתיות היא משמעותית. התאחדות בוני הארץ, המייצגת את הקבלנים, אינה מפרטת את העלות המדויקת של המלט לדירה. במכתב קצר בנושא ששיגרה לממונה על ההיטלים דני טל, בשבוע שעבר, ההתאחדות ציינה רק כי "כל צמצום בתחרות או הגבלה על יבוא עלולים להביא לעלייה במחיר המלט, וכתוצאה מכך לעלייה במחירי הדירות".

זליכה: ללא הר טוב —המשק יפסיד

ירון זליכה
אילן אסייג

מנגד, ניצבת חוות דעת מפורטת של זליכה שנכתבה עבור הר טוב. בפתח הדברים מציין זליכה כי מדובר בחוות דעת כלכלית ולא משפטית, וכי היא מבוססת על נתונים שסיפקה חברת הר טוב. "אינני מומחה להיבט המשפטי של דיני ההיצף, ואיני מתמצא בחוק היטלי סחר", כותב זליכה. "לפיכך, חוות דעת זו אינה מתיימרת לקבוע מה נדרש לצורך הוכחת יבוא בהיצף ולצורך הטלת היטל היצף".

זליכה טוען, כי אם הר טוב תצא מהמשחק, נשר לא תוכל לייצר את מלוא הביקוש העולה. כך, היבואנים ישלטו בהפרש שבין כושר הייצור של נשר לביקוש. לפיכך, הוא מסיק כי כל עוד מוסיפה הר טוב לפעול המשק הישראלי מרוויח לכאורה מהיבוא הטורפני בהיצף כ–65 מיליון שקל ב–2017 וכ–120 מיליון שקל ב–2018, בזכות הורדת המחירים של סימנט. ואולם, כבר ב–2019 עם יציאתה של הר טוב יאבד ה"רווח" מהיבוא הטורפני בהיצף, והחל מ–2020 ואילך יגדל הנזק הכלכלי השנתי למשק עד שהוא יגיע לכ–463 מיליון שקל ב–2025, ובסך הכל יותר מ–1.6 מיליארד שקל ב–2016–2025.

עם זאת, הניתוח אינו משקלל נתונים מתרחיש אחר, בו יבואנים נוספים ייכנסו לענף ויתחרו במחירים נמוכים יותר. על רקע זה מציע זליכה להטיל היטל על יבוא המלט בהיצף ולתחום אותו לאיזורי הפעילות של הר טוב בצפון ובדרום. בנוסף, זליכה מציע לקשור את ההיטל בהתקדמות תוכנית ההשקעות של הר טוב, שנועדה להגביר את כושר הייצור והתחרות שלה.

מפעל הר טוב לא הוכיח את עצמו עד כה כמחולל תחרות בענף המלט. יש הטוענים כי ניגוד עניינים של אחד מבעליו יוצר תמריץ הפוך שלא להתחרות בעוצמה בנשר. אם משרד הכלכלה יחליט להגן עליו מפני יבוא בהיצף, ראוי שההגנה לא תתבצע בהיטל על היבוא, שישחק גם לידי מונופול נשר. יש למצוא דרך אחרת שתסייע להר טוב בלבד, ולהתנות את הסיוע בתהליך ההשקעות במפעל ובהורדת מחירים משמעותית מצדו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#