הטענות להיצף בשוק המלט: זליכה הציע הטלת ערובה זמנית על היבוא לדרום ולמרכז - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטענות להיצף בשוק המלט: זליכה הציע הטלת ערובה זמנית על היבוא לדרום ולמרכז

לאחר השלמת בדיקת תלונת ההיצף, הציע זליכה היטל לחמש שנים, שיותנה בשידרוג המפעל המיושן ■ הר טוב, בתמיכת מונופול נשר, הגישה בקשה להיטל נגד סימנט של מספנות ישראל, שהורידה את מחירי המלט לראשונה מזה עשור בכ-30%

10תגובות
מפעל של מלט הר טוב
גיל כהן-מגן

ייצרנית המלט הר-טוב העבירה למשרד הכלכלה והתעשייה חוות דעת מומחה, הקוראת למשרד להטיל לאלתר ערובה זמנית על יבוא מלט בהיצף מיוון. זאת עד להשלמת חקירת החשד ליבוא בהיצף. אם בחקירה אכן יוכח היצף, מוצע לקבוע היטל היצף למשך חמש שנים. במידת האפשר, מוצע בחוות הדעת להגביל את ההיטל למכירות במרכז הארץ ובדרומה - אזורי הפעילות של הר-טוב. את חוות הדעת ניסח עבור החברה פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר.

"המלצתי היא להטיל לאלתר ערובה זמנית, ובעקבותיה היטל היצף למשך חמש שנים על היבואניות הזרות", כתב זליכה. "אם וככל שהדבר ישים וניתן לאכיפה יעילה, ותחת קנסות חמורים במקרה של הפרה, אפשר לשקול את הגבלת ההיטל לאזור המרכז והדרום, שבו פועלת הר טוב", הוסיף.

לפני כשנה וחצי החלה החברה הבת של מספנות ישראל, סימנט, לייבא לארץ מלט מייצרנים ביוון ובטורקיה. החברה הורידה את מחיר המלט בכ-30%, דבר שהקשה על הר-טוב, המייצרת בטכנולוגיה מיושנת, להתחרות בה. בהר-טוב ציינו כי הקושי נובע מהיצף - מכירה בארץ היעד (במקרה זה ישראל) במחיר הנמוך ממחיר המכירה בארץ המיצאת (במקרה זה יוון וטורקיה).

על פי כללי הסחר העולמי, אם ההיצף פוגע בתעשייה במדינה מיבאת, ניתן להטיל עליו היטל שיעלה את מחירו. ההנחה מאחורי קביעת ההיטל היא שכוונת היבוא הנה חיסול של התעשייה המקומית, שבעקבותיו יועלו מחירי היבוא. בישראל קובע חוק ההיטלים שנדרשת תלונה של לפחות 25% מהשחקנים בשוק על פגיעה בהם. הר-טוב מחזיקה רק כ-6% מהשוק, ולפיכך רק התמיכה של מונופול נשר (כ-75%) בתלונתה איפשרה את פתיחת החקירה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.  

"לאחר שסקרתי את טענות המתלוננת, אני מוצא כי חברת סימנט וחברת רביע נופי עוסקות בשנה וחצי האחרונות ביבוא טורפני בהיצף, אשר אם לא ייעצר באופן מידי באמצעות היטל היצף ובאמצעות ערובה זמנית יגרום להתמוטטות הר-טוב, לפיטורי עובדיה ולנזק כלכלי עצום לענף המלט הישראלי ובעקבותיו למשק הישראלי בכללותו, המגיע במצטבר ב-2016- 2025 לכ-1.6 מיליארד שקל", כתב זליכה. "לא בכדי קבע דו"ח הוועדה להגברת התחרות בענף המלט, כי מלט הוא מוצר אסטרטגי למשק הישראלי, וכי מדינות העולם מבססות את הענף על פעילות ייצור מקומי. ישראל נמצאת במקום גרוע במיוחד, כאשר עד לאחרונה פעל מונופול יחיד ורק מדיניות ממשלתית מוצלחת הביאה במאמצים רבים להימצאותו של יצרן שני. ברם, הלה נמצא בתקופה קריטית לחייו, באמצעה של תוכנית השקעות תלת שלבית שללא השלמתה אין לו זכות קיום לאורך זמן", הוסיף.

עוד הוסיף זליכה כי "ככל שהיבוא הטורפני לא ייעצר במהירות באמצעות היטל היצף, תוך מתן עדיפות לערובה זמנית, הר טוב לא תוכל לממש את השלבים הבאים בתוכנית ההשקעות שלה, והיא תהפוך לשחקן זניח בענף המלט בישראל, אם בכלל תשרוד".

עם זאת, זליכה מציע פשרה לפיה ההיטל ייקבע רק על המרחב הגאוגרפי בו פועלת הר-טוב – מרכז הארץ ודרומה. משיקולי עלויות שינוע, הר-טוב אינה מתחרה בנשר בצפון הארץ. עוד מציע זליכה להתנות את ההיטל בהתייעלות מפעל הר-טוב. זאת על רקע החששות בענף לפיהם המפעל לא מתכוון לבצע את השקעות הענק הנדרשות לשידרוג פעילותו. ככל הידוע, בעיות רישוי נדל''ן, שפתרונן אינו נראה לעין בשלב זה, הן שמעכבות את תוכנית ההשקעות של הר-טוב.

"התניית היטל ההיצף בקיום תוכנית ההשקעות של הר טוב, תשרת את המשק נאמנה", כתב זליכה. "היא תגן על המשך התפתחותו של מפעל מקומי שיקים תחרות אמתית בת קיימא למונופול נשר, ותיצור תמריצים ליצרן החדש להמשיך ולהתייעל, תוך הבטחת האינטרסים של הצרכנים הישראלים בקיומו לטווח הארוך. המגבלה המוצעת הקושרת בין הטלת ההיצף לבין תוכנית ההשקעות של הר טוב, נותנת מענה חד משמעי לחששם של ספקנים, שמא תלונת ההיצף של הר טוב היא תלונת סרק", הוסיף.

מחברת סימנט נמסר בתגובה: "מוטב שפרופ' זליכה יתעמק בהמלצות ועדות הרשקוביץ וטרכטנברג כמו גם בדו"ח מבקר המדינה בנושא המלט, שקבעו כי חייבים לפתוח את שוק המלט לתחרות על מנת לשבור את המונופול ולהוריד משמעותית את מחירי הדיור והבינוי בישראל. עצוב ומביך לראות שמי שמיצב עצמו כ'אביר התחרות למען הציבור' הסכים להכין חוות דעת שכזו בשביל המונופול ושלוחיו, עוד לפני שנחשפו הנתונים השונים.

"בתוך שנה בלבד, חברת סימנט פתחה את שוק המלט והבטון לתחרות, והובילה הורדת מחירים של כ-30% תוך יצירת תחרות למונופול המלט. והכל לטובת הצרכנים. אנו נמשיך לפעול לפתיחת השוק לתחרות ולהורדת יוקר המחיה בישראל. אנו בטוחים כי גם זליכה אינו תומך בדברים שכתב בחוות הדעת שניפק. יצויין כי בפעם האחרונה שהמונופול הצליח לחסום את התחרות, הופסק ייבוא המלט בישראל למשך עשור ולמשק הישראלי נגרם נזק של כ- 2.3 מיליארד שקלים אותם שילם הציבור בעלויות הבנייה".

זליכה אמר בתגובה כי "תגובתן של היבואניות החשודות ביבוא טורפני בהיצף מקוממת במיוחד, הן מאחר שהיא לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, אך בפרט מאחר ושתי היבואניות פנו אלי בבקשה כי אסייע להן, קיבלו סירוב ולאחר שבחנתי את הסוגיה החלטתי לתמוך בצד שבעיניי הוא צודק. זהו מקרה נדיר שבו כל הצדדים פונים במקביל לאותו מומחה והוא בוחן את הנושא ומחליט על עמדתו המקצועית. ראוי היה כי היבואניות היו נותנות בתגובתן גילוי נאות על הפנייה אלי ועל סירובי לייצג את עניינן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#