איגוד לשכות המסחר: ייקור יבוא המלט יעלה את מחירי הדירות ויחזק את המונופול - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איגוד לשכות המסחר: ייקור יבוא המלט יעלה את מחירי הדירות ויחזק את המונופול

לטענת האיגוד, הטלת ההיטל לבקשת הר טוב הנתמכת בידי מונופול נשר תייקר מחירי דיור, תבצר את המונופול ותחליש את היבואנים שכבר הורידו מחירי מלט

2תגובות
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין
מיכל פתאל

איגוד לשכות המסחר פירסם היום (א') התנגדות חריפה לבקשה שהוגשה למשרד הכלכלה והתעשייה, להטיל היטל היצף על יבוא מלט, שייקר אותו. את הבקשה הגיש מפעל הר טוב, והיא נתמכה על ידי מונופול המלט נשר. ההתנגדות הועברה למשרד הכלכלה, שפתח בחקירת החשד להיצף לקראת קבלת החלטה, אם להטיל היטל על היבוא.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין אמר כי "אסור שהיטלי ההיצף יהפכו להיות חסם יבוא חדש, המונע תחרות בריאה לטובת המשק והציבור". לין קרא לשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, "לשים בראש סדר העדיפות את טובת הציבור ולא את טובת המונופול".

בפניה לדני טל, הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, ציינו בכירים באיגוד כי "מאוד ייתכן שכל מטרת הגשת התלונה אינה יותר מאשר ניסיון להצר את יכולתם וכדאיותם הכלכלית של היבואנים להמשיך ולייבא מלט, ולרסן או לבטל את אפשרות חדירתם לשוק המקומי. אסור שהיטלי היצף יהפכו להיות, בדרך עקיפה, לחסם בפני ייבוא תחרותי, לאחר שכבר הונהגה רפורמה חשובה של הסרת חסמי ייבוא ועידוד התחרות".

בתגובת איגוד לשכות המסחר ציינו עורך הדין דן כרמלי, מנכ"ל האיגוד ושלומי לויה, סמנכ"ל למשפט וקשרי ממשל והיועץ המשפטי של האיגוד, כי יש לדחות את הבקשה להטלת היטל היצף.

לדבריהם, ההיטל יחזק גוף מונופוליסטי שיוכל להמשיך לגרוף רווחים גדולים מאוד מהציבור, שכן אין הוא נדרש לפעול בתנאים של שוק תחרותי. בכך תיפגע התחרות, נשמת אפה של כלכלה חופשית. בנוסף, הדבר יוביל לעליית מחירי הדיור, כאשר היצרנים המקומיים אינם מסוגלים לספק את כל דרישות השוק. עוד ציינו כי הטלת היטל היצף עומדת בניגוד גמור להמלצות של שתי ועדות שהקימה הממשלה, ועדת טרכטנברג וועדת הרשקוביץ, וכן להחלטות ממשלה בדבר פתיחת שוק המלט ליבוא.

לדבריהם, "כלל ידוע בכלכלה הוא שמונופול גובה מחירים גבוהים יותר בשל כוח השוק הרב שלו. ככל שאנחנו מגדילים את התחרות, כך המונופול נאלץ להתמודד עם המתחרים והדבר מוביל, ברמה גבוהה של וודאות, להורדת מחירים לטובת הצרכן. מונופול לא יקבל החלטה עצמאית להוריד מחירים. התחרות תאלץ אותו להתייעל ולהוריד 'שכבות שומן'".

יתרה מזאת, טוען האיגוד בפנייתו, כי לו היה מדובר במספר חברות יצרניות מקומיות, אפשר היה לבצע בחינה אמיתית של פגיעה בענף יצרני. אלא שבענייננו מדובר בחברה אחת, חזקה מאוד, מונופוליסטית, שמבקשת להמשיך להחזיק במעמדה המונופוליסטי. לדבריהם, "אין ענף אמיתי, אלא חברה אחת, שהיא מונופול ונהנית עשרות שנים ממציאות זו. התקשינו למצוא את הנזק הממשי שייגרם למונופול זה אם לא יוטל היטל היצף, פרט לעובדה שהוא, ככל הנראה, ירוויח מעט פחות, אם בכלל הדבר ישפיע עליו". בדברים אלה מתעלם האיגוד מחברת הרטוב, שחקנית קטנה וחדשה יחסית בענף המחזיקה על פי הערכות כ-6% ממנו.

באיגוד מציינים עוד כי כניסת מתחרים לענף המלט באמצעות יבוא כבר הובילה להוזלה משמעותית של עלויות הבנייה במדינת ישראל. לדבריהם, על פי הערכות של יבואני המלט פתיחת שוק המלט לתחרות וחשיפתו ליבוא, הוזילה את עלויות הבנייה בכ-2 מיליארד שקל בשנה. הטלת היטל היצף תעצור מגמה זו ותגרום בהכרח לעליית מחירים. יתרה מכך, היצרנים המקומיים אינם מסוגלים לספק את כל צרכי המלט למדינת ישראל והבקשה להטלת היטל היצף משמעותה, בפועל, היא מס על כל שוק הבנייה, שיגולגל לצרכן הישראלי ויתרום להעלאת יוקר המחייה.

באיגוד טוענים כי על הגורמים הבוחנים את הנושא להתייחס בעיקר לשאלה כיצד תשפיע הטלתו של היטל היצף על רווחת הצרכנים. "כאשר על הפרק עומד נושא כבד משקל וחשוב מאין כמוהו של מאבק ביוקר המחייה בכלל ובמחירי הדיור בפרט, האינטרס הציבורי גובר על אפשרות שהמונופול ירוויח פחות.  הטלת היטל היצף כאמור תוביל בוודאות לייקור מחירי המלט, שיובילו לעליית מחירי הדיור במדינת ישראל, וזאת בשעה שממשלת ישראל חרטה על דגלה את נושא המאבק ביוקר המחייה ובעיקר במחירי הדיור".

באיגוד ציינו כי "מן הראוי לפעול למיצוי החקירה, מהר ככל הניתן, ולהגיע למסקנה הנכונה, הנשענת על שיקולים הנוגעים לרווחת הצרכנים והמשק כולו, ולא על אינטרסים צרים המנותקים מהמציאות בה אנו חיים, ויוצרת רווחה רק לקבוצה מצומצמת-מונופוליסטית".

על פי נתוני האיגוד, שוק המלט בישראל נאמד בכ-3 מיליארד שקל בשנה ושוק הבטון בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה. בשנה האחרונה נפתח שוק המלט בישראל לתחרות ממשית כאשר חברת סימנט, שבשליטת מספנות ישראל החלה לייבא ארצה מלט, המיוצר על ידי תאגיד לה פארג' ביוון.

בתוך כשנה בלבד הורידה סימנט את מחירי המלט בכ-30% ונתח השוק שלה גדל לכ-8%. בעקבות תלונה שהוגשה על ידי מפעל הר טוב ומונופול המלט נשר, החליט הממונה על היטלי הסחר לפתוח בחקירת היצף ופנה לקבל תגובות מהגורמים הרלוונטיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#