"המלחמה של כחלון ביוקר המחיה פוגעת בהכנסות המדינה" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המלחמה של כחלון ביוקר המחיה פוגעת בהכנסות המדינה"

הפחתות המכסים והמסים בשוק הנדל"ן, ובראשם מס הרכישה, הביאו לפגיעה בהכנסות מדינה. עם זאת, הצמיחה במשק מחפה במידת מה על מהלכים אלו

4תגובות
שר האוצר, משה כחלון
עופר וקנין

העובדה שחלק ניכר מהמדיניות של שר האוצר משה כחלון למלחמה ביוקר המחיה פוגעת בהכנסות המדינה ממסים - מתבטאת בדו"ח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים ליוני 2017 שפירסם היום (א') משרד האוצר.

ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין ביוני הציגו ירידה ריאלית של 16%. בגביית מס שבח נטו חלה ירידה ריאלית של 6% לעומת יוני 2016, ואילו בגביית מס רכישה נטו חלה ירידה של 23%, המשקפת בעיקר ירידה ברכישת דירות להשקעה. בנוסף לכך, ביטול מס הקנייה על טלפונים סלולריים הביא לכך שההכנסות ממס קנייה הציגו ירידה של 19% לעומת יוני 2016.

למרות זאת, הצמיחה במשק מחפה במידת מה על מהלכים אלו. לפי האוצר, בסך הכל בגביית המסים הוצג גידול נומינלי של 4.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובחינה של הכנסות המדינה ממסים מלמדת כי בניכוי שינויי החקיקה המדוברים, הפרשי עיתוי בהחזרי מע"מ והשינוי בהפרשות לקרן פיצויים, עלו הכנסות המדינה בשיעור ריאלי של 4% לעומת יוני שעבר.

בשורה טובה למדיניות המס הפרוגרסיבית של ישראל יכולה להיות בהודעת האוצר שלפיה הגבייה ממסים עקיפים - אותם מסים המושתים על העשירים והעניים במידה שווה - ירדה ב3%. זאת בזמן שהגבייה ממסים ישירים עלתה ב-10%.

הירידה בהכנסות המיסוי בענפים מסוימים היא אחד הגורמים שמשתקפים בכך שהגירעון המצטבר של מדינת ישראל ב-12 החודשים האחרונים (יולי  2016–יוני 2017) הוא 2.5% מהתמ"ג.

מזה כחצי שנה שהגירעון הממשלתי נמצא במגמת עלייה רציפה. אם את 2016 סיימה הממשלה עם גירעון ברמה של 2.1%, ואת מאי של אותה שנה היא סיימה עם גרעון של 2.4% - יוני כבר הסתיים, כאמור, עם גירעון של 2.5%.

להערכת גורמים בממשלה, התמונה האמיתית היא של גירעון גבוה אפילו יותר, ומשרדי הממשלה האזרחיים מבצעים נכון לעכשיו את תקציביהם ברמה המשקפת גירעון שנתי של 2.6%-2.7%, וזאת בזמן שמשרד הביטחון מציג יכולת ביצוע גבוהה אפילו יותר.

הגירעון המתוכנן בתקציב ל-2017 הוא של 2.9% - והמגמה הנוכחית מעידה שהממשלה צפויה להגיע אליו. גם אם לכאורה לא מדובר על חריגה בתוכניות, הרי שאחרי ש-2016 הסתיימה עם גירעון נמוך מהמתוכנן – ב2017 לא צפויה הפתעה חיובית כזו לאור, המגמות המשתקפות בגביית המסים.

מגמות הירידה בגביית מסים בענף הנדל"ן, אגב, אינן זהות בכל אזורי המדינה. בעוד שהירידה בגביית מס רכישה הקיפה כמעט את כל האזורים, בגביית מס שבח נרשם גידול כמעט בכל האזורים - שקוזז על ידי ירידה חדה באזור המרכז.

הכנסות המדינה נטו ממע"מ הציגו ירידה ריאלית של 9%. בניכוי הפרשי עיתוי בהחזרי מע"מ, מדובר על ירידה של 4%. כמחצית מהירידה נובעת מיבוא נמוך יחסית של כלי רכב לעומת זה שהתרחש ביוני 2016.

לצד הירידה ביבוא כלי רכב, גם המעבר מיבוא סיגריות עתירות מס ליבוא טבק לגלגול הביא לדברי האוצר לירידה בהכנסות ממסי קנייה. הקמפיין לטובת העלאת המיסוי גם על הטבק בתפזורת עשוי לשנות את התמונה הזו.

דו"ח האוצר מראה כי מתחילת השנה הסתכמו סך ההוצאות של משרדי הממשלה ב-142.9 מיליארד שקל - עלייה של 9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. האוצר מעריך כי התפלגות ביצועי התקציב של המשרדים לאורך השנה אחראית לחלק מהשינוי הזה, וכי בניכוי שינויים שחלו בהתפלגות הביצוע ב-2017, עלו סך ההוצאות בכ 7.1%.

בעוד שהוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-6.8% לעומת גידול של 8.9% שתוכנן עבורם בתקציב המקורי – הרי שסך הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-18.1% לעומת גידול של 0.7% בלבד שתוכנן עבורם בתקציב המקורי. גם פה האוצר מסייג ואומר כי הזינוק בהוצאה הביטחונית נובע מכך שהתפלגות ההוצאות לא מאוזנת על פני כל השנה – ומבטיח כי  העמידה של מערכת הביטחון בסיכומים התקציביים נתונה תחת פיקוח ומעקב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#