היכן טעו היזמים הישראלים בהודו? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היכן טעו היזמים הישראלים בהודו?

למרות ההיקף הנראה של הסחר, לחברות מסדר גודל קטן ובינוני כדאי להיכנס למדינה אך ורק תחת מטרייה ממשלתית ישראלית־הודית

6תגובות
נרנדרה מודי ובנימין נתניהו בחוף אולגה, הבוקר
קובי גדעון / לע"מ

ביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מזכיר את הפוטנציאל הבלתי־ממומש של קשרי העסקים בין המדינות. בביקור נחתמו כמה הסכמים בין הממשלות לעיגון שיתוף פעולה בין חברות מישראל ומהודו. ההסכמים משמעותיים, מפני שמי שינסה להשקיע בהודו ללא מטרייה ממשלתית, עלול לספוג הפסד צורב, כפי שקרה למשקיעים ישראלים רבים לפני כעשור.

היו אלה אנשי נדל"ן ותעשיינים, שגילו את הודו ב–2007. הם נהרו לשם בשאיפה לגרוף הון קל, אך רובם חזרו עם הזנב מקופל בין הרגליים, לאחר שאיבדו את השקעתם. זה לא קרה בגלל המשבר הכלכלי העולמי ב–2008, וגם לא בגלל בעיות מטבע או קשיי שפה. גורמים המקורבים להודו ניסו לתלות זאת ב"תרבות עסקית שונה" וציינו, לדוגמה, שבניגוד לישראל, מזכר הבנות שנחתם בהודו לא נחשב מחייב. אבל זאת היתה רק מכבסת מלים.

ישראלים שנכוו בהודו דיברו באופן ברור יותר על תרגילי הונאה ורמאות. הם דווקא עשו מה שדרשו מהם הרשויות בהודו ופעלו לפי ההמלצות מירושלים: יצרו שותפויות עם גורמים מקומיים המכירים את הרגולציה המקומית, השקיעו בהקמת משרדים והעבירו תשלומים שדרש השותף, לכאורה לשם קידום תוכניות — אבל במקרים רבים השותף התאדה עם הכסף, ואנשי העסקים נסוגו מהודו בהפסד כואב.

ייתכן כי המגרש העסקי הפרטי בהודו היה ועודנו בבואה של המגרש הממשלתי. אפשר למצוא לכך רמז בשורות בודדות מתוך סקירה שחיבר מכון היצוא לקראת ביקור מודי. נכתב בה כי "ריבוי מעשי שחיתות יוצר קשיים בביצוע עסקים במדינה, מגדיל את האי־ודאות ומקשה על קיום אינטראקציה עם גורמי ממשל". מכון היצוא ציין כי בניסיון לצמצם את ממדי השחיתות עבר ב–2013 חוק למניעת שחיתות, ונאסרו ביצוע עסקות עם גורמים ממשלתיים באמצעות מתווכים ומתן עמלות ליועצים. למרות המאמצים, "תופעת השחיתות עדיין רווחת בהודו", הזהיר המכון.

כלכלת הודו
מקור: CIA
*ב‑ 2016
אוכלוסייה: 1.3 מיליארד שיעור התושבים שגרים
בערים: 33% תוחלת חיים: 68 שנה שיעור יודעי קרוא
וכתוב: 71% תמ"ג*: 8.7 טריליון דולר צמיחה שנתית
בתמ"ג*: 8% תמ"ג לנפש*: 6,700 דולר כוח עבודה:
514 מיליון איש שיעור אבטלה*: 5% אינפלציה*: 5.2%
יצוא מישראל להודו*: 1.14 מיליארד דולר יבוא מהודו
לישראל*: 800 מיליון דולר

זה לא אומר שחברות ישראליות לא הצליחו לעשות עסקים בהודו. אחרי הכל, היצוא למדינה (ללא יהלומים) הסתכם ב–2016 בכ–1.2 מיליארד דולר, וההשקעות הישראליות בהודו ב–2013–2014, לפי מכון היצוא, הגיעו לכמיליארד דולר בשנה (אף שחלק ניכר מהיצוא ומההשקעות קשורים בעסקות ביטחוניות המתבצעות מול הממשלה, ולא בעסקות מול המגזר הפרטי). למרות ההיקף הנראה של הסחר, לחברות מסדר גודל קטן ובינוני כדאי להיכנס למדינה אך ורק תחת מטרייה ממשלתית ישראלית־הודית. מהלך דומה מתחיל להניב פירות בסין: הממשלות חותמות על הסכם להקמת מגה־פרויקט, כדוגמת חווה חקלאית, פארק היי־טק או שדרוג תשתיות מים, ומשלבות בו חברות משתי המדינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#