הודו, ישראל והביקור ההיסטורי: הסכם הניחומים שייחתם בין המדינות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הודו, ישראל והביקור ההיסטורי: הסכם הניחומים שייחתם בין המדינות

המשא ומתן עם הודו על חתימת הסכם סחר חופשי נמשך שבע שנים, אבל ההודים - שהתאכזבו מהסכמים שחתמו עם מדינות אחרות - סירבו להגיע להסכמה ■ במקום זאת, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי יחתום בישראל על הסכם להקמת קרן חדשנות משותפת בסך 40 מיליון דולר

17תגובות
נרנדרה מודי ובנימין נתניהו בפגישה בניו יורק
אבי אוחיון / לע"מ

נרנדרה מודי יגיע ביום שלישי לישראל, לביקור ראשון של ראש ממשלה הודי בישראל — ולמרות הציפיות הגבוהות כי הביקור יעמוד בסימן של חתימה על הסכם אזור סחר חופשי (אס"ח) בין שתי המדינות, הדבר אינו עומד לקרות. במקום זאת, מודי יחתום על הסכם להקמת קרן חדשנות משותפת לשתי המדינות בסכום של 40 מיליון דולר. כמו כן מתנהלים מגעים על הסכם פיננסי שיאפשר להגן על השקעות הדדיות בשתי המדינות.

המגעים על חתימת הסכם אזור סחר חופשי עם הודו מתנהלים כבר שבע שנים, ביותר משמונה סבבי פגישות. לקראת ביקורו של מודי חודש סבב השיחות, מתוך תקווה שהביקור ההיסטורי, והדגש הרב שמודי שם על הידוק היחסים הכלכליים והביטחוניים עם ישראל, יאפשרו פריצת דרך. לאכזבת הישראלים, זה לא קרה.

בישראל תולים זאת בסרבנות הודית, שנובעת ככל הנראה מהעובדה שמיעוט הסכמי אזור הסחר החופשי שהודו חתמה עליהם עד היום עם מדינות כמו קוריאה ויפן איכזבו אותה: השוק ההודי נפתח ליבוא מאותן מדינות, אבל כמעט לא הצליח לייצא להן. זו הסיבה לכך שלא רק ישראל מתקשה להגיע להסכמה עם ההודים על הסכמי אזור סחר חופשי, אלא גם מדינות רבות אחרות נתקלות במחסום דומה.

המטרה העיקרית של הסכם אזור סחר חופשי (אס"ח) היא לפתוח את הסחר בין שתי מדינות באמצעות הסרת כל חסמי הסחר ביניהן. הסכמי אס"ח כוללים בין השאר גישה הדדית לשוק הסחורות והשירותים, הגנה משפטית על השקעות וקניין רוחני והיבטים נוספים באמצעות הורדת תעריפי מכס על טובין, הסרת חסמים לא מכסיים, הפחתת הרגולציה והחסמים טכניים לסחר והרחבת הגישה למכרזים ממשלתיים. לישראל יש הסכמים כאלה עם מדינות אפט"א (שווייץ, נורווגיה, איסלנד וליכטנשטיין), ארה"ב, האיחוד האירופי, מרקוסור (גוש מסחרי דרום אמריקאי), ירדן, מקסיקו, מצרים, קולומביה, קנדה וטורקיה.

פוטנציאל לא ממומש הסחר בסחורות )ללא יהלומים( בין ישראל להודו, במיליוני דולרים

בין השאר, ההודים העלו דרישות כי מהנדסים הודים יורשו לבוא לעבוד בתעשיית ההיי־טק בישראל בשכר מינימום, בעוד החוק בישראל קובע שמומחים זרים יכולים לעבוד בישראל רק בשכר של 19 אלף שקל בחודש לפחות (פעמיים השכר הממוצע). ישראל סירבה להפחתת השכר למהנדסים הודים, מתוך חשש שהדבר יפגע בתעשיית ההיי־טק המקומית. בנוסף, בקשתה של ישראל כי במסגרת ההסכם יהיה ביטול מכסים הדדי נדחתה על ידי ההודים.

בשל העמדה ההודית הנוקשה, הגיעו בישראל למסקנה שההודים אינם מעוניינים בהסכם אזור סחר חופשי, ולכן אין טעם להמשיך לנהל את המשא ומתן בכיוון זה. המדיניות העיקרית שמוביל כיום מודי היא מדיניות "לייצר בהודו" (Make in India), המחייבת משקיעים זרים לבצע את הסחר שלהם עם הודו באמצעות ייצור מקומי — כלומר מחייבת חברות בינלאומיות לפתוח מפעלי ייצור בהודו אם הן רוצות לחדור לשוק ההודי. לאור המדיניות הזאת, בישראל העדיפו לתעל את הרצון הטוב לקראת ביקור מודי לחתימה על הסכמים בתחומים רגישים פחות.

ההסכם החשוב ביותר שייחתם הוא הסכם על הקמת קרן חדשנות משותפת בסך 40 מיליון דולר. הקרן תפעל במשך חמש שנים, תנוהל מהצד הישראלי בידי הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה, ותעודד שיתופי פעולה בתחומי החדשנות והמו"פ בין חברות ישראליות והודיות, לצורך שיווק מוצרים מתקדמים בהודו וגם בשווקים בינלאומיים. ממשלת הודו התחייבה להשקיע בקרן סכום זהה לזה שתשקיע ישראל — 20 מיליון דולר מכל מדינה.

הסכם קרן החדשנות יהיה ככל הנראה הסכם שיתוף הפעולה העיקרי שמודי יחתום עליו בביקורו בישראל. בנוסף, הודיעה ישראל על הסכמתה להמשך שיתוף הפעולה בין קרן המדע של ישראל והמקבילה לה בהודו, לשם הידוק היחסים האקדמיים בין שתי המדינות. שיתוף הפעולה יהיה בסך 20 מיליון דולר, בהשקעה שווה מצד שתי המדינות.

ישראל והודו ממשיכות לנהל מגעים שיאפשרו פתיחה של חלק מחסמי הסחר בין שתי המדינות. זאת, באמצעות חתימה על פרוטוקול פיננסי שיאפשר להגדיל את הסחר ביניהן על ידי ביטוח סיכוני סחר חוץ. הכוונה היא לנסות לחתום בהמשך על הסכם דו־צדדי לעידוד והגנה על השקעות, שיהווה תחליף חלקי להסכם אזור סחר חופשי.

מייבאים כימיקלים וטקסטיל, מייצאים מתכות סחר החוץ בין ישראל להודו, ב 2016-
20%
אחרים
6%
מכונות
וציוד
8%
ציוד לבקרה, מכשירים
אופטיים וצילום
12%
כימיקלים
וזיקוקי נפט
14%
כרייה, חציבה
ומינרלים
21%
ציוד תקשורת
19%
מתכת בסיסית
ומוצרי מתכת
13%
אחרים
5%
מתכות
פשוטות
5%
מוצרי צמחים
7%
כלי רכב, מטוסים
וספינות
11%
מכונות וציוד
חשמלי
29%
כימיקלים
18%
טקסטיל
12%
פלסטיק וגומי
יבוא יצוא

280 מיליון שקל להידוק הקשרים עם הודו

לביקור בן שתי היממות של מודי בישראל יש מטרות מדיניות וכלכליות גם יחד. לראש ממשלת הודו מתלווים 15 מנכ"לים מהבכירים ביותר במשק ההודי, שיערכו סיורי עבודה בישראל וייפגשו עם הצמרת העסקית של ישראל בארוחת צהריים משותפת, שאותה יארחו מודי וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

לקראת ביקור ראש ממשלת הודו אושרה בממשלה הצעת החלטה רחבת היקף, המשתרעת על עשרות סעיפים, וכוללת שיתופי פעולה בין הודו לישראל בסכום מצטבר של 280 מיליון שקל.

זוהי ההשקעה הגדולה ביותר של ממשלת ישראל עד כה בהידוק היחסים הכלכליים עם מדינה כלשהי בעולם, גדולה יותר מההשקעה הממשלתית בהידוק הקשרים עם סין. בין השאר ההחלטה כוללת יעדים מדידים להגדלת היקף הסחר בין שתי המדינות ב–25% בתוך ארבע שנים, והגדלת מספר התיירים ההודים המבקרים בישראל כמעט פי שניים, ל–80 אלף בשנה. ההחלטה כוללת פעילות ממשלתית בתחומי היצוא, התיירות, הקולנוע (משיכת השקעות של בוליווד לישראל), רכש הגומלין הביטחוני, האקדמיה, החדשנות, מתן ויזת עסקים לחמש שנים, הסכמי תעבורה ימיים ואוויריים, בריאות דיגיטלית, שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל של שתי המדינות, ויותר מכל — פרויקט דגל בתחומי המים והחקלאות, שפרטיו עדיין נמצאים בעבודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#