התעוררו: ראש הממשלה החשוב בעולם קופץ לביקור בישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התעוררו: ראש הממשלה החשוב בעולם קופץ לביקור בישראל

בשבוע הבא יגיע ראש ממשלת הודו לביקור ראשון בישראל ■ היום אישרה הממשלה חבילת צעדים כלכליים בניסיון להדק את הקשרים המסחריים בין המדינות ■ החסמים עצומים וכך גם ההזדמנויות - וריכוז המאמצים הנדיר מבטיח שמדובר בביקור היסטורי

56תגובות
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי
SHAILESH ANDRADE/רויטרס

ההתרגשות הציבורית סביב ביקור נשיא ארה"ב דונלד טרמאפ בישראל היתה עצומה. השיא היה בסיקור בשידור חי, בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו, של עשרים הדקות המביכות של ביקור הנשיא ביד ושם, אף שטראמפ, כצפוי, לא אמר דבר משמעותי במהלך הביקור שם. טראמפ הוא נשיא מוחלש בשל התפקוד הבעייתי שלו — אבל הציבור עקב בנשימה עצורה אחרי כל דקה במהלך 25 שעות הביקור שלו, כאילו מדובר באירוע בעל חשיבות עליונה.

לנוכח ההתרגשות הילידית הזאת, אי אפשר שלא לתמוה על האדישות הציבורית שבה מתקבל הביקור המדיני הבא בישראל. להבדיל מטראמפ, מדובר בביקור היסטורי ראשון של ראש אותה מדינה בישראל. זהו מנהיג העומד בראש מדינה שנמצאת בצמיחה מסחררת, ומתחילה לבצר את מעמדה כמי שעשויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם. בקיצור, כולם כאן ישנים בעמידה בשעה שראש הממשלה החשוב בעולם מגיע לביקור: ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.

מודי צפוי להגיע לישראל ב–4 ביולי לביקור בן שתי יממות. זו הפעם הראשונה אי־פעם שראש ממשלת הודו מגיע לישראל. מודי, לאומן הינדי, שמרן ומחזיק בעמדות של כלכלה חופשית, נהנה מפופולריות חסרת תקדים בארצו, עד כדי כך שיש רבים שמוכנים להסתכן בתחזית כי יצליח להיבחר לכהונה שנייה ב–2019. עשרות שנים לא הצליחה אף ממשלה הודית להיבחר לכהונה שנייה, ומדינת הענק נמצאת במשבר הנהגה מתמשך.

מודי עומד בראש המדינה הגדולה בעולם (רשמית היא עדיין מדורגת שנייה אחרי סין, אך הבדלי הילודה מבטיחים שתוך עשור היא תעקוף אותה), והכלכלה השלישית בגודלה. בשנתיים האחרונות הודו גם נהנית משיעור צמיחה מהגבוהים בעולם, הגובר על זה של סין.

הביקור הקרוב של מודי הוא בעל חשיבות עצומה מבחינה מדינית וביטחונית. למרות העוצמה המספרית שלה, הודו היא עדיין אחת המדינות העניות בעולם (מקום 131 בעולם בפיתוח הכלכלי). היא היתה חלק מגוש המדינות הבלתי מזוהות, כלומר היתה מקורבת לברית המועצות יותר מאשר למערב ולארה"ב, ולכן נטתה לתמוך בעמדות הפלסטיניות. רק שכל זה הוא נחלת העבר. סכסוך הגבולות המתמשך בין הודו לפקיסטן יצר זהות אינטרסים ביטחונית בין הודו לישראל, וההודים מרבים לציין שבין בנגלדש למרקש (מרוקו) יש רק שתי מדינות דמוקרטיות, ורק שתי מדינות שאינן מוסלמיות — הודו וישראל.

לפיכך, מודי מגיע לישראל, קודם כל על רקע אינטרסים מדיניים וביטחוניים, ובאופן חריג הוא גם אינו מתכוון לפנות זמן במהלך שתי היממות שלו לביקור ברשות הפלסטינית. ועדיין, לב הביקור נמצא דווקא בזהות האינטרסיים הכלכליים, כאשר שתי הממשלות עמלו קשה להכין לקראת הביקור מפת דרכים כלכלית משותפת.

ביתן התעשייה האווירית בהודו
תע"א

בוליווד תתגייס לעידוד התיירות לישראל

היום אישרה הממשלה הצעת החלטה מפורטת, המשתרעת על פני 23 עמודים, של עשרות צעדי שיתופי פעולה כלכליים בין שתי המדינות. מדובר בהצעת החלטה בסכום של 280 מיליון שקל — תקציב גדול יותר מזה שהקצתה ממשלת ישראל לשיתופי הפעולה עם סין, אפריקה ואמריקה הלטינית גם יחד — שבה מעורבים 11 משרדי ממשלה שונים.

על עוצמת ההתגייסות של הממשלה לתוכנית תעיד העובדה המשעשעת שמשרדי הממשלה השונים לא דרשו תוספת תקנים כדי לעמוד במשימות שנוספו להם במסגרת ההחלטה — בדרך כלל הדרישה לתוספת תקינה היא אמצעי שבעזרתו המשרדים מנסים להתחמק ממשימות חדשות. במקרה ההודי, אף משרד לא העז לנקוט בתרגיל הזה.

לבה של התוכנית לשיתוף פעולה כלכלי הוא פרויקט דגל להטמעת טכנולוגיות ישראליות בתחומי החקלאות והמים בהודו. הודו, שנהנית מגשמי המונסון ולכן חלקים ממנה הם מהגשומים ביותר בעולם, סובלת ממשבר מים חריף על רקע זיהום של מרבית מקורות המים העילאיים והתת־קרקעיים. המפורסם מכולם הוא נהר הגנגס הקדוש, שההערכה היא שפרויקט הניקוי שלו ייארך 25 שנה לפחות.

העובדה שישראל היא מעצמה עולמית בניהול מערכות מים — אנחנו שיאנים עולמיים בשיעור ההשבה של מי קולחין, בשיעור התפלת מי ים וכמובן בטפטוף — הופכת אותה ליעד מועדף עבור ההודים להשקעות בתחום המים. זאת היתה ככל הנראה גם בקשה מפורשת של מודי, ליזום פרויקט דגל בטכנולוגיות שהן קריטיות להודו ושלישראל יש בהן ערך מוסף, ושניתן יהיה לנצל בהמשך את קשריה של הודו באפריקה כדי לחדור אתן גם למדינות נוספות.

לשם קידום פרויקט הדגל מוקם צוות בין־משרדי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, שיעסוק בניסיון לחבר בין הידע הישראלי והצרכים ההודיים בתחומי החיסכון במים, צמצום הזיהום ובמיוחד ניקוי הגנגס, מים מושבים והגדלת התפוקה החקלאית.

לצד פרויקט הדגל, שנמצא עדיין בשלבי הכנה, החלטת הממשלה כוללת השקעות גדולות בקרן חדשנות משותפת לשתי המדינות, כדי לקדם פרויקטי מו"פ משותפים, הסכם לשיתוף פעולה במיזמי בריאות דיגיטלית, השקעה בהידוק שיתופי הפעולה האקדמיים בין המדינות, ומי שמחפש גם פיקנטריה — הידוק שיתוף הפעולה בין סוכנויות החלל של שתי המדינות, וכן נסיון לרתום את תעשיית הסרטים ההודית המשגשגת, בוליווד, למשיכת תיירות הודית לישראל. מתוך 20 מיליון התיירים ההודים שיוצאים מהמדינה מדי שנה, רק 45 אלף מבקרים בישראל.

המטרה: להגדיל את היצוא להודו ב–25%

חלק גדול מהצעת ההחלטה נועד לנסות להסיר את החסמים, שמנעו עד כה השגת פריצת דרך כלכלית בין שתי המדינות. על אף 1.3 מיליארד תושביה, 8.7 טריליון דולר תוצר שנתי, וקצב צמיחה שנתי של 7.6% בשנתיים האחרונות, הודו היא מדינה ענייה, ביורוקרטית, מושחתת וקשה לחדירה עסקית. היא ממוקמת במקום 79 במדד השחיתות העולמי (ישראל — 28, סין — 79), במקום 130 בקלות עשיית עסקים (ישראל — 52, סין — 78) ובמקום 143 בחופש הכלכלי (ישראל — 36, סין — 111), וכאמור במקום 131 בפיתוח הכלכלי שלה (ישראל — 19, סין — 90). בהתאם, הסחר בין ישראל להודו דורך במקום כבר שנים ארוכות.

היקף היצוא הישראלי להודו ב–2016 היה 1.1 מיליארד דולר (בלי יהלומים וביטחון), פחות מ–1.7 מיליארד דולר, שכבר הגענו אליו ב–2010, ובסך הכל 2% מהיקף היצוא הישראלי. היקף ההשקעות ההודיות בישראל הוא זניח לחלוטין — 17 מיליון דולר במצטבר. יצואנים ישראלים מרבים להתלונן על הקושי לעבוד עם ההודים בגלל הרגולציה הכבדה, השחיתות, והחלוקה של הודו לפדרציה של מדינות, שבכל אחת מהן רגולציה אחרת ומדיניות אחרת.

אלה חסמים כבדי משקל, שגם הלהיטות של מודי להדק את הקשרים המדינים והכלכליים עם ישראל אינה יכולה להתגבר עליהם. השליטה במדינת הענק, המחולקת ל–29 מדינות שונות, מורכבת מאוד, גם עבור ראש הממשלה החזק ביותר בהודו זה עשורים.

הכלים הכלולים בהצעת הממשלה שנועדו לסייע בהסרת החסמים בפריצה לשוק ההודי הם רבים: יועצים שילוו את היצואנים, קרנות מחקר משותפות, ביטוחי יצוא, חתימת הסכמי שיתופי ידע ופעולות, פתיחת השמים לעוד חברות תעופה ומתן ויזה לתקופות ארוכות. כל אלה נועדו כדי לנסות ולעמוד ביעדים המספריים שכלולים בהצעת הממשלה: הגדלת היצוא הישראלי להודו ב–25% בתוך ארבע שנים, והכפלה של מספר התיירים ל–80 אלף בשנה.

בהכירנו את המורכבות של השוק ההודי, קשה להעריך אם הכלים השונים יתנו את פירותיהם, אבל אין ספק כי יש כאן ריכוז מאמצים נדיר גם מצדה של ממשלת ישראל וגם מצדה של ממשלת הודו. עובדה, מודי אפילו הטריח את עצמו לביקור היסטורי במדינתנו הקטנטונת. כדאי לפחות לגלות עניין בביקור הזה, לא?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#