מי יהיה האיש החזק במשרד האוצר? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יהיה האיש החזק במשרד האוצר?

אגף התקציבים באוצר אינו מוגדר בחוק כשומר סף, אך רבים מאנשיו רואים עצמם ככאלה. הוועדה צריכה להכריע אם האגף אכן גם שומר סף - או רק גוף שתפקידו להכין את התקציב על פי דרישות הגורמים הפוליטיים שלהם הוא כפוף

תגובות
מנכ"ל משרד האוצר שי
באב"ד
דוברות הכנסת

באפריל 2012 הגישה הוועדה הציבורית לבחינת המבנה הרצוי של מטה ראש הממשלה את המלצותיה. במסמך, שבו קרוב ל–100 עמודים, חיזקה הוועדה באופן משמעותי את מעמדו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

הוועדה המליצה להקים מטה כלכלי־חברתי שהמנכ"ל יעמוד בראשו; לעבות ולחזק את התשתית הארגונית המקצועית העומדת לרשותו; להפסיק את העסקת ראשי האגפים כמשרות אמון של ראש הממשלה, ולהגדיר מחדש את משרותיהם כמשרות אמון מקצועיות במעמד סמנכ"ל הכפופות למנכ"ל המשרד; ולמנות לו משנה למנכ"ל. בנוסף, היא המליצה כי לתקנון הממשלה יתווסף סעיף שלפיו במחלוקות בין־משרדיות, שבהן הוסמך להכריע מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יקבלו תוקף של החלטת ועדת שרים, וערעור עליהן יתאפשר רק בהסכמתו של ראש הממשלה.

מי שעמד בראש הוועדה היה יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר. בין חבריה נמנה הממונה על ההגבלים לשעבר, דרור שטרום. כשקוראים את מסקנות הוועדה, ניתן להבין מדוע גורמים באגף התקציבים במשרד האוצר נזעקו אתמול כששמעו כי אותו קוצ'יק יעמוד בראש ועדה חדשה שתוקם לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר - שגם בה יהיה חבר שטרום. אחת החברות בוועדה הקודמת של קוצ'יק, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר יעל אנדורן, סירבה להצעה לקחת חלק בוועדה הנוכחית.

באגף התקציבים יש מי שחושש מכך שהיעד הרשמי של הוועדה החדשה - בחינת מבנה הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים, לרבות מנהלי יחידות הסמך - הוא בסך הכל שם מכובס לוועדה שמטרתה האמיתית היא הכפפת אגף התקציבים למנכ"ל משרד האוצר. גיבוי לחשש הזה ניתן למצוא בכך שהקמת הוועדה אינה רעיון של שר האוצר, משה כחלון, כי אם של המנכ"ל הנוכחי של המשרד, שי באב"ד, שיזם אותה בפגישה שערך עם קוצ'יק בסוף מאי.

הוועדה קמה על רקע בעיות אמיתיות שהתגלעו בעבודת משרד האוצר בשנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות נדרש מבקר המדינה לסוגיית תפקוד משרד האוצר פעמיים; ב–2014, אז נדרש לאופן שבו הוכן תקציב 2011–2012 ולאי־עמידה ביעד הגירעון; וב–2016, אז בשל הדרך שבה נוהל המשא ומתן על הסדרי הפנסיה עם מערכת הביטחון. במקרה הראשון העיר המבקר כי יש להגדיר את הסמכויות של המנכ"ל ושל ראשי האגפים במשרד האוצר, ובמקרה השני הוא נדרש לכך שאגף התקציבים לא עידכן את ראשי האגפים האחרים כשהיה צריך לעשות זאת. קשה לדמיין תסריט שבו הוועדה הזאת אינה פוגעת בחופש הנוכחי שממנו נהנה אגף התקציבים.

אגף התקציבים באוצר אינו מוגדר על פי החוק כשומר סף, אך רבים מאנשיו רואים עצמם ככאלה. זאת חלק מהסיבה לחיים הקשים שהם עושים לעתים לגורמים שמנסים לקדם רפורמות. זאת גם הסיבה לכך ששר האוצר ומנכ"לו מרגישים שהאגף שם להם מקלות בגלגלים בכל פעם שהם מנסים להיות "ביצועיסטים", ולקדם מהר ככל האפשר תוכניות שיועילו לראייתם לאנשים שבחרו בהם.

אנשי האגף מרגישים כי תפקידם לדאוג לכך שהפוליטיקאים לא ישתוללו עם התקציבים שהם מחלקים לעם. מעבר ליצירת נורמות דיווח ובקרה מסודרות במשרד האוצר, זאת סוגיית הליבה שהוועדה הנוכחית צריכה להתייחס אליה. למעשה, יהיה עליה להכריע אם אגף התקציבים הוא אכן גם שומר סף - או רק גוף שתפקידו להכין את התקציב על פי דרישות הגורמים הפוליטיים שלהם הוא כפוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#