ח"כ טרכטנברג: "הילדים מגיעים לכיתה א' כשהפערים ביניהם כבר נוצרו" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ טרכטנברג: "הילדים מגיעים לכיתה א' כשהפערים ביניהם כבר נוצרו"

"הצמיחה לא מחלחלת לאוכלוסיה הנורמטיבית. נטו משפחה זה לא נטו מדיניות חברתית", אמר פרופ' טרכטנברג בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה

2תגובות
מנואל טרכטנברג
ShiloPro / חן גלילי

"יש בישראל פרדוקס - מצב המאקרו שלנו מצוין, אבל מצב המיקרו צולע ומאכזב והצמיחה לא מחלחלת לאוכלוסיה הנורמטיבית. שיעורי העוני והאי שוויון עקשניים ואנו בתחתית ה-OECD. איך מיישבים הסתירה הזו בין מאקרו מצוין למיקרו הצולע? זה פועל יוצא של מדיניות ממשלתית מפורשת ששמה את המצב המאקרו כלכלי על השולחן כיעד ממשלתי יחיד. מאז המחצית השנייה של שנות ה-80 עד היום אנו באותה פרדיגמה המתייחסת אל המיקרו כזה שישרת את המאקרו ולא להיפך", כך אמר היום (ב') פרופ' ח"כ מנואל טרטנברג (המחנה הציוני) בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בירושלים.

"זה מביא לכך שבמדינת ישראל לא קיימת כיום מדיניות חברתית - נקודה. מעת לעת יש הבלחות בתשובה למשברים ומהלכים נקודתיים. אבל נטו משפחה זה לא נטו מדיניות חברתית. אני לא מאשים את שר האוצר. זה לא תפקידו. תפקידו הוא לשמור על קופת המדינה ולדאוג למצב פיסקלי של המדינה ואת זה עושים מצוין. התוצר השני של מצב זה הוא שבלא משים יצרנו כלכלה וחברה דואלית. זה מצב שנמצא איתנו כבר כ-20 שנה. מצב בו ההיי-טק המשגשג הוא רק 10% מהתעסוקה במשק הישראלי, וכל היתר מדשדש. 

"המדניות המפורשת של הממשלה קשורה לזה. צריך לשנות קודם כל את התפיסה - לא מצמיחה כמטרה עליונה,  אלא צמיחה מקבילה כיעד. צריך לשאול איפה הצמיחה קורית - האם ברוב חלקי המשק או שהיא ממוקדת רק באזור אחד, רק בסקטור אחד. המטרה צריכה להיות הצמיחה המכלילה. המיקוד צריך להיות לא בטכנולוגיה אלא באנשים שיכולים לחדש". 

פרופ' טרכטנברג הוסיף כי "הפערים בחברה הישראלית מתחילים מהגיל הרך. למדינת ישראל - עם הילודה הכי גבוהה בOECD - לא יודעת להתמודד עם הגיל הרך שלה. רק 35% מהילדים בגיל הרך נמסרים למסגרות  מפוקחות. עלויות הטיפל בילדים עצומות. מסגרת לילד בן שנה עולה היום פי 3 - משכר לימוד אוניברסטאי. והפערים באיכות הטיפול בילדים היא בהתאם. כך הילדים מגיעים לכתה א' כשהפערים ביניהם כבר נוצרו. והפערים האלו יתבטאו בפריון הנמוך של אלו שקופחו שנוצרו כבר בשלב ההוא. צריך להפוך את הפירמידה בהשקעה לפי גילאים. ההשקעה הגדולה ביותר צריכה להיות בילדים בגיל הרך", אמר טרכטנברג.

"לגבי השכלה טכנולוגית - ישראל מתנערת כיום ממחצית מכל מחזור שמסיים תיכון. המדנה לא שם איתם ואומרת 'שיסתדרו' ולא פלא שהתוצאות הן כאלו. זה מצריך שינוי מערכתי עמוק. צריך להקים מועצה להשכלה טכנולוגית - מל"ט - שמעמדה יהיה מקביל למל"ג ואפשר לעשות את זה מחר בבוקר",סיכם פרופ' טרכטנברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#