סופר-פארם וניו פארם על הכוונת? האוצר: ענף הפארם ריכוזי יותר מהבנקים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סופר-פארם וניו פארם על הכוונת? האוצר: ענף הפארם ריכוזי יותר מהבנקים

העובדה שהענף נשלט על ידי רשתות גדולות גורמת לרווחיות חריגה של הקמעונאים הפועלים בו ולריכוזיות יוצאת דופן. ואחרי כל זה, רווחיות הקמעונאים בענף נמוכה מזו של יבואני הטואלטיקה

17תגובות
סופר פארם
אייל טואג

תחום רשתות הפארם הוא אחד התחומים הריכוזיים בישראל, דבר המתבטא ברווחיות הגבוהה של החברות הפועלות בתחום. כך עולה מניתוח שנערך במסגרת סקירה שבועית שביצע אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

הניתוח התבסס על מאגרי המידע של רשות המסים, הכוללים, בין היתר, כמה משתנים מרכזיים מהדו"חות הכספיים המוגשים ע"י החברות במשק לרשות המסים, ודיווחי השכר של המעסיקים. הממצאים המרכזיים העולים מעבודה זו מצביעים על גידול חד בריכוזיות של המקטע הקמעונאי בענף הפארם ב-2015-2010, אל הרמה הגבוהה ביותר, לפחות מאז תחילת שנות 2000.

במקביל, שיעור הרווחיות בענף גבוה משמעותית מבשאר ענפי המסחר הקמעוני. אם מוסיפים לכך את העובדה שהכלכלן הראשי מציין שאחרי כל זה, רווחיות הקמעונאים בענף נמוכה מזו של יבואני הטואלטיקה – אפשר להבין מדוע הישראלים שנכנסים לרשתות פארם במקומות אחרים בעולם מופתעים מהמחירים הנמוכים שנגלים לעיניהם.

הפריחה בענף מתבטאת בכך, שלפי הסקירה, בענף הפארם היו פעילות ב-2015 כ-600 חברות. סך המחזור שלהן באותה שנה היה כ-7 מיליארד שקלים – גידול ריאלי של 80% בהשוואה ל-2003. הגידול הזה במכירות חל במקביל לגידול חריג ברמת הריכוזיות הענפית, שרובו התרחש בחמש השנים האחרונות. הגידול הזה מתבטא במדד הרפינדל – המודד את הריכוזיות, ורמתו היתה 0.58 ב-2015. לשם השוואה, בענף הבנקאות, שגם בו סובל האזרח מהריכוזיות - היתה רמתו של מדד הרפינדל 0.22.

לפי הסקירה, שיעור הרווחיות הממוצע בענף הפארם ב-2015 היה 4.3%. לשם השוואה, בענף המסחר הקמעונאי במזון, עומד שיעור זה על כ-2% בלבד. לפי המחקר - במהלך תקופה קצרה יחסית, ב-2009-2007, חלה ירידה בריכוזיות הענף, ואז גם נשחקה רווחיות החברות. באוצר אומרים כי הירידה בריכוזיות נבעה מהתגברות התחרות בין שתי רשתות גדולות במהלך אותן שנים. באוצר לא מפרטים שמות חברות, אבל ככל הנראה מדובר על סופר-פארם וניו פארם. באוצר עוד מעידים כי עם היחלשותה של אחת הרשתות, הלכה וגברה הריכוזיות בענף ובמקביל הלך ועלה שיעור הרווחיות.

מי שמחפש עוד עדות לבעייתיות בחוזקן של רשתות הפארם, יוכל למצוא אותה בעובדה ששיעור הרווחיות הממוצע בענף מוטה כלפי מטה - בשל החברות שאינן נמנות על רשתות הפארם (ברובן בתי מרקחת פרטיים). בקרב חברות אלו היה שיעור הרווחיות ב-2015 על 2.0% בלבד.

מסופר-פארם נמסר כי "מסקירה ראשונה של הדו"ח עולה כי המדובר במסמך שגוי, המסתמך על נתונים חסרי שחר. בניתוח התחרות ישנה  התעלמות מכל המתחרים המרכזיים של סופר-פארם ובראשם שופרסל, בתי המרקחת של קופות החולים והדיוטי פרי. אלו הוגדרו בסקירה גופים שאינם מתחרים בסופר-פארם, בניגוד גמור למציאות.
כך היקף מכירות מוצרי פארם על ידי שופרסל הוא 12% מהיקף מכירותיה (כ-1.4 מיליארד שקל) הדומה להיקף המכירות של סופר-פארם שהוא כ-2 מיליארד שקל. מסיבה זו שני ממונים על הגבלים עסקיים (דרור שטרום ורונית קן) סירבו לאשר לשופרסל בעבר לרכוש את ניו-פארם.

"הסקירה אף התעלמה מכך שבתי המרקחת הפרטיים נעלמו מהשוק משתי סיבות שאינן קשורות בסופר-פארם: 1. חוסר יכולתם לכבד מרשמים של קופות החולים; 2. כוח הרכישה העצום של הרשתות הקמעונאיות המאפשר להן למכור את מוצרי הטואלטיקה ותינוקות במחירים שלעתים הם נמוכים ממחירי הרכישה של בתי המרקחת הפרטיים.
כמו כן, היקף מכירות הקוסמטיקה על ידי חנות הדיוטי פרי הוא כ-35%. אך משום מה דו"ח האוצר אינו רואה בדיוטי פרי מתחרה במכירת קוסמטיקה.

"חישובי הרווחיות אף הם שגויים מיסודם: האוצר קבע את רווחיותה של סופר-פארם בישראל על פי פעילותה בחו"ל, שם רווחיותה היא גבוהה יותר מאשר בישראל. נתוני הרווחיות של סופר-פארם בישראל זהים לנתוני הרווח של הרשתות הקמעונאיות האחרות, אם לא נמוכים מהם.  סופר-פארם משוכנעת כי כאשר ייבחנו הנתונים האמיתיים תתקבל תמונת מצב נאמנה למציאות".

מהסתדרות הרוקחים נמסר: "ענף הפארם בישראל נראה כמו ענפי המסחר השונים לפני עשרות שנים - המאופיינים בריכוזיות מוגזמת וחסרת תועלת בראש ובראשונה עבור הצרכנים. בחינה פשוטה של הנתונים מראה תמונת מצב עגומה הפוגעת בזמינות, בנגישות ובבעלי העסקים הפרטיים, אך כאמור והחמור מכל מצב זה פוגע בצרכנים שהם בבחינת 'לקוח שבוי'.   

אנחנו מברכים על הבדיקה ועל הזרקור על התחום וקוראים למקבלי ההחלטות לבדוק הדברים לעומק ולהגן על הצרכן מפני המחירים וחוסר הנגישות לתרופות מרשם בבתי המרקחת. כשם שבוצעו רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כמו סלולר ודלק, הגיע הזמן שהתרופות, מוצר מציל חיים, יעמדו במרכזה של רגולציה".

בימים אלה בוחנת רשות ההגבלים האם לאשר לשופרסל לרכוש את רשת ניו פארם, לאחר שהחברה הודיעה כי הדירקטוריון שלה אישר רכישת 100% ממניות ניו פארם תמורת 130 מיליון שקל. במסגרת הבחינה פנתה הרשות לספקים ולחנויות במטרה להבין האם המהלך יפגע בתחרות.

שופרסל כבר פעלה בעבר לשיפור רווחיותה גם באמצעות קביעת מחירים גבוהים ממתחרותיה, ומכאן קיים חשש כי אם תחזיק כוח גדול מדי היא תנצלו להעלאת מחירים, גם אם לא בטווח המיידי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#