העשירונים הנמוכים לוקחים הלוואות ורצים לעשות קניות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשירונים הנמוכים לוקחים הלוואות ורצים לעשות קניות

סקירת משרד האוצר מעידה: הריבית הנמוכה, רמות התעסוקה הגבוהות והתחושה ששום דבר לא עומד להשתנות בזמן הקרוב לרעה – כולם דוחפים את קצב צמיחת הצריכה הפרטית לרמות דומות לאלו שקדמו למשבר הסאב פריים לפני עשר שנים

13תגובות
קניות בבלאק פריידיי
NACHO DOCE/רויטרס/ נאצ'

העלייה בצריכה הפרטית בישראל ממומנת בחלק ניכר מהתרחבות החוב של משקי הבית. קצב הצמיחה בהיקף האשראי למשקי הבית בשנים האחרונות דומה לקצב בו צמח אשראי זה בשנים שקדמו למשבר הסאב פריים. כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.  

לפי הסקירה, מי שבולטים בעלייה ברמת הצריכה שלהם הם משקי הבית המשתייכים לעשירון התחתון של המשק – בכל האמור לגובה הכנסותיהם. לפי האוצר, בשנים האחרונות שיעור משקי הבית בעשירון התחתון הצורכים מוצרי מותרות גדל משמעותית, ביחס לגידול שנרשם בצריכתם בקרב משקי הבית בעשירונים הגבוהים יותר.

בנוסף, הרכב הצריכה הפרטית השתנה באופן משמעותי – ומוטה לכיוון המוצרים הכבדים והיקרים יותר. הגידול בתצרוכת של מוצרים בני-קיימא - מוצרים כמו כלי תחבורה, ציוד חשמלי אלקטרוני, ריהוט, תכשיטים, טלפונים - הואץ בשנים האחרונות וחלקו בתוצר מצוי כעת ברמת שיא.

כך למשל, בין השנים 2014-2010 שיעורם של משקי הבית בעשירון התחתון ובעשירונים האמצעיים - בבעלותם רכב אחד לפחות, טאבלט ושני טלפונים ניידים - גדל ב-10 נקודות האחוז כל אחד. מהצד החיובי, ייתכן ותופעה זו מאותתת על צמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה בישראל. עם זאת, כפי שמגדיר האוצר, ייתכן ומגמות אלו משקפות שינוי ב"סטנדרט הצריכה" - לפיו מוצרים שבעבר לא נרכשו על ידי העשירונים הנמוכים הפכו להיות נחלת הכלל. במילים אחרות, אחרי שנים ארוכות של צמיחה כל שכבות החברה רוצות להשתתף בחגיגה בלי להתחשב בהלוואות שעליהן לקחת לצורך זה.

פיצוץ האוכלוסין על כבישי ישראל משתקף בנתוני האוצר על הסכומים שמשקיע הציבור במכוניות. בקרב העשירון התחתון שיעור אלו שבבעלותם רכב אחד לפחות גדל מ-23% ל- 33%. בקרב העשירונים האמצעיים –שיעור אלו שברשותם 2 מכוניות ויותר גדל ב-6 נקודות האחוז.

זה לא אומר שהישראלים מוציאים פחות על צריכה שוטפת – של שירותי חינוך, בריאות, דיור וכדומה. לפי הסקירה - במקביל לעלייה בצריכה של מוצרים בני קיימא נרשמה עלייה, עם כי בקצב מעט איטי יותר, בהיקף הצריכה השוטפת.

העלייה בצריכה הפרטית נשענת על כמה מנועים שדוחפים אותה קדימה: סביבת הריבית האפסית מורידה את הכדאיות שבהותרת הכסף בחשבון הבנק והופכת את החיסכון לפחות משתלם. מצבו של שוק העבודה, הנמצא בתעסוקה מלאה, תרם בשנים האחרונות לגידול כוח הקנייה – אבל גם לתחושת הביטחון של העובדים שימשיך להיות ביקוש לכישוריהם ושהם ימצאו עבודה גם אם משום מה יצטרכו להחליף את מקום עבודתם. כל אלו מעודדים את הצרכנים להרחיב את ההלוואות שהם נוטלים. לפי האוצר, בשנים האחרונות צמח היקף האשראי למשקי הבית בקצב הדומה לקצב בו צמח בשנים שקדמו למשבר הסאב-פריים.

בשנת 2016 גדל היקף האשראי למשקי הבית בקצב של כ-7.5%. כשמסתכלים רק על האשראי שלא למטרות דיור, רואים צמיחה מהירה אף יותר - 9%.

תחזיות אגף הכלכלן הראשי מאששות במידה רבה את התחושות שמניעות את האזרחים הישראלים – הוא מעריך כי לטווח הזמן הבינוני הריבית תישאר נמוכה וכך גם רמת האבטלה – וכי קצב עליית האינפלציה יהיה איטי. בהתאם, הוא מעריך כי הצמיחה הפרטית תמשיך לעלות. ברמה המאקרו כלכלית - לפי הסקירה, הצמיחה המהירה של הצריכה הפרטית בשנים האחרונות לא הובילה לשינוי משמעותי בחלקה מהתוצר.

הנתח של הצריכה הפרטית בתוצר בישראל עדיין נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות. לפי האוצר, מצב זה יאפשר צמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית ביחס לתוצר בטווח של מספר שנים. בסך הכל, הצריכה הפרטית היא רכיב התצרוכת העיקרי בתוצר. היא צמחה בשנת 2016 בקצב של 6.3% והיוותה כ-55.1% מהתוצר בשנה זו.

בנק ישראל: הישראלים ממשיכים לעשות קניות גם במלחמות

במקביל לסקירת האוצר, פירסם בנק ישראל אתמול מחקר המנתח את הגורמים המשפיעים על הצריכה הפרטית בישראל. המחקר, שנערך על ידי ארנון ברק, מצא כי הצריכה הפרטית מושפעת מהכנסה מעבודה ומעליית ערך הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור.

לפי המחקר, גם ערך הדירות למגורים משפיע על הצריכה – גם אם פחות מהשינוי בערך הנכסים הפיננסיים. בבחינה של תוצאות אלו על רקע המציאות הישראלית, בה הבורסה הישראלית מדשדשת בשנתיים האחרונות – אבל מחירי הדירות לא מפסיקים לעלות, יתכן שגם ההשפעה הפחותה של ערך הנדל"ן על הצריכה היא מהותית.

לפי המחקר, הצריכה הפרטית בישראל לא נפגעת מאירועים בטחוניים. ברק מסביר את הנתון הזה בסדרה של גורמים אפשריים – החל מהאפשרות שקיימים מוצרים שהישראלים קונים אותם דווקא יותר בעיתות חירום וכלה באפשרות שהישראלים מפצים את עצמם עם תום המבצע הצבאי בשופינג, או שהסוחרים יוצאים במבצעים נרחבים דווקא בעיתות לחימה.

שר האוצר, משה כחלון, והגורמים האחרים העומדים מאחורי מדיניות הרווחה הישראלית עשויים להתעניין בכך שלפי המחקר, לא נמצאה השפעה מובהקת של תשלומי העברה (לדוגמה, קצבאות או מענקים) על הצריכה בטווח הארוך. לעומת זאת, כן נמצאה השפעה של מס הכנסה. המשמעות היא שתוכנית נטו משפחה המפחיתה את נטל המס על ההורים העובדים עשויה להביא לעלייה בצריכה הפרטית של אותם הורים עובדים, מן הצד השני העלאת קצבאות הנכים לא בהכרח עשויה לדחוף את הצריכה הזו קדימה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#