התעשיינים מציעים: מפעלי המזון יפעלו גם בשבת - ולא יאבדו את הכשרות

במסמך שהעבירה לממשלה מציעה התאחדות התעשיינים לקצר את מנוחת סוף השבוע של העובדים מ-36 שעות ל-25 שעות - בשעה שהממשלה מנסה לקדם מהלך הפוך

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: אייל טואג
אורה קורן

התאחדות התעשיינים מציעה לקצר את מנוחת סוף השבוע של עובדים בישראל מ–36 שעות ל–25 שעות בלבד. ההצעה נכללת במסמך שהעבירה באחרונה ההתאחדות לממשלה.

המסמך כולל הצעות לשיפור מצב התעשייה, ובעיקר תעשיית המזון. כותרת המסמך היא "הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה של מוצרים מובילים" — אם כי מניסיון העבר, אין ודאות שההצעות יתורגמו לירידות מחירים. המשותף לכולן שהן מכוונות לשיפור מצבן של חברות המזון. בראש התאחדות התעשיינים עומד שרגא ברוש, ובראש איגוד המזון בהתאחדות — שלום זיידלר, בעלי ויסוצקי.

לעובדים בישראל מובטחת בחוק מנוחה של 36 שעות בין יום שישי ליום ראשון (לעובדים מכל הדתות). הצעה של התאחדות התעשיינים לקיצור משך המנוחה עולה דווקא בשעה שהממשלה מנסה לקדם מהלך הפוך — הארכה של מנוחת סוף השבוע.

בהתאחדות קוראים גם לעבור למניית שעות נוספות לפי חישוב חודשי, או של כמה חודשים, לעומת החישוב היומי הנהוג כיום. לפי התאחדות התעשיינים, מהלך זה ייטיב גם עם העובדים — משום שהסכומים המופקדים לפנסיה יגדלו בעקבות השינוי. לפי המודל המוצע, העובדים בתעשייה יעבדו עד 12 שעות ביום ועד 58 שעות בשבוע. עוד מוצע להעלות את מכסת שעות העבודה הנוספות, מ–15 שעות ב–5.5 ימי עבודה ל–22 שעות בשבוע.

עוד ניסיון להפחית מע"מ על כמה מוצרים

שרגא ברושצילום: עופר וקנין

התאחדות התעשיינים פותחת את המסמך בהצעה להפחית את המע"מ על שורה של מוצרים לפחות מ–10% (לעומת 17% כיום). את המוצרים שייכללו ברשימה תבחר ועדה, בדומה לוועדת סל התרופות, שתתכנס אחת לשנה. בראשה יעמוד שופט מחוזי וחבריה יהיו, במספר שווה, נציגים של הממשלה ושל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (גוף הנשלט על ידי התאחדות התעשיינים). ההצעה נדחתה בעבר על ידי רשות המסים ומשרד האוצר, מפאת החשש שתפתח פתח ללחצים פוליטיים להורדת מע"מ על מוצרים נוספים.

הצעה נוספת נועדה לפתור בעיה הנחשבת אחד הגורמים לפריון הנמוך של התעשייה הישראלית לעומת חברות מתחרות בחו"ל: שבוע עבודה של 5.5 ימים — בכפוף לאישורי הכשרות הנוקשים בארץ. בהתאחדות מציינים כי בניגוד למפעלים בארץ, מפעלים בחו"ל המייצרים מוצרים המיובאים לישראל בהיתר כשרות, יכולים לעבוד שבעה ימים בשבוע. ההתאחדות מציעה לאפשר למפעלים בישראל לפעול שבעה ימים בשבוע בלי לאבד את תעודת הכשרות — תוך הסתמכות על עובדים שאינם יהודים.

עוד מציעים התעשיינים להקצות תמיכה ממשלתית של 280 מיליון שקל לחברות מזון קטנות ובינוניות, שמעסיקות 20 עובדים לפחות — מספר המועסקים המינימלי בחברות שמיוצגות בהתאחדות התעשיינים. מתוך סכום זה, 100 מיליון שקל יוענקו לסימון אריזות של מוצרים עתירי סוכר, נתרן או שומן — כפי שמחייבות תקנות שמקדם משרד הבריאות — 50 מיליון שקל לחדשנות שיווקית ועיצוב אריזות, 50 מיליון שקל לפיתוח מוצרים חדשים ולשיפור קיימים, 50 מיליון שקל לשדרוג טכנולוגי ו–30 מיליון שקל להטמעת תקני איכות במזון.

התעשיינים גם ממליצים לממשלה להקפיא את השינויים בנוסחת סוארי — הנוסחה שקובעת מ–1996 את מחירי המוצרים ברשימת פיקוח המחירים, כמו מלט, מלח, לחם, גבינות, חמאה ושמנת. בעבר הנוסחה נחשבה אחד הגורמים למחירי המזון הגבוהים, והשינויים בה הקטינו את רווחיות החברות. בהתאחדות התעשיינים ציינו כי הנוסחה החדשה "מובילה להפסד על המוצר בפיקוח, והתאמת הנוסחה תאפשר להוריד את המחירים של שאר המוצרים".

בצד ההמלצה להגדיל את רווחיות היצרנים מציעה ההתאחדות להגביל את רווחיות הקמעונאים. יצרנים וקמעונאים נוהגים להאשים זה את זה ביוקר המחייה, כך שזה לא ממש מפתיע שהתעשיינים מציעים "לערוך בדיקה שוטפת של המרווח הקמעוני ולהגביל את המרווח במוצרים עם רווח חריג''.

בשנתיים האחרונות פתחה הממשלה יבוא ללא מכס של גבינות ובשר טרי בכמויות המוגבלות במכסות. על רקע זה קוראת התאחדות התעשיינים לממשלה לשנות את חוק המזון, כך שמשווק שהוא גם יבואן או יצרן לא יוכל להתערב בקביעת המחיר לצרכן — בנימוק שזה גורם לעלייה במחירים. איסור כזה חל על יצרנים מקומיים.

רישוי מהיר למפעלי מזון קטנים

חוק עידוד השקעות הון שונה לפני כעשור באופן שמנע מתן מענקי השקעות ליצרנים המוכרים רק לשוק המקומי, ובראשם יצרני מזון — באמצעות התניית קבלת המענק ביצוא של 25% לפחות ממוצרי החברה. ההתניה נועדה להפסיק את תמיכת המדינה במפעלים כושלים. הנחת העבודה היתה שמפעל שמתחרה בהצלחה בחברות מחו''ל הוא יעיל לפחות כמו מתחריו.

התאחדות התעשיינים ניסתה כמה פעמים לשנות את ההתניה ועתה היא מציעה לבטלה לחלוטין. הנימוק: בכך יהיה למפעלים תמריץ להשקיע בשידרוג טכנולוגי. בעבר נדחו הצעות התעשיינים, כולל הצעה לאפשר קבלת מענק ליצואן מתחיל, שיגיע בהדרגה לרף. עם זאת, ייתכן שניתן יהיה לקדם את ההצעה תוך התנייתה בהתייעלות ושיפור ניכר בפריון. עוד מוצע לאפשר למפעלים לעיבוד מזון (בתי אריזה, למשל) לקבל מענקי השקעות.

לאור היוזמה שמקדם משרד ראש הממשלה, לרישוי עסקים מהיר על בסיס הצהרת בעל עסק שהוא עומד בדרישות החוק, מציעה ההתאחדות להחיל את המסלול המהיר גם על מפעלי מזון קטנים, שרמת הסיכון הבריאותי בהם תוגדר כנמוכה. בהתאחדות מבקשים גם להגביל את תשלומי החובה הממשלתיים, למשל באמצעות איסור למשך שנתיים על העלאת תעריפי ארנונה למפעלי תעשייה.

גם טחנות הקמח זוכות לתמיכת התאחדות התעשיינים, שמציעה להפסיק לחייב אותן לרכוש חיטה מקומית במחיר שקובעת המדינה. הכמות הנרכשת בישראל היא מזערית ביחס לפעילותן; המדינה מחייבת אותן לרכוש חיטה ממלאי החירום, כדי לרענן את המלאי. התעשיינים טוענים כי המחיר של החיטה המקומית לעתים גבוה ממחיר הקמח המיובא, מה שתורם לעליות מחירים.

שלום זיידלרצילום: דן קינן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker