מעצמת סייבר עם כוח עבודה מוגבל: ישראל ירדה למקום 22 במדד התחרותיות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעצמת סייבר עם כוח עבודה מוגבל: ישראל ירדה למקום 22 במדד התחרותיות

נקודות החולשה של ישראל כוללות מחירי אנרגיה, יוקר המחיה, תשתיות בסיסיות ותאגידים גדולים ■ נקודות החוזק כוללות חדשנות, אימוץ טכנולוגיות עמידות במשברים והיא ממוקמת במקום ה-2 בסעיף אבטחת סייבר ■ נשיא איגוד לשכות המסחר: "אסור להתבשם בהישגים ולהישאר אדישים למגמת ההכבדות על המגזר העסקי"

10תגובות
עובדי היי-טק
עופר וקנין

ישראל ירדה שלב אחד אל המקום ה-22 בשנת 2017 (לעומת 21 אשתקד) מבין 63 מדינות מפותחות, במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD. כך מסר היום (ד') איגוד לשכות המסחר, המייצג את המכון בישראל. בראש הדירוג העולמי נמצאות הונג-קונג, שווייץ, סינגפור, ארה"ב, הולנד, ואירלנד. בתחתית הדירוג ממוקמות יוון, ארגנטינה, קרואטיה, ברזיל, מונגוליה, וונצואלה, המדורגת אחרונה.

מכון IMD הינו אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים כלכליים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות לפי ארבע קטגוריות עיקריות. חוסן כלכלי בו ישראל במקום 31 בדומה לאשתקד. יעילות העסקים בו ישראל עלתה שלב אחד למקום 22, מערכות התשתיות בו ישראל ירדה שני שלבים למקום ה-16, כולל ירידה מפתיעה של שלב בתת סעיף של התשתית המדעית למקום רביעי ויעילות ממשלתית בה ישראל ירדה שני שלבים למקום 24. ירידה בדירוג יכולה לנבוע מירידה בביצוע בישראל או משיפור גדול יותר במדינות אחרות.

החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיף החדשנות העסקית, הוצאות עסקים וממשלה על מו''פ כאחוז מהתוצר, מספר החוקרים ביחס לגודל האוכלוסיה, חדשנות ומיומנות דיגיטלית וטכנולוגית. ישראל ממוקמת במקום השני באבטחת סייבר ומחקר מדעי, במקום השלישי במספר החוקרים והמדענים ובמקום הרביעי ביצוא שירותי תקשורת. ישראל ירדה מהמקום הרביעי לשביעי בסעיף המודד את עמידות המשק במשברים.

נקודות החוזקה של החברות במשק הן מקום שני במעבר למערכת דיגיטלית, מקום שלישי ביזמות, שימוש בטכנולוגיות וגמישות, מקום רביעי בשימוש במאגרי מידע (ביג דאטה), מקום תשיעי בקרנות הון סיכון ומקום עשירי בתרבות עסקית לאומית.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
מיכל פתאל

מנגד, הדירוגים הנמוכים של ישראל מתבטאים בדירוג במקום 49 (לעומת 48 אשתקד) בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה; דירוג במקום 42 (לעומת 43 אשתקד) בזמן הנדרש לפתיחת עסקים ודירוג במקום 52 (לעומת 50 אשתקד) ביוקר המחיה. עם זאת, במחירי המזון ישראל מדורגת במקום 26; בשיעור מס החברות ישראל מדורגת במקום ה-42 (לעומת 41 אשתקד); בסעיף מחירי הדלק ישראל נמצאת במקום ה-62 הלפני אחרון (לעומת 43 אשתקד). בהשקעות בתקשורת (טלקום) ישראל מדורגת במקום 55.
החולשה מתבטאת גם בדירוג המגזר העסקי. ישראל במקום 48 בשביעות רצון של לקוחות. במקום 38 בתאגידים גדולים במשק, במקום 35 בדירקטוריונים של תאגידים ובמקום 34 באחריות חברתית.

האתגרים של ישראל ל-2017 לפי ניתוח המכון, כוללים את הפחתת העומס הבירוקרטי והרגולטורי, הגדלת יצוא הסחורות והשירותים, צמצום המגזר הציבורי, בניית אסטרטגיה כלכלית לטווח ארוך והגדלת ההשקעה בתשתיות ובחינוך בפריפריה.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס לממצאי הדו"ח ואמר כי "השינויים במדד של ישראל צריכים לשמש תמרור אזהרה לכל קובעי המדיניות הכלכלית בישראל  ובסיס להחלטות כלכליות. למרות שישראל נהנית מחוסן כלכלי ומצויה בקדמת ההישגים בכל הקשור להוצאה על מו"פ, חדשנות, מחקר מדעי ויזמות, אסור להתבשם בהישגים אלה ולהישאר אדיש למגמת ההכבדות המוטלת על המגזר העסקי ומהפרמטרים בהם ישראל מדורגת במקומות אחרונים, כגון כוח העבודה כאחוז מהאוכלוסייה (49), שיעור התלות של אוכלוסיה נתמכת (62), יוקר מחיה (52), שיעור מס החברות (42), יצוא כאחוז מהתוצר (46) וריכוזיות הייצוא לפי מוצרים (46)".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#