תעשיית הנשק מתעוררת בשל העסקה הסעודית - ולישראל יש מה להרוויח - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית הנשק מתעוררת בשל העסקה הסעודית - ולישראל יש מה להרוויח

עסקת הענק שחתם נשיא ארה"ב טראמפ עם הסעודים עשויה להיות זריקת מרץ עבור חברות ביטחוניות ישראליות ■ קבלני משנה מקומיים שעובדים מול התעשייה בארה"ב עשויים ליהנות מעלייה בביקושים ■ עם זאת, יש מי שחושש משחיקת כושר המיקוח של ישראל

5תגובות
דונלד טראמפ בסעודיה בשבוע שעבר
Evan Vucci/אי־פי

ביקורו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בישראל בשבוע שעבר הסתיים מבלי שהותיר חותם חד־משמעי. למעט הצהרות כלליות, קשה היה להבין לאן תפנה ארה"ב במדיניותה ביחס לישראל ולאזור. התוצר המוחשי ביותר שהניב הסיבוב של טראמפ במזרח התיכון היה במדינה בה ביקר בטרם הגיע לישראל: ההסכם עם סעודיה לרכש של נשק וציוד ב–110 מיליארד דולר, והצהרת הכוונות לרכישות בהיקף גדול עוד יותר של 350 מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות. אבל לעסקות הענק האלה עשויות להיות השפעות משמעותית גם על ישראל.

מניותיהן של יצרניות נשק אמריקאיות, כמו לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), נורת'ורפ גרומן (northorp Grumman) וראיט'און (Raytheon — יצרנית מוצרי הביטחון החמישית בגודלה בעולם, המשווקת עבור רפאל את מוצרי כיפת ברזל בארה"ב) הגיבו מהר לחדשות, וזינקו בתחילת השבוע שעבר. גם מניותיה של חברת הנדל"ן בלאקסטון (Blacksone), שחתמה על הסכם ולפיו הסעודים ישקיעו באמצעותה כ–40 מיליארד דולר בתשתיות (ראו גם ידיעה בעמוד 14), הגיבו בעליות. כמו כן עלו מניותיה של חברת בואינג, שגם עמה נחתמו הסכמים ישירים.

במערכת הביטחון הישראלית ובקרב יצרניות הנשק הישראליות עקבו בדריכות אחרי העסקה בסעודיה. ההשפעה על החברות הישראליות עשויה להיות הן כלקוחות של תעשיות הנשק האמריקאיות שימכרו את מרכולתן לסעודים, תוך הידוק שיתוף הפעולה עם לקוח גדול אחר; הן כספקיות לתעשיות הנשק האמריקאיות ולצבא האמריקאי; והן כמתחרות בחלק מהחברות האמריקאיות.

זו עשויה להיות קפיצת מדרגה של ממש לתעשייה האמריקאית. לשם השוואה, במהלך שמונה שנות ממשל אובמה נחתמו עם הסעודים עסקות נשק בהיקף של כ–115 מיליארד דולר — שלא כולן מומשו עדיין. תעשיית הנשק האמריקאית, שקיבלה במהלך שנות אובמה חדשות רעות, בדמות היציאה של הצבא האמריקאי מעיראק ואפגניסטן שהפחיתו את פעילותה, זכתה בשבוע שעבר לאיתות כי שמונה השנים הטובות של ממשל טראמפ החלו.

היקף ההשפעה על ישראל תלוי בקצב של העסקות ובשאלה אם כולן אכן יתממשו. העסקות הגדולות בין סעודיה לארה"ב יכולות לעורר את תעשיית הנשק העולמית כולה — גם את זו הישראלית.

בכיר לשעבר במשרד הביטחון הסביר כי "אחרי שאובמה הוציא את צבא ארה"ב מעיראק ואפגניסטן — לתעשיות האמריקאיות לא היה מה לעשות. בשנים האחרונות הצבא האמריקאי היה זקוק לפחות ציוד, והחברות התמודדו על כל מכרז שיש, גם על מכרזים קטנים מאוד. יכול להיות שעכשיו לתעשיות הישראליות ישאר מרווח פעולה של מכרזים שבהם הן יוכלו להתמודד ראש בראש, כשהתעשייה האמריקאית תהיה עסוקה".

לעומתו, מהרן פרוזנפר, שכיהן בעבר כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקצבים במשרד הביטחון, סבור כי "זו עסקה רב־שנתית, ולכן המצב שונה. אם העסקה היתה מעכשיו לעכשיו, היא היתה יכולה לגרום לכך שכושר היצור יהיה מלא. בעסקה רב־שנתית אין בעיה, יכולים לתגבר את הקווים".

"אמריקניזציה" של האזור טובה לישראל

מהרן פרוזנפר
דודו בכר

למהלך של טראמפ יש גם השפעה על המעמד הגיאו־פוליטי של ישראל באזור. העסקה בין סעודיה לארה"ב והבשורה שהיא מביאה ליצרניות נשק בכל העולם, עשויים לעורר מרוץ חימוש אזורי — וזו עלולה להיות בשורה רעה לישראל ברמה הביטחונית. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר בשבוע שעבר בראיון לגל"צ: "עסקות הנשק באזור הגיעו ל–215 מיליארד דולר וזה סכום בלתי מבוטל. אני לא חי טוב עם מרוץ החימוש והרכישה הסעודית הענקית".

פרוזנפר אומר על כך כי "יש למהלך הזה השפעות רוחב על האזור כולו. למשל, ברגע שבו הסעודים יקבלו נשק, האיראנים יעשו חושבים ויגידו 'גם אנחנו צריכים להתחזק' וגם עוד מדינות בסביבה יחשבו שהן צריכות עוד נשק. אלו השפעות אזוריות שצריך לקחת אותן בחשבון".

אביגדור ליברמן
אמיל סלמן

מצד שני, העסקה עם סעודיה — שאינה מהווה איום ביטחוני ישיר על ישראל — עשויה להעניק לישראל מנוף לחץ בבואה לבקש מארה"ב סיוע נוסף, צבאי או כלכלי.

"מהזווית המדינית־בטחונית השאלה היא מה ההשפעה של העסקה על היתרון האיכותי היחסי שיש לישראל, ועל היתרון הכמותי — ומה ישראל תקבל מהאמריקאים בתמורה — שיבטיח לה שהיתרונות האיכותיים והכמותיים שלה נשמרים. הפתרונות יכולים להיות בדמות כסף, מהלכים דיפלומטיים או בהגברת שיתוף הפעולה התעשייתי. יש המון דברים שאפשר לעשות", אומר פרוזנפר.

קפיצת המדרגה בשיתוף הפעולה בין הסעודים לארה"ב היא בשורה טובה לישראל, ככל שמדובר ב"אמריקניזציה" של האזור. ספק אם מישהו בישראל היה מעדיף שהסעודים יקנו נשק מהרוסים למשל.

בנוסף, הישראלים מכירים את הציוד האמריקאי. כפי שמגדיר זאת טל משרקי, בעליה של יצרנית ציוד התקשורת הצבאי אקסלרדיו המבצע פרויקטים עבור צבאות ישראל וארה"ב: "ההיכרות הטכנולוגית עם הציוד היא יתרון, לפעמים אפילו יותר מהיתרון הטכנולוגי עצמו. עדיף לפעמים אויב חזק ומוכר מאויב חלש יותר — אבל עם טכנולוגיות לא מוכרות".

הזדמנות עבור יצרני הנשק הקטנים

אחד מסימני השאלה המרכזיים שמרחפים מעל העסקה הוא התהייה אם נשק וטכנולוגיה ישראליים יכולים להגיע לערב הסעודית. העובדה שלישראל, אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם, אין הסכם שלום עם ערב הסעודית — יבואנית הנשק הגדולה בעולם — לא מנעה בעבר את הגעתו של ציוד ישראלי לערב הסעודית.

קבלני משנה ישראלים רבים עובדים מול תעשיות הנשק האמריקאיות, אבל פרוזנפר אומר כי "האמריקאים יהיו מספיק רגישים כדי לא לשים דברים שקשורים לישראל במערכות שלהם". לדבריו, "הם לא ימכרו מערכת ישראלית לסעודים, כך שסביר להניח שלקבלני המשנה הישראלים זה לא יהיה משמעותי. אם זה יקרה זה יהיה ממש בשוליים".

עם זאת, מה שנחשב לבעל השפעה שולית על קבלן משנה גדול עשוי להיות בעלת השלכות גדולות יותר על יצרן נשק קטן, שעבורו גם הזמנה של כמה מיליוני דולרים משנה את התמונה. "לערב הסעודית אין הרבה תעשיות נשק מקומיות. כך שעסקה כזו תעשה טוב לשוק. התעשיות האמריקאיות עובדות עם הרבה קבלני משנה ישראלים, או עם קבלני משנה שהם חברות ישראליות עם בסיס בארה"ב. כך שעשויה להיות פה עלייה בביקוש לקבלנות משנה", אומר משרקי.

מסוק בלאק הוק
אי־פי

היצוא הביטחוני מישראל מפוקח. כל חברה ישראלית שמוכרת נשק לחו"ל צריכה לקבל אישורים רבים, שבהם מוגדר ומוחתם משתמש הקצה במערכת הנמכרת. לדוגמה, חברה אמריקאית שרוכשת מערכת רדיו מישראל צריכה להצהיר מי משתמש הקצה אליו המערכת תגיע. עם זאת, יש דרכים לעקוף את הפיקוח. ישנן חברות טכנולוגיה ישראליות הנרשמות בקפריסין, ובדרך זו מצליחות לעקוף את הפיקוח בדרך ליצוא טכנולוגי למטרות ביטחוניות.

גם ארה"ב משגיחה על היצוא הישראלי — בעבר היא הטילה וטו על עסקות נשק בין תעשיית הביטחון הישראלית לבין סין. משרקי סבור כי גם על כך העסקה הנוכחית יכולה להשפיע: "יכול להיות שהעסקה תביא לכך שיוסרו חלק מהמגבלות שקיימות היום על הישראלים. בסגנון של הסכמה שקטה בין ישראל לארה"ב שלפיה 'אתם מוכרים כל כך הרבה נשק לסעודים — תאפשרו לנו למכור יותר נשק לסין'".

ישראל תלויה בכוחו של הלובי בארה"ב

ישראל רוכשת גם לא מעט נשק מהתעשיות האמריקאיות. ההסכם שנחתם עם הממשל האמריקאי בספטמבר האחרון, שלפיו תקבל ישראל סיוע מהאמריקאים בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה בעשור הקרוב, מבטיח שבשש השנים הקרובות כ–3 מיליארד דולר מתוך הסכום הזה יופנו לטובת רכש מתעשיות הנשק האמריקאיות. בשנים שלאחר מכן הסכום אף יגדל.

טיל פטריוט
אי־פי

הפרסומים אודות העסקה עם הסעודים מתייחסים לרכישה של טנקים מסוג אברמס — שאותם ישראל אינה רוכשת, מסוקי בלאק הוק וטילי פטריוט — שלגביהם אין לצה"ל תוכניות רכש כיום.

ועדיין, כמו בכל מצב שבו סוחר קטן מתמודד על רכש מול שחקן נוסף עם ארנק מלא בדולרים, שהמחיר עבורו הוא פקטור פחות משמעותי — זו בשורה רעה מאוד לעמדת המיקוח של ישראל. התעשייה המקומית עלולה להתמודד עם העלאת מחירים בשל העלייה בביקוש, או עם דחיקת מועד האספקה, כדי לטפל קודם בלקוח החשוב והכדאי יותר מסעודיה.

תקציבי הביטחון של מדינות ב-2016, במיליארדי דולרים

כאן נכנסים לתמונה גם היחסים הדיפלומטיים עם ארה"ב: מעמדה של ישראל מול התעשיות הביטחוניות הוא תמיד נגזרת גם לכוחו של הלובי שאותו היא יכולה להפעיל בסנאט ובקונגרס.

בכיר לשעבר במערכת הביטחון טוען כי אפשר לסמוך על החברות האמריקאיות. "חברה שמחזיקה מעצמה רצינית ונמצאת תחת חוזה שכבר חתמה עמך — יודעת מה לספק ומה לא לספק", הוא אומר. הקליינט הבא שלה ייכנס בתורו ולא על חשבון התור שלך. עליית מחירים במקרה כזה תלויה מאוד במוצר. אם זהו מוצר שבו היצרן הוא הספק היחיד, יש אפשרות להשפעה על המחיר של המוצר. ברגע שיש גם חברות אחרות בתמונה, ההשפעה היא לעתים דווקא הפוכה. ככל שיש יותר הזמנות למוצר מסוים — הספק יכול להוריד את המחיר", אומר הבכיר לשעבר במערכת הביטחון.

ניסיון להבין את ההשלכות הכלכליות של עסקת הענק של טראמפ עם הסעודים מצייר תמונה סבוכה מבחינת היתרונות והחסרונות עבור ישראל. לתעשיות הביטחוניות בארה"ב ובעולם צפויות כנראה שנים טובות. טראמפ דוחף לעלייה במכירות הנשק האמריקאיות ותקציבי הביטחון האמריקאים לא צפויים להתכווץ. אבל מעבר להיבט הכלכלי הצר, הצפת המזרח התיכון בנשק והתעוררות אפשרית של מרוץ חימוש אזורי אינם בשורה טובה לאף גורם, בישראל או בעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#