כשכולם נאבקים ביוקר המחיה - משרד הכלכלה נותן רוח גבית למונופול המלט - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשכולם נאבקים ביוקר המחיה - משרד הכלכלה נותן רוח גבית למונופול המלט

לאחר שיבוא מלט מחו"ל הוריד את המחירים ב-30% בשנה, משרד הכלכלה פתח בחקירת תלונה על יבוא בהיצף - שבה תומך מונופול המלט נשר ■ את התלונה הגיש מפעל מלט הר־טוב, שלבעליו אינטרסים משותפים עם נשר ■ הר־טוב: "התחרות צריכה להיות הוגנת"

5תגובות
אוניית יבוא מלט ומכלי אחסון של סימנט בנמל מספנות ישראל

שר האוצר, משה כחלון, מכריז ללא הרף על כוונתו להוריד את מחירי הדיור, ושר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מדבר בכל הזדמנות על כוונתו להוריד את יוקר המחיה — אך במשרד הכלכלה והתעשייה פועלים דווקא בכיוון הפוך: החלטה שהתקבלה במשרד בשבוע שעבר עלולה להביא להתייקרות המלט בשוק, וכתוצאה מכך להאמרת עלויות הבנייה של דירות ובייחוד של תשתיות כגון כבישים וגשרים.

בשנה החולפת ירדו מחירי המלט בישראל בכ–30%. את הורדת המחירים חוללה חברת סימנט שבבעלות מספנות ישראל, שהחלה לייבא מלט מאירופה. ואולם בשבוע שעבר הודיע הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל, על פתיחת חקירה בחשד ליבוא מלט בהיצף מטורקיה, קפריסין ויוון. חקירת היצף יכולה להסתיים בהטלת היטל המייקר את המוצר המיובא.

מכירה בהיצף היא מכירה של מוצר מיובא במחיר נמוך ממחירו במדינה המייצאת (במקרה של המלט — יוון, קפריסין וטורקיה). ההיצף חוקי אלא אם הוא פוגע בתעשייה המקומית. הכוונה היא למנוע מצב שבו יבואן מוכר מוצר במחיר נמוך במיוחד (טורפני), המחסל את כל הייצור המקומי, ואז משתלט על השוק ומעלה מחירים. לפי החוק הישראלי, הגשת תלונה על היצף תיבדק אם הגיעה לפחות מ–25% מהשחקנים בשוק המקומי.

את התלונה הגישו חברת מלט הר־טוב, המחזיקה על פי הערכות בשוק כ–7% משוק המלט בארץ, והצטרפה אליה נשר, המחזיקה לפי אותן הערכות כ-75% ממנו. התלונה הוגשה בעיקר נגד חברות המייבאות מיוון, מטורקיה ומקפריסין, בראשן סימנט של מספנות ישראל. על פי החלטת הממונה, החקירה תכלול יבואניות נוספות מאותן מדינות, את לב ברון ורביע נופי. נשר והר־טוב ציינו בתלונה כי חלקן בשוק ירד בעקבות היבוא. כך, לטענתן, נשר מחזיקה 65% מהשוק, הר־טוב 5.8%, מספנות ישראל 8.8%, לב ברון 7.7%, יבוא מירדן 4.2%, יבוא בשקים 4.2% וחברת רביע נופי 3.8%.

בעבר היה מפעל הר־טוב שייך לנשר, והממשלה כפתה עליו ב–2015 להימכר כחלק ממאמציה להכניס תחרות לענף המלט בעקבות המלצות ועדת הרשקוביץ מ–2012, במטרה שיתחרה בנשר ויוריד מחירים. בפועל, בין הר־טוב למונופול נשר קיימים אינטרסים עסקיים צולבים, והם לא מתחרים זה בזה. מקורות בשוק המלט אמרו כי מפעל הר־טוב הוריד את מחיר המלט ללקוחותיו בכ–2% ואינו מעורר תחרות שמשנה את השוק.

מפעל הר־טוב נמצא בבעלות שלושה שותפים: משפחת וייל (65%), הבעלים של חברת שמשון (245) ומירב מאיה השקעות (11%). לשמשון שיתוף פעולה עסקי עם נשר. כשמפעל הר־טוב נמכר, ליוו את המכירה שני היתרים מרשות ההגבלים. הראשון — להמשיך לרכוש פטקוק (חומר גלם להפקת אנרגיה) מנשר, שלטענת מקורבים לחברות תוקפו פג. הסכם שני, בעייתי יותר, מאפשר לשמשון, מבעלי הר־טוב, להמשיך לרכוש מלט מנשר ולמכור אותו ללקוחות תמורת עמלה, שעדיין בתוקף.

"הטענה של הממשלה במכירת הר־טוב שבכך היא מכניסה תחרות למשק, היתה מטופשת, מכיוון שהיא היתה צריכה לדעת מראש שהמפעל בהר־טוב יישאר עם הלקוחות שלו ברדיוס הקרוב ולא יתחרה בנשר", אמר מקור בענף המלט. "המפעל נמכר לגוף עם זיקה לנשר. נשר מוכרת מלט ישירות או דרך סוחרים, שמקבלים עמלה מהקונה. שמשון היתה הסוחר הכי גדול בשוק שעבד עם נשר. כיום שמשון ממשיכה לקנות מהמפעל שלה ומנשר רמלה, ובעצם הכל התערבב יחד. אין סיבה לתת להר־טוב הגנת ינוקא — הם בכלל לא משקיעים במפעל כדי לשדרג אותו ולייצר תחרות אמיתית בשוק".

היצף או תחרות?

המלט משפיע על עלות הדירות והתשתיות

המכירות בשוק המלט בישראל מסתכמות בכ–3 מיליארד שקל בשנה. מחירי המלט משפיעים באחוזים בודדים על עלויות הבנייה של דירות, ובשיעור משמעותי בהרבה על מחירי תשתיות שהמדינה מממנת. עם זאת, גם אותם אחוזים בודדים מגיעים לסכום לא מבוטל של עשרות אלפי שקלים לדירה.

אין זו פעם הראשונה שבה נשר מעורבת בתלונות היצף נגד יבואני מלט. תלונותיה בתחילת העשור הקודם, כשהיתה בשליטת המשפחות דנקנר, לבנת ומנור, הובילו להטלת היטל על יבוא מלט בהיצף, שהעלה את מחירו. את ההיטל הטיל שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, שב–2010 מונה ליו"ר קבוצת תעבורה שבשליטת משפחת לבנת.

החלטת הממונה על ההיטלים מסוף השבוע התקבלה בתדהמה בשוק המלט. זה כמה שנים הממשלה מנסה לעורר תחרות בשוק הזה, הנשלט על ידי נשר, במטרה להוריד מחירים. בין השאר הקימה הממשלה את ועדת הרשקוביץ, שהגישה ב–2012 הצעות משמעותיות לרפורמה בענף — אך רובן נשארו על הנייר.

הציפייה בשוק היא שהממשלה לא תפגע ביבוא, שהצליח להוריד את מחיר המלט — מה גם שהיבואן שנגדו הוגשה התלונה אינו כזה שעלול להשתלט על השוק, לדחוק ממנו את השחקנים המקומיים ואז להעלות מחירים. "אסור לממשלה להטיל היטל על היבוא — זה יהיה טמטום מוחלט", אמר אחד השחקנים בשוק. "הממשלה כל הזמן עושה טעויות. היא אישרה למכור את הר־טוב במטרה להתחרות בנשר, אבל מי שקנה אותו נמצא באינטרסים צולבים עם נשר".

במשרד הכלכלה אומרים כי נשר פנתה לממונה על ההיטלים בבקשה להצטרף לתלונת הר־טוב. לעומת זאת, לפי מקורות בענף, נשר לא פנתה למשרד להתלונן — והמשרד הוא שיזם פנייה לנשר, והאיץ בה להצטרף לתלונה. ללא ההצטרפות של נשר לא ניתן היה משפטית לפתוח בחקירה, מכיוון שהר־טוב מחזיקה רק אחוזים ספורים מהשוק. הממונה אמנם יכול לפתוח ביוזמתו בחקירה "בנסיבות מיוחדות", לפי החוק, אך לא בטוח שהנסיבות הנוכחיות הן מיוחדות.

מפעל המלט נשר ברמלה
טל כהן

מקור ממשלתי הסביר כי הממונה נאלץ לפתוח בחקירה לפי החוק, אף שלדבריו קדמה להחלטה התייעצות עם רשות ההגבלים העסקיים, שהתנגדה לכך משיקולי תחרות, ואף שנשר הוא מונופול מובהק שאין להגן עליו בהיטל. אם היה רוצה בכך, הממונה על ההיטלים היה יכול להיתלות בשיקולי תחרות ולהימנע מחקירה. כך, למשל, ב–2012 הוועדה המייעצת לשר הכלכלה בעניין היטלים דחתה החלטה של הממונה על ההיטלים דאז, ראובן פסח, לקבוע היטל סחר על יבואנית מערבלי מזון שהתחרתה בתעשיות לכיש, שהוגדרה אז מונופול. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שמעמדה המונופוליסטי של תעשיות לכיש הביא את הוועדה לבחון בצורה מחמירה את בקשתה להיטל היצף, שעלול היה לחסום את היבוא המתחרה לחלוטין.

כשנה לאחר מכן הודיע שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, כי החליט לבצע רפורמה בתחום הטלת היטלי סחר כדי להגביר את התחרות במשק. "נדאג שלפני החלטה נמהרת להגן על תעשייה מקומית, ישוקללו יוקר המחיה והאינטרסים של הצרכנים", אמר אז בנט. קבינט יוקר המחיה בראשותו החליט לחייב את הרגולטור לשקלל שיקולי תחרותיות ויוקר המחיה לפני המלצה להטיל היטל, ולא רק שיקולי מחיר.

המקור הממשלתי אמר כי לא נשקלו שיקולי תחרות בהחלטה לפתוח בחקירה בעניין יבוא המלט, וכי אלה ישוקללו בהמשך. לדבריו, פתיחת חקירה אין פירושה שההחלטה הסופית תהיה נגד היבואניות, וייתכן שיוחלט לא להטיל היטל על היבוא בהיצף — זאת, בין השאר, מכיוון שמפעל הר־טוב אינו תחרותי, מייצר בשיטות מיושנות ובעליו לא טרח לשדרג אותו בהשקעות לאחר רכישתו מנשר לפני כשנה.

לדברי המקור הממשלתי, מדיניות ההיטלים של משרד הכלכלה ממוקדת בהגנה על הצרכן, ולא על היצרן או עובדיו. אם יתברר שהמכירה בהיצף נועדה להוציא יצרנים מקומיים מהשוק ואז להעלות מחירים, יוטל היטל היצף. "לעומת זאת, במקרה שבו הצרכן נהנה ממחיר נמוך והתחרות נשמרת — לא יוטל היטל", הבהיר.

מונופול זקוק להגנה?

אבל מדוע לפתוח בחקירה, שהעלויות שלה ניכרות, וכוללת בדרך כלל נסיעות למדינות שבהן מיוצר המוצר המיובא, אם ממילא לאחריה ייכנס שיקול צרכני תחרותי? מה מפריע למשרד הכלכלה לקבוע שכל עוד נשר היא מונופול, או שכל עוד תחזיק, לדוגמה, יותר מ–60% מהשוק, היא אינה זקוקה להגנה? מה גם שההחלטה על בדיקה התקבלה על בסיס דרישה של מונופול וספק אם עניין זה יעמוד במבחן בג"ץ במקרה שתוגש עתירה.

משתי הבחינות, המשפטית והתחרותית, ראוי שהשר כהן יתערב ויעצור את החקירה לפני תחילתה. בכך יוכל לחסוך עלויות מיותרות ולאפשר לקדם בפועל את התחרות בשוק המלט, שתוביל להוזלת מחירי דיור ותשתיות.

מחברת מלט הר־טוב נמסר בתגובה: "כחברה שהוקמה במטרה לעודד תחרות בשוק המלט, אנו מקדמים בברכה כל תחרות ובלבד שתיעשה בתנאי תחרות הוגנת. במחירים הקיימים במדינות נשואות התלונה, מלט הר־טוב תחרותית לכל יבוא שהוא. מלט הר־טוב הגישה את התלונה נגד יבואני מלט מיוון וטורקיה כדי לשמור על התחרות בשוק לאורך זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#