המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע לשבור את מונופול הרבנות הראשית — ולהפריט את מערך הכשרות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע לשבור את מונופול הרבנות הראשית — ולהפריט את מערך הכשרות

דו''ח שחובר במכון מציע לפרק את מונופול הרבנות הראשית בכשרות, לבטל את מערך הכשרות הנוכחי המבוסס על משגיחי הרבנות ולהעביר את הסמכות למתן כשרות לגופים פרטיים שיאושרו ברשות הכשרות

7תגובות
תעודת כשרות בעסק בתל אביב
אייל טואג

"אנחנו מציעים לשבור את המונופול של הרבנות הראשית ולהפריט את מערך הכשרות" — כך אמר אתמול ל–TheMarker שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה. פרידמן חיבר יחד עם עמיתו, אריאל פינקלשטיין, דו"ח שכותרתו "מערך הכשרות בישראל: ליקויים והצעה לרפורמה", שיפורסם בקרוב.

לדבריו, "יש להקים במשרד הכלכלה והתעשייה רשות כשרות — באופן שבו המדינה תפקח רק על דברים מינהליים. כלומר: תנהל רישום של נותני כשרות, תוודא שיש שקיפות ואין תרמית במתן כשרות ושההתנהלות הכספית אינה מושחתת. מוצע שרשות הכשרות תהיה במשרד הכלכלה והתעשייה, כיוון שזה עניין צרכני, לא דתי".

פרידמן הוסיף כי לפי ההצעה, היתרי הכשרות יינתנו על ידי גופי כשרות פרטיים, שיפעלו, כל אחד, עם רב שיהיה הסמכות ההלכתית למתן הכשרות. רשות הכשרות תוודא שמדובר ברב של קהילה דתית מוכרת — אך לא תתערב בשאלה אם הרב רפורמי, אורתודוכסי או אחר. "כך זה מקובל בכל העולם", אמר. "גם בארה"ב, המדינה לא בודקת מי הרב שמעניק כשרות. את זה הצרכן יוכל לבדוק באתר של הגוף הפרטי שהוסמך לתת כשרות. רשות הכשרות תוכל לבקר את הרצינות של הגוף — שיש איש דת שעומד מאחוריו", הוסיף.

הרבנות הראשית לישראל פירסמה באחרונה הצעה לרפורמה בכשרות, שנתקלה בביקורת כי היא קוסמטית, מנציחה את מונופול הרבנות על אישורי כשרות ולא נותנת מענה ליוקר המחיה הנובע מכשרות.

ברקע לרפורמה נמצא בג"ץ, שקבע לפני כשנה, כי מונופול הרבנות בהוצאת תעודות כשרות יישאר, אולם התנה זאת בתיקון חלק מבעיות היישום בשטח בתוך שנתיים. בעתירה אחרת קבע השבוע המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, כי ההפרדה בין מפקח למפוקח כפי שהציעה הרבנות הראשית, צריכה להתבצע עד תחילת ספטמבר 2018.

בהחלטתו לפני כשנה ציין השופט נעם סולברג כי קיים "קלקול גדול במערך הכשרות הקיים. משגיחים שאינם באים לבתי האוכל אלא לכמה דקות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור' נודע ברבים, כי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם סמוכים על שולחנה, אך רק מקצתם סומכים על הכשרות מטעמה".

לאן הולך ענף הכשרות? כמה הצעות לרפורמות

דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה מאשר כי כ–70% מהציבור מעוניין לראות תעודת כשרות בבתי עסק. בדו"ח מוצע להסדיר את שוק הכשרות במודל משולב. תפקיד המדינה יהיה לאסדר רק את ההיבטים המינהליים של ולפקח, והיא לא תתערב במדיניות הכשרות. את טיב הכשרות וכלליה יקבע השוק — בעל העסק והצרכנים. מונופול הרבנות הראשית יפורק, ומערכת הכשרות המוסדית הקיימת תחדל להתקיים.

לפי ההצעה, רשות הכשרות הארצית תקבע קווים מנחים טכניים (לא הלכתיים) למתן רישיונות כשרות, בהם כללי התאגדות; הון ראשוני; הוכחת יכולת למתן שירותי כשרות: מומחיות וכוח אדם בהיקף הולם; קיומה של מדיניות כשרות מוצהרת על ידי גוף הכשרות שתכלול התייחסות לחוקי הכשרות של קהילה יהודית מוכרת, דרך מימוש הכשרות במסגרת מערך הכשרות המוצע. גוף כשרות לא יוכל לתת כשרות בישראל אם לא קיבל רישיון ונרשם במרשם נותני הכשרות. המרשם יהיה פתוח לציבור, ובו יופיעו כל הפרטים הנוגעים לגופי הכשרות הרשומים בו: מנהליהם, אופן ההתאגדות שלהם, סטנדרט הכשרות לו הם מחויבים דו"חותיהם השנתיים.

עוד מציעים מחברי הדו"ח להגדיר מחדש בחוק את ההונאה בכשרות. חוק איסור הונאה בכשרות קובע כי הונאה בכשרות היא עבירה שאותה מבצע בעל עסק בתחום המזון, המציג את מוצרי המזון שהוא מוכר ככשרים ללא שקיבל תעודת כשרות ממי שמוסמך לכך בחוק. הדו"ח מתייחס להונאה נוספת מצד משגיח הכשרות, מהסוג שנחשף בעבר. לדוגמה, משגיח שמצהיר שביקר שלוש פעמים בשבוע בעסק — מבלי שביקר בו כלל. על פי ההצעה, משגיח מטעם גוף הכשרות הפרטי, שחותם על תעודת הכשר ללא ביצוע פעולות הפיקוח המתחייבות מהסטנדרט שגוף הכשרות בו הוא עובד הצהיר עליו, ייחשב כמי שביצע פעולת הונאה בכשרות. האחריות המנהלית או הפלילית תוטל על המשגיח ובמקרים מסוימים גם על התאגיד נותן הכשרות.

"אנו סבורים כי מימוש ההצעה יביא גם לתחרות בין נותני כשרות פרטיים שיוכלו לפעול כגופים למטרות רווח, ולכן תביא למגמה של ייעול השוק", ציינו פינקלשטיין ופרידמן. לדבריהם, החריג היחיד יהיה גופים כמו צה"ל ובתי חולים, שהציבור הדתי נדרש להיות בקשר איתם מבלי שיש לו חלופות.

עוד ציינו, כי "במפה הפוליטית הנוכחית, לא יהיה פשוט ליישם הצעה ששומטת מידי הרבנות הראשית ובעלי אינטרסים רבים את השליטה בשוק הכשרות, שמשמעותה כוח רב. עם זאת, ההצעה צפויה להיטיב עם ארגוני כשרות פרטיים, גם כאלו הפועלים כיום. ועל כן לא מן הנמנע שבעלי אינטרסים אלו, המיוצגים גם הם בזירה הפוליטית, ייתמכו בה".

הדו"ח אינו מנתח את עלויות הכשרות, ולצורך זה מקבל את מסקנות דו"ח שהוכן עבור משרד האוצר בתחילת 2015 שלפיו עלויות כשרות, ללא ירקות ופירות, מגיעות לכ–2 מיליארד שקל בשנה. עלות מונופול הכשרות מסתכם בכ–600 מיליון שקל. הדו"ח לא עסק בירקות ופירות, לגביהם עלות הכשרות מוערכת בכמיליארד שקל. ברבנות הראשית חולקים על חלק מהנתונים הללו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#