הפתרון של שירות התעסוקה למחסור בעובדים מקצועיים: קורסי בזק ממוקדים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון של שירות התעסוקה למחסור בעובדים מקצועיים: קורסי בזק ממוקדים

רגע לפני שהתחילה לייבא עובדים מרומניה, הצטרפה מספנות ישראל לתוכנית ניסיונית של המדינה, המספקת הכשרה מהירה של עובדים בהתאם לצורכי המפעל הספציפי ■ הבעיה: אף שההכשרה היא במימון ממשלתי - המפעל אינו מחויב לקלוט את הבוגרים

2תגובות
עובדים במספנות ישראל
אייל טואג

לפני כמה שבועות השתתף תמיר נוימן, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת מספנות ישראל, בדיון בוועדת העבודה של הכנסת — והציג את מצוקת כוח האדם המקצועי בחברה. בין השאר אמר נוימן כי בכוונת החברה לייבא עובדי מתכת מרומניה באופן מיידי.

בתום הדיון ניגש אל נוימן מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירש, והציג בפניו מודל ששמו "מכשירים את העתיד", שפותח ונמצא בשלבי הרצה — ומטרתו לספק למפעלים עובדים שעברו הכשרה מתאימה בזמן קצר. נוימן הסכים לבחון את המודל לפני שיתחיל לייבא עובדים מחו''ל.

בהמשך נבנתה תוכנית הכשרה מקצועית התואמת את הדרישות של מספנות ישראל. הנהלת שירות התעסוקה בחרה בחמש לשכות התעסוקה הסמוכות למפעל בחיפה, כדי למפות את העובדים המתאימים לדרישות מספנות ישראל.

נוימן מספר כי עם תחילת התהליך מול שירות התעסוקה, הציעו לו כ–30 מועמדים פוטנציאלים לקורס ההכשרה, מהם בחרה החברה 15 מועמדים. בנוסף, נקלטו מיידית בחברה חמישה מועמדים ללא קורס. "מתוך המועמדים שהתחילו את הקורס, תשעה עברו בהצלחה והם אמורים להיקלט כאן", הוא מספר. על הפרויקט עבדו בעיקר נוימן ונורמן נתן, סמנכ"ל התפעול של החברה. לדברי נוימן, המחסור בעובדים מקצועיים מחריף: "הדור של בני 60 ומעלה יוצא לפנסיה, ובכל שנה אני מאבד כ–30 עובדים מעולים. מיתוג עובדי הייצור במקצועות כמו ריתוך, מסגרות, חשמל וחרטות, כחלק מהטכנולוגיה הנדרשת להקמת תעשייה מתקדמת, הוא חשוב מעין כמוהו".

יותר מ– 10,000 עובדים מקצועיים חסרים

הסבה מקצועית בתוך שלושה חודשים

סגירת בתי הספר המקצועיים בשנות ה–90 מתבטאת כיום במחסור של אלפי עובדים בתפקידי ייצור — בהם רתכים, מסגרים, נגרים, תופרים, סנדלרים, מפעילי מכונות, חרטים, חשמלאים, צבעים וחווטים. המחסור משפיע על יכולות הייצור, הפריון והתחרות של התעשייה במגוון ענפים, מקטין את יכולת הייצוא של המפעלים, ופוגע בצמיחת הכלכלה. שירות התעסוקה החל לטפל במחסור בבעלי המקצוע באמצעות קורסי הכשרה ייעודיים לכל מפעל.

לדברי הירש, "מכשירים את העתיד" הוא מודל חדש שנועד לספק הכשרה מקצועית אפקטיבית, הנבנית בהתאם לצורכי התעשיין האינדיבידואלי במקצועות הייצור, שבהם קיים מחסור המגביל את התעשייה הישראלית. "אנו רואים את הצרכים של עשרות אלפי המעסיקים שעובדים עמנו, וגם את הצרכים של דורשי העבודה — ואנו בוחנים מה נדרש כדי להתאים בין הביקוש להיצע".

התוכנית מעשית וממוקדת. אחד מיתרונותיה הבולטים הוא הסבה מקצועית נקודתית ומהירה, בתוך שלושה חודשים, שבסיומה יכולים בוגריה להיקלט במפעל בקלות יתרה. במקביל, למפעל מובטח כוח עבודה מקצועי וחיוני.

חסרונות התוכנית, בשלב זה, הם היקף הקורסים וחוסר המחויבות של המפעלים המשתתפים בה לקליטה מלאה של בוגרי הקורסים ולמשך העסקתם. בשלב זה, קורסי ההכשרה מצומצמים מאוד וכוללים עובדים בודדים, כשבמשק חסרים אלפי עובדים מקצועיים. בהמשך תיבחן פתיחה של כיתות גדולות יותר עבור כמה מפעלים, לשם האצת קצב ההשמה.

חיסרון נוסף הוא שהקורסים מכשירים עובדים לתחום צר וממוקד. כתוצאה מכך, בעתיד הם עלולים להיות מוגבלים בהתמודדות על עבודה בחברות אחרות ובשכר גבוה יותר.

החברות לא נוטלות חלק במימון הקורס ואינן מתחייבות להעסיק את כל בוגריו — אף שלקורס מתקבלים אלה שעברו אצלן מיון. מצב זה עלול לעודד ביקוש פיקטיבי מצד החברות, כדי שיוכלו לבחור את העובדים הטובים ביותר שסיימו קורס במימון ממשלתי מלא. בנוסף, המעסיקים אינם מתחייבים למשך העסקה מינימלי. כך, הם עלולים לפטר את העובדים לאחר שמסתיים פרויקט.

נוימן מספר כי מספנות ישראל מעוניין לקלוט את כל בוגרי הקורס, והבעיה שעמה הוא מתמודד היא דווקא לשמר עובדים, כך שמפעל מתחרה לא יציע להם שכר גבוה יותר וייקח אותם. לדבריו, סביר להניח שהמחסור בעובדים מקצועיים יאפשר לבוגרי הקורסים להשתלב בתעשייה גם ללא התחייבות המפעלים להעסיקם לאורך זמן.

עם זאת, מניסיון העבר ניתן ללמוד שלא כל מי שעובר הכשרה ממוקדת ומכוונת לעבודה במפעל נקלט כעובד במפעל. לפני הקורס במספנות ישראל נערך קורס עבור חברת פליינג קרגו. מתוך שמונה אנשים שסיימו בהצלחה את הקורס נקלטו בפליינג קרגו חמישה בלבד ושניים נקלטו בחברה אחרת.

אילוסטרציה, אורט תעשייה אווירית
עופר וקנין

המדינה מממנת, החברות אינן מחויבות

בימים אלה הגיעה למנהלי התוכנית בקשה מחברה בדרום להכשרה של כ–100 עובדים, בעקבות עסקה שבה זכתה. פנייה זו מעוררת שאלות, למשל כמה מבוגרי הקורס תעסיק החברה, באילו תנאים, וכמה עובדים ימשיכו לעבוד אצלה לאחר שהפרויקט יסתיים.

בנוסף, אפשר לתהות מה היה קורה אם החברה היתה מממנת חלק מההכשרה בעצמה, או אם היתה מחויבת להעסיק את כל בוגרי הקורס שעברו את המבחנים בציון מסוים — האם היתה לכך השפעה על מספר העובדים שהיא מבקשת להכשיר בשירות התעסוקה?

מכיוון שהביקוש לעובדים מקצועיים עולה בשיעור דרמטי על ההיצע של שירות התעסוקה, המדינה יכולה להוסיף תנאים מתעדפים. לדוגמה, לתת עדיפות במימון הכשרה למפעל שמתחייב להעסיק את כל הבוגרים שהזמין ושסיימו את המבחנים בהצלחה לטווח הארוך ביותר ובשכר הגבוה ביותר.

שירות התעסוקה מרכז מידע על מחסור בעובדי מקצוע בכל מפעל ברחבי הארץ. השירות פועל בעיקר מול מפעלים גדולים, חברי התאחדות התעשיינים, המעסיקים מעל 20 עובדים. ואולם בעיית ההכשרה המקצועית חריפה לא פחות בקרב מפעלים קטנים יותר, והיא בין הגורמים המטרפדים את הפיכתם לבינוניים ולגדולים.

לכן, בשירות התעסוקה התחילו לבחון אפשרות להרחבת ההשמה לתוכנית גם לחברי התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגון שבו חברים מפעלים ובתי מלאכה המעסיקים עד 20 עובדים, ש–65% מהם מדווחים על מחסור בכוח אדם מקצועי. לצורך כך, יקודמו קורסים המותאמים לצרכים של כמה מפעלים. כמו כן, תיבחן אפשרות לשילוב בין התוכנית החדשה למסלול המעודד הכשרה מקצועית במרכז ההשקעות שבמשרד הכלכלה והתעשייה.

רתך בפארק התעשייה בקיסריה
דורון גולן ודודו בכר

כך פועלים הקורסים להכשרה ממוקדת

מעסיק שמחפש עובדים מקצועיים פונה לשירות התעסוקה עם בקשה ממוקדת — לדוגמה, צורך בחמישה רתכים. שירות התעסוקה מוציא את הבקשה למכרז בקרב ספקים שכבר זכו במכרז קודם למתן שירותי הכשרה — בתי הספר אורט, עמל, מעוף ומכללת עתיד. הספק שזוכה במכרז (במקרה זה מכללת עתיד) נפגש עם החברה, ובונה אתה ועם שירות התעסוקה את תכני הקורס.

מנהלי שירות התעסוקה מסיירים במפעל, מגדירים את הצרכים שלו, ומאתרים מועמדים מקרב רשימות דורשי העבודה. מכתבי זימון נשלחים למועמדים שנראים מתאימים, ואלה מגיעים לכנס הסברה וליום ראיונות בחברה. לאחר בחירת המועמדים לקורס, הם עוברים הכשרה עיונית ומעשית שנמשכת כ–100 שעות, ובסיומה הם נקלטים בחברה.

מבחינת דורש העבודה, היתרונות העיקריים הם הכשרה מקצועית והשמה אצל מעסיק ידוע מראש, מימון מלא של הלימודים, המשך תשלום קצבאות גם במהלך ההכשרה (למי שזכאי) ורכישת ניסיון מעשי במקצוע בסביבת העבודה. למעסיק ניתנת אפשרות לקבל עובד שתואם בצורה מדויקת את צרכיו, שכן הוא היה שותף בכל תהליך הגיוס וההכשרה. בנוסף, המעסיק נהנה מכך ששירות התעסוקה מממן את ההכשרה.

בשלב זה אין לתוכנית תקציב ממשלתי ייעודי, והיא ממומנת ממקורות שירות התעסוקה. בהמשך תיבדק עלותה המדויקת ותיבחן אפשרות לתקצוב של משרד האוצר. "נדרשת תקופת הבשלה מסוימת לתוכנית", אומר בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה. "אני מקווה שהשנה נעמוד ביעד של הכשרה בהיקף של 40–30 כיתות, ואז נוכל לבוא עם אמירה מהותית יותר מבחינה תקציבית".

עלות ההכשרה של עובד בקורס ייעודי היא 8,000–6,500 שקל. לדברי הירש, עד כה הסתיימו שלושה קורסים ויש מגעים עם כחמש חברות נוספות להכשרה על פי צורכיהן. "התהליך תפור במדויק לצורכי הלקוח, בדגש על פשטות ועל צורכי המעסיק, והוא הביא לקיצור ההכשרה מחודשים לשבועות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#