בעולם מחסלים את השטרות הגדולים - אז למה בישראל יש כל כך הרבה כסף מזומן? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

בעולם מחסלים את השטרות הגדולים - אז למה בישראל יש כל כך הרבה כסף מזומן?

בעולם עוברים לתשלומים אלקטרוניים, וקוראים לצמצום השימוש במזומן בכלל ובשטרות גדולים בפרט ■ בישראל, שבה הכלכלה השחורה היא לפי הערכות כרבע מהתוצר, השימוש במזומן דווקא צומח

78תגובות
כספומט בירושלים. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
רפי קוץ

מיליון דולר במזוודה מלאה בשטרות של 100 דולר שוקלים כ–10 ק"ג. אותם מיליון דולר, אם תנסו לשלם אותם בשטרות של 10 דולר, ישקלו 100 ק"ג. בנתון הטריוויה הזה צריך לשלוט כל מי שצופה בסדרה "שוברים שורות", שבה רואים כיצד חלק גדול מעסקות הסמים נעשות במזומן, בשטרות גדולים כמובן, והוא מצוטט באחרונה גם מפי אחד הכלכלנים המפורסמים בעולם, קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד.

רוגוף פירסם באחרונה ספר חדש, "קללת המזומן" שמו, שבו הוא קורא לביטול הדרגתי של כל השטרות הגדולים במחזור — 100 ו–50 דולר כאחד. "אפשר להסביר מדוע אדם מסתובב עם מזוודה שבה מיליון דולר במזומן", אמר רוגוף בראיון, "אבל כנראה שהסיבה תהיה בדרך כלל עסקת סמים, הלבנת הון או העלמת מסים".

הטענה של רוגוף היא שאין סיבה ממשית לאדם מהיישוב להשתמש בשטר גדול כמו 100 דולר. ואכן, השימוש בשטרות האלה נדיר יחסית. למרות זאת, 80% ממחזור המזומן בארה"ב הוא בשטרות של 100 דולר, ולרשויות אין מושג מה עושים בשטרות האלה. למעשה, הרשויות האמריקאיות יודעות לעקוב רק אחרי 10% משטרות ה–100 דולר, דבר שמעלה חשד לשימושים בלתי־לגיטימיים בשטרות הגדולים — אם לצרכים של ארגוני פשע ואם להעלמות מסים.

החשד כי השטרות הגדולים משמשים בעיקר את תעשית הפשע ואת הכלכלה השחורה — בארה"ב הכלכלה השחורה נאמדת ב–15% מהתוצר, בישראל ההערכה היא של 25% — מחזק את הטענה של רוגוף, שלפיה אין עוד צורך בשטרות האלה. כבר ב–1998 העלה רוגוף את הטענה, ולא זכה לתמיכה.

ב–2016 הוא העלה את הטענה מחדש, והפעם כבר זכה לתמיכה של כלכלנים בולטים, כמו שר האוצר של ארה"ב לשעבר לארי סאמרס, על רקע ההכרה הגוברת בכך שהמזומן בכללותו נהפך למיותר. בעידן של תשלומים אלקטרוניים, הצורך במזומן פוחת והולך. הוא משמש כיום רק במחצית העסקות במשק האמריקאי, אבל במונחי שווי הוא רק 12% מהעסקות. כמעט כל העסקות האלה נעשות בשטרות קטנים, של 20 דולר ופחות, שאותם רוגוף מציע להשאיר מטעמי נוחות.

שיעור המזומן ביחס לתמ"ג

הכספומטים מלאים בשטרות של 200 שקל

הדיון הכלכלי הער בדבר הצורך במזומן בכלל, ובשטרות גדולים בפרט, מקיף את מרבית המדינות המפותחות. שוודיה היא ראש החץ העולמי של ביטול המזומן והמרתו בתשלומים אלקטרוניים. ממשלתה ביטלה את הכספומטים ברחבי המדינה, והצלחת המהלך גררה מהלכים דומים במדינות צפון אירופיות נוספות. במקביל, הבנק המרכזי של אירופה הודיע על כוונתו לבטל את שטר ה–500 יורו עד 2018, בגלל שימוש נדיר — וכנראה בעיקר לצרכים לא לגיטימיים.

לעומת זאת, בחלק מהמדינות המפותחות המזומן ממשיך לצמוח בקצב מהיר. יפן, שמערכת התשלומים בה אינה מפותחת, היא דוגמה בולטת. ישראל, שמערכת התשלומים בה דווקא כן מפותחת, היא דוגמה בולטת נוספת. למעשה, היקף המזומן בגוש היורו ב–2015 גדל ב–6.5%, ואילו בישראל הוא זינק באותה שנה ב–16%. תיקון מה היה ב–2016, שבה המזומן בישראל צמח רק ב–3.5%, אבל לפי נתוני מחלקת המטבע של בנק ישראל, המזומן בישראל צמח לאורך שנים ב–10% בממוצע שנתי.

נתונים בכתבה

אפשר רק לחשוד אם הצמיחה המהירה של המזומן המקומי קשורה לגודל הכלכלה השחורה כאן — אם, כאמור, מדובר ב–25% מהתוצר שאינם מדווחים, הרי שההמדינה אינה מקבלת כ–50 מיליארד שקל בשנה של מסים אבודים. לא רק, אלא שעיקר צמיחת המזומן בישראל מתמקדת בשטר יחיד — 200 שקל, שצמח עד 48% ממחזור השטרות ב–2015, ובשנה זו לבדה זינק השימוש בו ב–20%.

מדוע שטרות של 200 שקל רבים כל כך, בעוד ההערכה הרווחת היא שמדובר בשטר לא סחיר ולא נוח? בבנק ישראל משיבים כי זה נובע מפעילות הבנקים, שדוחסים בכספומטים שטרות של 200 שקל מפני שהם תופסים פחות מקום, וכך גם נדרשות פחות פעמים למלא את הכספומטים.

מצד שני, בגלל שה–200 הוא שטר לא נוח, הוא מופקד חזרה כמעט מיד בבנק, לעומת שטר של 20 שקל, שכמעט אינו חוזר לבנקים. היעילות התפעולית של השימוש ב–200 שקל מבחינת הבנקים, כלומר, אינה ברורה — ולכן גם בבנק ישראל שוקלים אם יש מקום להתערב ולחייב את הבנקים לגוון את השטרות בכספומטים.

הצעת החוק נשכחה — ויש מי שנהנים מכך

על ההצעה לבטל את שטר ה–200 שקל — בדומה להצעתו של רוגוף לבטל את שטר ה–50 דולר — בבנק ישראל לא חושבים כיום. להפך, שם מתלבטים אם להנפיק שטר של 500 שקל. אם ההחלטה הזאת תתקבל, הרי שזאת תהיה נסיגה מאכזבת מהמגמה שמנסה ממשלת ישראל להוביל בשנתיים האחרונות, בתמיכת בנק ישראל, לצמצום השימוש במזומן. (בנק ישראל מבהיר שבשלב זה הנפקת שטר של 500 ירדה מן הפרק).

המלצות ועדת הראל לוקר לצמצום השימוש במזומן פורסמו ב–2014, ונוסחו כהצעת חוק כשנה לאחר מכן. במסקנות כתבה הוועדה כי כלכלת הצל הישראלית — פשיעה, מימון טרור והעלמות מסים — מתודלקת במזומן, ואין דרך להילחם בכלכלת הצל אלא באמצעות הפחתת השימוש במזומן ובצ'קים מוסבים — ומעבר לאמצעי תשלום אלקטרוניים.

לכן, המלצות הוועדה היו לאסור על עסקות במזומן של יותר מ–10,000 שקל (50 אלף שקל במקרה של יחידים, ולא עסק), לאסור על הסבת צ'ק של יותר מ–5,000 שקל, ובעיקר להטיל אחריות על שימוש אסור במזומן לא רק על בעל העסק אלא גם על הצרכן.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מחזיקה שטר חדש של 200 שקל
אמיל סלמן

המטרה של ההמלצה האחרונה היא שהתמריץ לשלם ב"שחור" כדי לקבל הנחה מבעל העסק (שנהנה בעצמו מתשלום בשחור שעליו לא ישלם מס), יצומצם בשל החשש כי מדובר בעבירה לא רק בעל העסק, אלא גם מצד הצרכן. הקנס על העבירה הוא 30% מסכום העסקה.

על המלצות הוועדה חתומים כל אוכפי החוק הבכירים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנות הון, אגף החקירות במשטרה, בנק ישראל ומשרד המשפטים. למרות זאת, הצעת החוק ליישום ההמלצות מעלה אבק במגירות של ועדת החוקה בכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), כבר קרוב לשנתיים. אפילו דיון אחד לא נערך בה.

לא ברור אם זהו לוח הזמנים הצפוף של הוועדה שלא איפשר לפנות זמן לדון בה בשנה האחרונה, או שמא העובדה שיש מספיק בעלי כוחות בכנסת שלא ששים לראות את הצעת החוק הזאת מקודמת. אפשר לחשוב על מפלגות קואליציה שמקורבות לאילי הון מישראל ומהעולם. אפשר לחשוב גם על המפלגות הערביות (השימוש במזומן בחברה הערבית נפוץ במיוחד), אבל בעיקר על המפלגות החזקות בקואליציה — המפלגות החרדיות. גם החרדים מרבים להשתמש במזומן, מסיבותיהם שלהם.

תהיה הסיבה אשר תהיה, הצעת החוק שנועדה להילחם בפשיעה המאורגנת ובהעלמות מסים, וכן לקדם את ישראל לעידן של מערכות תשלומים טכנולוגיות, לא מקודמת על ידי הכנסת כבר זמן רב מדי. אפשר רק לתהות מדוע.

מדוברת ועדת החוקה נמסר: "הצעת חוק זו נמנית עם הצעות חוק מורכבות נוספות שעל שולחן הוועדה, המצריכות דיונים רבים. בנוסף, נכנסות לסדר היום תקנות דחופות רבות. הדיון בהצעות החוק צפוי להתחיל בכנס הקיץ, הנפתח בשבוע הבא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#