מהפכה בכשרות? פיקוח באמצעות מצלמות בבתי קפה, מסעדות ופיצריות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה בכשרות? פיקוח באמצעות מצלמות בבתי קפה, מסעדות ופיצריות

הרפורמה שפירסמה אתמול הרבנות לא תחול על בתי מלון, אולמות אירועים ומפעלים. לראשונה יגובשו כללי כשרות אחידים בכל הארץ

20תגובות
משגיח כשרות במאפיה בבני ברק
אייל טואג אייל טואג

הרבנות הראשית לישראל פירסמה אתמול (ה') את הרפורמה שגיבשה במערך הכשרות. הרפורמה מתייחסת רק לעסקי מסחר קטנים, דוגמת בתי קפה, מסעדות ומזנונים, ואינה כוללת בתי מלון, אולמות אירועים ומפעלים. היא פוטרת את בעל העסק מהצורך במשגיח כשרות צמוד ומאפשרת פיקוח מרחוק, באמצעות מצלמות שיקיפו את הפעילות בבית העסק. היא מציעה לגבש כללי כשרות ארציים, כך שלא בכל עיר יהיו כללי כשרות שונים. בנוסף, התשלום למשגיח הכשרות לא יגיע ישירות מבעל העסק, אלא מהמועצה הדתית.

בהנחה שהמדינה תממן את הצבת המצלמות בבתי העסק, עשויה הרפורמה להקל על עסקי המסחר הקטנים, שיאמצו את המודל. עם זאת, הרפורמה מנציחה את מונופול הרבנות על אישורי כשרות ולא נותנת מענה ליוקר המחיה הנובע מכשרות במיגוון ענפי המשק.

הרבנות הראשית לא התנדבה לבצע שינויים במערך הכשרות, אלה נכפו עליה על ידי בג''ץ לפני כשנה שקבע, כי המונופול שלה בהוצאת תעודות כשרות יישאר, אולם התנה זאת בתיקון חלק מבעיות היישום בשטח תוך שנתיים. אם הליקויים לא יתוקנו, ייבחן מחדש מעמדה. הדיון התמקד אמנם בכשרות למסעדות, ולכן כנראה השינויים המוצעים עתה מתייחסים רק לפלח של עסקי מסחר קטנים.

בהחלטתו לפני כשנה ציין השופט נעם סולברג, כי קיים "קלקול גדול במערך הכשרות הקיים. משגיחים שאינם באים לבתי האוכל אלא למספר דקות בודדות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור'; מהם חסרים את הידע ההלכתי הנדרש, או מבצעים עבודתם כלאחר יד. עד כדי כך הגיעו הדברים, ששומעים אנו על רבנים שאינם סומכים על הכשרות שהם עצמם נותנים. אף זאת נודע ברבים, כי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם סמוכים על שולחנה, אך רק מקצתם סומכים על הכשרות מטעמה".

עמיתו למשפט, השופט אליקים רובינשטיין, הציע להגביל את פסק הדין לשנתיים, ולהתנות אותו בכך שתיפסק כפיפותם של המשגיחים לבתי העסק שהם בודקים. בהתייחסותו לעלויות הכשרות המגולגלות על הצרכן אמר, כי "ניתן רק להביע צער שנושא שמשמעו מתן ביטחון הוגן בכשרות הפך לתעשיית כסף ענקית, וכמעט אין פוצה פה ומצפצף".

הרבנות הראשית הבהירה אתמול, כי הרפורמה בכשרות, שאושרה על ידי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב הראשי הגאון הרב דוד לאו שליט"א, כוללת השגחה אלקטרונית במסעדות ועסקים קטנים וצמצום תקני המשגיחים, ניתוק התלות בין בעלי העסקים למשגיחים והאחדת נהלים בכל רחבי הארץ.

על פי התוכנית, תינתן האפשרות לעשרות אלפי עסקים בישראל, מתחומי המזון כמזנונים, מסעדות, בתי קפה, פיצריות, חנויות פלאפל ומקומות בהן מוגש אוכל לסועדים, לבחור באחד משני מודלים של השגחה: מודל השגחה אלקטרונית (מודל מוזל) ומודל נאמני כשרות. אלה יחליפו את משגיח הכשרות הצמוד כיום לכל עסק.

בעסק שבעליו יבחר במודל השגחה אלקטרונית, כל בעל עסק יציב מצלמות במטבח, במחסנים ובמקום הכנת האוכל בעסק וזאת לצורך פיקוח מרחוק על תהליך הכנת המזון. בעסק יפעל 'נאמן כשרות', עובד מתוך העסק עצמו שיבצע בפועל את הפעולות הנחוצות בענייני הכשרות, כדוגמת ברירת אורז, הפרדת ביצים וניפוי קמח. הנאמן ימונה בהסכמת הרב המקומי.

בנוסף יופעל מול אותו עסק בקר כשרות מטעם המועצה הדתית האזורית. הבקרים יסיירו בין בתי העסק השונים לפיקוח אקראי. ברבנות הראשית ציינו כי במודל זה יופחת מספרם של משגיחי הכשרות, שכן באמצעות המצלמות ניתן גם לפקח במקביל על יותר בתי עסק ובכך לחסוך עלויות.

בקרי הכשרות לא יקבלו את שכרם מבתי העסק, אלא בתי העסקים יעבירו תשלום למועצה הדתית, והמועצה תעסיק את הבקרים כנותני שירות ולא כעובדי המועצה.

בעלי עסקים שלא יהיו מעוניינים להצטרף למודל השגחה אלקטרונית, יפעלו על פי החלטת הרב המקומי בשתי חלופות. האחת, באמצעות מתכונת של נאמני כשרות, אולם בפיקוח מוגבר של בקרי הכשרות, שיגיעו באופן אינטנסיבי יותר לביקורת בבית העסק. לחלופין יוכלו להמשיך לפעול במודל השגחה צמודה כפי שקיים היום אולם, שכרם של המשגיחים לא ישולם באופן ישיר מבית העסק למשגיח, אלא מהמועצה.

כמו כן, נקבע שיש להחיל נהלי כשרות אחידים בכל הארץ, לראשונה, מאז הקמת מערך הכשרות ואשר יחייבו את כל רבני הערים בישראל. זאת, בניגוד למצב כיום בו בכל עיר מוחלים נהלים שונים, דבר שיוצר חוסר וודאות וקשיים בהם נתקלים בעיקר בעלי רשתות המחזיקים סניפים בערים שונות ברחבי הארץ ועומדים בפני דרישות כשרותיות שונות בכל עיר.

הרב הראשי לישראל הורה לגורמי המקצוע במשרדו, ובראשם מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, לרכז ולנהל את יישום המתווה כולו מול גורמי המקצוע הרלוונטיים, ולתאם מול הכנסת את ביצוע תיקוני חקיקה הנדרשים, לצורך יישום המתווה החדש. כמו כן שוחח הרב הראשי עם שר האוצר, משה כחלון, וביקש סיוע באיתור מקור תקציבי למימון הקמה ראשונית של מערך המצלמות בבתי העסק.

מלשכת כחלון לא נמסרה תגובה בסוף השבוע בהתייחס לנושא. עם זאת, חברת מפלגתו ויו״ר ועדת הרפורמות, ח״כ רחל עזריה (כולנו) אמרה בתגובה כי "מה שאנו דורשים כבר שנים רק עכשיו בא לידי ביטוי, וזאת בעקבות פסק דין של בג"ץ שכפה על הרבנות לעשות רפורמה בכשרות. בתוכנית יש פגמים רבים וזו אינה רפורמה אמיתית, כיוון שכוחה של הרבנות מתהדק והיא ממשיכה להתנהל כמונופול.

"מבקר המדינה התריע מספר פעמים על התנהלותן של המועצות הדתיות, וכעת הרבנות דורשת עשרות תקנים לכל מועצה דתית, מבלי שפעילות המועצות הדתיות תשתפר. במילים אחרות מדובר בשינוי שיעלה המון ולא ישנה את המצב בשטח. הפתרון היחידי לתחום הכשרות הוא פתיחת השוק לתחרות. בזמן שהרבנות הראשית מפרסמת עוד רפורמה, ישנם עשרות בד"צים שפועלים בממילא בשוק, ויש צורך להסדיר את פעילותם בכדי לפתח שוק תחרותי והוגן. רק תחרות תגביר את השקיפות ותשבור את מונופול הכשרות שמכביד על עם ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#