היום שבו נפסיק לפחד מחרקים - ונתחיל לאכול אותם - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שבו נפסיק לפחד מחרקים - ונתחיל לאכול אותם

פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה, צפוי לעמוד בראש מכון חדש שיוקם בעפולה ויעסוק במחקר ופיתוח של גידול חרקים בשירות האדם, בעלות של 1.5 מיליון שקל בשנתיים הראשונות ■ "חרקים משמשים להדברת מזיקים, האבקת פרחים של ירקות - ובעתיד ישמשו גם למאכל"

4תגובות
חרקים למאכל. מזון בעל ערכים תזונתיים גבוהים
אייל טואג

ברובנו הם מעוררים רתיעה, לעתים אפילו גועל, אבל חרקים יכולים להיות הרבה יותר ממטרד — ואף להביא תועלת רבה לבני האדם.

מכון חדש שמתוכנן לקום בעפולה, בהובלת ראש עיריית עפולה, יצחק מירון, וכחלק מתוכנית ממשלתית שמטרתה להפוך את הגליל למרכז מזון בריאות, צפוי לעסוק במחקר, פיתוח וייצור בתחום גידול החרקים בשירות האדם. בראש המכון צפוי לעמוד פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה.

עלות ההקמה של המכון תהיה 1.52 מיליון שקל בשנתיים הראשונות לפעילותו. תחילה ימקד המכון את פעילותו במחקר — ולאחר מכן ביזמות עסקית. המכון מיועד לשמש אחד מעוגני המחקר, הפיתוח והייצור של מזון הבריאות בגליל, לצד מכון למזון בריאות שיזם ומקדם ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), ונכלל גם הוא בתוכנית הממשלתית לפיתוח הגליל.

בשיחה עם TheMarker העריך שכטמן כי המכון יקום ב–2018, ויקיים שיתופי פעולה עם חוקרים בעולם בעלי ידע בתחומים שאין כיום לישראל. הענף ימוקד כנראה ביצוא, משיקולי כשרות.

"חרקים משמשים להדברת מזיקים, האבקת פרחים של ירקות — ובעתיד ישמשו למאכל", מסביר שכטמן. "אלה שלושת התחומים שיש לנו כרגע, וייתכן כי יתפתחו נוספים בעתיד. קיבוץ שדה אליהו כבר מתמחה בגידול חרקים לצורכי חקלאות — להדברה ולהפריה — והם שותפים לארגון המכון, שמרכז ראש עיריית עפולה. זה דבר נהדר.

"אני אהיה כנראה שותף בהבאת מדענים מומחים מהעולם. ככל שיקומו יותר גופים תעשייתיים שימצאו ברכה בעניין, בעיקר ביצוא, נקדם את התחום שנחשב ענף יצוא נקי, אקולוגי וירוק".

חרקים פריכים
אייל טואג

2 מיליארד איש בעולם אוכלים חרקים

חרקים אכילים הם מזון בעל ערכים תזונתיים גבוהים עבור בני אדם וגם עבור בקר, עוף ודגים. הם עשירים בחלבון ומהווים מקור טוב לחומצות אמינו כמו אומגה 3 ואומגה 6, ברזל, אבץ, סיבים תזונתיים וויטמינים לחיזוק מערכת החיסון ומערכת העיכול.

ההערכות הן שלפחות 2 מיליארד איש בעולם צורכים חרקים כמזון באופן סדיר — רובם באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. אכילת חרקים באזורים אלה היא חלק מהתזונה הסדירה ואינה קשורה למחסור בבשר בקר, עוף ודגים. חרקים אף נחשבים למעדן באזורים אלה. מנגד, בתרבות המערבית אכילת חרקים לרוב נחשבת טאבו.

יותר מ–1,900 מינים של חרקים בעולם נמצאו אכילים, ובהם חיפושיות, זחלים, דבורים, נמלים, צרצרים, טרמיטים וזבובים. חרקים יכולים לשמש תחליף מזין למזון מן החי, וגידולם מאופיין ברמה נמוכה בהרבה של פליטות גזי חממה ביחס לגידול בקר.

לפי מחקר של מוסד שמואל נאמן בטכניון, שערכו ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס ושירי פרוינד קורן, תחום החרקים כמזון הוא אחד המבטיחים ביישומי חרקים בשירות האדם. המחקר מצא כי התחום מעורר עניין עולמי גובר — כשרוב השחקנים הם מתחום המזון, ולא מתחום החקלאות.

לפי התחזיות, סך המכירות בשוק החרקים למאכל יהיה 0.5–1.5 מיליארד דולר בתוך חמש עד שמונה שנים. שוק הזנת בעלי החיים העולמי (לא בחרקים) נאמד כיום ב–460 מיליארד דולר, וגם בו יש פוטנציאל משמעותי לענף. ניסיונות שנעשו בהזנת עופות ודגים בחרקים הניבו תוצאות חיוביות.

אף שחרקים למאכל אינם תופעה חדשה, גידולם כענף חקלאי למזון צפוי להיות כפוף לרגולציה בהיבט של בטיחות מזון — שעדיין נמצאת בתחילת דרכה ואי־אפשר להעריך באופן מלא את השפעותיה על קצב גידול הענף.

תמהיל בריא של מחקר, פיתוח ותעשייה

העיסוק העולמי במחקר ופיתוח של תחום החרקים בשירות האדם נמצא בעלייה — ובתחומים מסוימים אף על סף פריצה. הסיבה היא הפוטנציאל שיש לחרקים לשמש פתרון למגוון אתגרים שבפניהם ניצבת האנושות. חוקרי מכון שמואל נאמן טוענים כי לפיכך יש לגבש מדיניות לאומית לקידומו.

עורכי המחקר ציינו כי בישראל, העיסוק בחרקים בשירות האדם מפוזר בכמה מוקדים קטנים באקדמיה, בתעשייה וביזמות. בתחום המחקר הקשור למזון יש פעילות במיג"ל (מרכז ידע גליל עליון), מכללת יד מרדכי, הטכניון והפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.

חרקים
אייל טואג

חברת Bio-bee שהוקמה ב–1983 על ידי קיבוץ שדה אליהו, עוסקת בתחומי ההאבקה וההדברה, ומתרחבת לתחומים חדשים של מזון והאכלה, בשיתוף חברת קופרט ביולוג'יקל סיסטמס ההולנדית. החברה מעסיקה כ–280 עובדים, מהם 220 בישראל. 70% מפעילותה מוכוונים ליצוא ל–32 מדינות. ביד מרדכי פועלת חברת שירותי האבקה יד מרדכי, שנוסדה ב–1992 ומתמחה בגידול דבורים, האבקה והדברה ביולוגית.

בין החברות הצעירות ניתן למצוא את פליינג ספארק המפיקה חלבונים מזבוב הפירות הים תיכוני. החברה פועלת בחממת המדען הראשי במשרד הכלכלה ומנוהלת על ידי שטראוס. חברה נוספת היא חרגול פוד־טק (לשעבר סטייק צרצר), שמתמחה בגידול מסחרי של חגבים המכילים שיעור חלבון גבוה במיוחד. קרן ההון סיכון טרנדליינס אגטק השקיעה בחברה.

כמו כן, יש כמה שיתופי פעולה בין האוניברסיטאות ומוסדות המחקר השונים, בעיקר על בסיס אזורי. חברות תעשייה בתחום ממוקדת בתחומים מסורתיים של הדברה והאבקה, ונראה כי הן פועלות להרחבת פעילותן.

היישומים השונים של שימוש בחרקים בשירות האדם מהווים דוגמה ליתרונות יחסיים שיש לישראל, בכך שהם דורשים אינטגרציה בין ידע שבמקור נועד לשרת את תחום החקלאות, לבין ידע בתחומי הכימיה והרפואה. היכולת לעשות חיבור כזה היא נקודת חוזקה המאפיינת את ישראל, וביכולתה להיות "שובר שוויון" עולמי בתחומים שבהם תמומש.

במטרה לממש בישראל את הפוטנציאל העסקי והמדעי הגלום בפיתוח התחום, מציעים החוקרים להתמקד בתחומי החקלאות והמזון, שנראים כבעלי הפוטנציאל הגדול ביותר כרגע.

במסגרת בניית תוכנית הפעולה, נבחנו כמה חלופות להקמתו של מרכז לקידום תחום החרקים בשירות האדם. החוקרים המליצו על עפולה, מפני שהיא מרכז עירוני המוקף בחקלאות, מתאימה להיות בסיס למרכז פעילות בנושא חרקים בשירות האדם, וראשיה אף הביעו נכונות ורצון לקדם את הנושא.

חוקרי מוסד שמואל נאמן ציינו כי ברמה הלאומית העיסוק בחרקים בשירות האדם נמצא בתאוצה ומציג סממנים — גם אם ראשוניים — של תמהיל (אקו־סיסטם) בריא של מחקר, פיתוח ותעשייה. אף שיש צורך לעבור את תקופת פריצת הדרך, שעשויה לארוך כמה שנים, ישראל בונה יכולות מובילות בתחום במישורים האקדמי והעסקי.

"המלצותינו למדיניות לאומית לישראל, הן לתת משקל ותשומת לב מערכתית לקידום פעילות בנושא חרקים בשירות האדם, ולפעול לכינון מרכז לאומי־עולמי בישראל לקידום מחקר ויזמות בנושא חרקים בשירות האדם", כתבו החוקרים. לדבריהם, בהמשך להמלצות המדיניות, לתוכנית הפעולה המוצעת ולנכונות ולעניין של עפולה בקידום הנושא, האסטרטגיה המומלצת לעיר היא הקמה של מרכז ידע שיוכל להתפתח בהמשך למרכז יזמות ותעשייה, המשלב את הידע המדעי והעסקי בישראל בתחום חרקים בשירות האדם.

למה דווקא חרקים

לחרקים יש חשיבות מהותית במערכת האקולוגית של כדור הארץ, וקיומם קריטי להישרדות האדם. הם ממלאים תפקידים מרכזיים בטבע, למשל בתהליך התרבות הצמחייה (כולל יבולים למאכל), כש–98% מהמינים המאביקים הם החרקים.

בנוסף, חרקים ממלאים תפקיד חיוני בתהליכי ריקבון של פסולת — הם ניזונים מחלקים מתים של צמחייה, מפרקים מולקולות אורגניות לרמה שבה הן יכולות להתפרק על ידי פטריות וחיידקים, ובכך מסייעים להחזרת מינרלים ונוטריינטים לאדמה, ומשם למחזור הזנת הצמחים. חרקים מסייעים גם בפירוק פגרי חיות, וכן בפירוקם של גללי בעלי החיים, באופן המאפשר את החזרת החנקן, הפחמן והמינרלים שונים לקרקע כחומר הזנה לצמחים.

לפי המחקר של מוסד שמואל נאמן החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשירות האדם — ובהם בחקלאות, ובבריאות הציבור, ומשמשים מקור מזון. השימושים הוותיקים המזוהים ביותר בחרקים לצורכי האדם הם ייצור דבש למאכל וייצור משי. מוצרים נוספים שמקורם בחרקים הם צבעי מאכל, בדים שעוות דבורים ורזלין — חלבון בעל תכונות אלסטיות המשמש ברפואה לשיקום כלי דם פגועים.

לפי הערכות, בעולם פועלות 150–300 חברות העוסקות בתחומי החרקים, חלקן הגדול הן סטארט־אפים שנפתחו בשנתיים האחרונות, רובם בארה"ב ובאירופה.

חקר החרקים בתחומי החקלאות ובריאות הציבור מתחלק לכמה תתי־תחומים, הכוללים האבקה, הדברה, מיצוי חומרים לרפואה וטיפול בפסולת. בעוד תחומי ההאבקה והדברה פועלים באופן יציב יחסית, עם כעשר חברות מובילות בעולם — יתר התחומים, כמו גישות חדשניות יותר בהדברה, נמצאים בשלבים מתקדמים של מחקר על סף פריצה מסחרית. תחום הפסולת לפירוק ביולוגי בעולם מוערך ב–750 מיליארד דולר בשנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#