המשטרה חושדת: לולנים קיבלו במרמה מענקי מדינה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשטרה חושדת: לולנים קיבלו במרמה מענקי מדינה

על פי הערכות ממשלתיות, בענף זה עשרות רבות ואולי אף יותר של מגדלים שמקבלים תמיכות, אף שאינם זכאים לכך

7תגובות
לול תרנגולות
רויטרס

המשטרה חוקרת חשד להונאה בקבלת מענקי ממשלה עבור גידול תרנגולות מטילות. על פי הערכות ממשלתיות, בענף עשרות רבות ואולי אף יותר של מגדלים שמקבלים תמיכות, אף שאינם זכאים לכך. על פי חוק הגליל, מי שמכר את מכסת הגידול שלו לאחר, או אינו מתגורר בגליל, סמוך ללול, אינו זכאי למענק. גובה המענק מגיע לאלפי שקלים בחודש. התמיכה הממשלתית מסתכמת ב-105 מליון שקל בשנה וניתנת משנת 1988.

בחמש השנים האחרונות בדק משרד החקלאות כ-100 מקרים בהם עלה חשד להונאה, מתוכם נשללו 45 אישורים שקיבלו מגדלים, בין השאר, לאחר שהתברר, כי שינו מגורים, או הפסיקו לגדל בפועל. בענף כ-1,750 מגדלים, רובם בצפון.

במשרד החקלאות יודעים מזה שנים כי מתקיימת הונאה בענף הביצים. חוק הגליל מתיר מתן מענק למגדלי מטילות בהתנייה של מגורים בגליל ויצור מכסת ביצים. בפועל, חלק ממקבלי התמיכות אינם מתגוררים בגליל וחלק אף מכרו את המכסות שלהם לאחרים, שהפכו למגדלים גדולים. כיוון שמחיר הביצים מפוקח, הדבר מייקר את הביצים לצרכן, כיוול שהמגדל שרכש את הביצים צריך לשלם למגדל שמכר אותן, ועלות זו מתוספת למחיר הביצה למשווק ולצרכן.

באחרונה, בלחץ המגדלים, אישרה ועדת הכספים לקריאה שניה ושלישית בכנסת את חוק הגליל בעשור ואף קבעה במסגרתו, כי גם מי שכבר אינו מגדל תרנגולות יוכל להינות מהתמיכה בשנים הבאות. את החוק קידם, בין השאר, חבר הכנסת יצחק ועקנין (ש''ס), שהוא ורעייתו מגדלים מטילות במושב יערה על גבול הצפון.

במהלך הדיונים התעוררו קשיים שונים, ביניהם הטענה בדבר אפליית חקלאים שאינם נמנים על 'הרשימה הסגורה' של יישובים שנהנו משך שנים מהסובסידיה ושל חקלאים צעירים שהגיעו לגליל בשנים האחרונות. עוד עלו טענות על-כך שהחוק נוגד הסכמי סחר שונים עליהם חתומה מדינת ישראל מול ארגון הסחר העולמי ועם מדינות שונות וכן העובדה שבחוק נכללים חקלאים שנהנים מהסובסידיה של המדינה, אף שהם אינם מגדלים עוד בפועל.

הנוסח שאושר מאריך את החוק עד סוף 2027. לגבי חקלאים שאינם מגדלים עוד, ניתנה להם האפשרות במשך חמש השנים הקרובות, עד סוף דצמבר 2021, לקבל את הסובסידיה ולחדש את פעילותם במסגרת אחד מהיישובים המזכה בסובסידיה. כלומר, עליהם להתגורר באותו יישוב ולא להסתפק במיקום הלול באותו יישוב. היה ולא יעברו להתגורר באותו יישוב שבו ממוקם הלול, לא יזכו עוד בסובסידיה. לגבי ענף הפטם (עופות למאכל), הוחלט שמסלול 'חלף-פטם', שאיפשר עד היום גם לחקלאים שהפסיקו לגדל מסיבות שונות, להמשיך לקבל את הסובסידיה – יוארך בשלוש שנים נוספות, בהן יהיה עליהם לחזור ולגדל. היה ולא יעשו זאת, לא יקבלו עוד את הסובסידיה לאחר אותן שלוש שנים.

החוק הוארך אף שהמגדלים מסרבים לקבל על עצמם רפורמות שמנסים להוביל פקידים בכירים במשרד האוצר, במטרה לייעל את הגידול, לשפר את רווחת העופות ואת ההיגיינה ולהוזיל את מחיר הביצים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#