צעירי ישראל, אתם לא הגיסים של כחלון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעירי ישראל, אתם לא הגיסים של כחלון

שר האוצר מחלק לציבור כספים שהוא ייקח בחזרה בעתיד באמצעות העלאת מסים או קיצוץ שירותים ציבוריים - ודואג בעיקר לכיסא שלו

117תגובות
משה כחלון היום במפגש עם צעירים בפאב בתל אביב
ירון כהן צמח

לפני חודש, בשיאו של המשבר הפוליטי סביב תאגיד השידור הציבורי, הסביר שר האוצר, משה כחלון, מי האנשים החשובים לו באמת ומי פחות. "מה אכפת לי מי יהיו המנהלים של התאגיד?" אמר כחלון לבכירי גלי צה"ל. "מה הם, גיסים שלי?"

נזכרנו בציטוט הזה כשכחלון נקם בשבוע שעבר בראש הממשלה, בנימין נתניהו, על מה שעולל לו בפרשת התאגיד, כשחשף (ללא תיאום עמו) "תוכנית כלכלית" שאותה מיתג בשם הקליט נטו משפחה. אבל מה שעשה כחלון הוא לא תוכנית כלכלית, והציבור, שאולי חושב שקיבל מכחלון מתנות לחג, אינו "הגיסים" של כחלון. את הכסף הזה הוא עוד ייקח מאותו ציבור בחזרה. איך?

1. נטו משפחה אינה תוכנית כלכלית

תוכנית כלכלית חייבת להראות מהיכן הכסף. במקרה של נטו משפחה, מהלך של העברת כספים בעיקר למשפחות מרובות ילדים קטנים, בעלות שנתית של כ–5 מיליארד שקל, כחלון מסר שמקור מחצית הכספים הוא "הרזרבה התקציבית". אלא שאין באמת דבר כזה, "רזרבה תקציבית". זו פיקציה חשבונאית, שבה לוקחים חלק מהתקציב ומכנים אותו בשם כלשהו — "רזרבה", במקרה הזה. מכיוון שצריך הרי למלא אותה מחדש, מה שכחלון באמת עשה הוא לרשום צ'ק של 5 מיליארד שקל על חשבון קופת המדינה, מדי שנה. זו אינה חוכמה גדולה במיוחד.

2.מהיכן יגיע הכסף?

כדי לממן את נטו משפחה כחלון היה יכול להעלות מסים לבעלי הכנסות גבוהות. הוא גם היה יכול לחתוך פנסיות של אנשי קבע שאינם לוחמים ולהקטין את תקציב הביטחון, להפסיק את חגיגת השכר המוגזם בגופים ממשלתיים, או לחלופין לטפל במונופולים וקבוצות אינטרסים חזקות, כפי שהבטיח במסע הבחירות שלו.

העלייה נמשכה גם בתקופת כחלון
מדד מחירי הדירות, בנקודות ) 100 נקודות = ממוצע 1993 (

אלא שכחלון לא עשה דבר מאלה. תקציב הביטחון ממשיך להתנפח, כפי שפורסם באחרונה. עובדים ברשויות ממשלתיות ממשיכים לקבל שכר תלוש מהמציאות ומהמקובל בשוק הפרטי, אף שהם נהנים מביטחון תעסוקתי. יבואני הרכב וחלקי החילוף לרכב עדיין נהנים מתנאי שוק לא־תחרותיים, ונהפכים ממולטי־מיליונרים למולטי־מיליארדרים.

כחלון לא לקח את הכסף לנטו משפחה משום גורם חזק פוליטית, שום גורם מקושר ושום קבוצת אינטרסים שנהנית מבור שומן בחסות ממשלתית. מי ישלם את הכסף? כמובן — הציבור שאינו מחובר ושאינו מקושר. בדיוק אותו ציבור שקיבל עתה צ'ק ללא כיסוי מהפנקס של כחלון.

3.בסוף עוד יוטלו מסים

איך כחלון ייקח מהציבור הלא מקושר את הכסף? כרגיל: כשיתברר שהקופה הציבורית התרוקנה, שר האוצר יעלה את המע"מ. אם לא את המע"מ, הוא יטיל מסים אחרים. אם לא יטיל מסים, יקצץ בשירותים ציבוריים.

אם כחלון היה שם על השולחן תוכנית כלכלית אמיתית, למשל כזאת שמייעלת את המשק, מגדילה את הפריון, משפרת את הקצאת המשאבים או מתמודדת עם הריכוזיות — כל המשק היה צומח יותר, וכלל הציבור היה מרוויח. אז גם לא היה נוצר הצורך להחזיר את הכסף לרזרבה. הוא לא עשה את זה. אם כחלון היה מטיל מסים על בעלי הכנסות גבוהות או תאגידים עשירים, הוא היה מעביר תקציבים מצד אחד לצד אחר ללא צורך למלא את הקופה בעתיד. הוא לא עשה גם את זה.

4. בנק ישראל מוחא לכחלון כפיים

במבחן התקשורתי של סוף השבוע, כחלון נראה כמו כוכב על, רוקסטאר של ממש. הוא החזיר לביבי, חילק כסף לצעירים עם ילדים מחוץ לתל אביב, כפה על ראש הממשלה מהלך שאינו יכול להתנגד לו, ואפילו זכה לדברי ברכה חמים מבנק ישראל. מדובר בתגובה מאוד לא אופיינית מצד הבנק המרכזי, שבאופן מסורתי לא אוהב לראות הרחבה תקציבית שאין מולה מקור הכנסה.

ההודעה שפירסם בנק ישראל ביום חמישי כללה ליטופים נעימים, כמו "הצעדים שעליהם הכריז שר האוצר הם צעדים ראויים, ומרביתם משתלבים היטב באסטרטגיה הממשלתית". רק אחריהן נזכרו לציין את העניין הפעוט של מקור הכסף. "התוכנית מנצלת חלק ניכר מהרזרבה לצרכים מיוחדים שנשמרה לתקציב 2018", כותבים בבנק ישראל, ומבהירים כי "בהנחה שכל הצעדים יהיו פרמננטיים, יהיה צורך להגדיר מקורות מימון נוספים לתוכנית, שיבטיחו את היכולת לעמידה ביעדים הפיסקליים". ובעברית פשוטה: את הכסף הזה באמת יהיה צריך יום אחד להחזיר.

יריד דירות בגני התערוכה. המחירים ממשיכים לעלות
ניר קידר

מדוע הפרגון? אולי בבנק ישראל חושבים ש–5 מיליארד שקל הם כסף קטן ביחס לתמונה הגדולה. אולי הם לא רוצים להרוס לכחלון את החגיגה. אולי הם לא רוצים, כמו נתניהו, להראות שהם נגד זוגות צעירים, נגד הפריפריה ונגד ילדים קטנים. ואולי הם מעריכים שאם לא ישמיעו ביקורת נגד כחלון, הוא לא יתערב להם בניהול מדיניות מט"ח וברכישת הדולרים, כפי שחוק בנק ישראל דווקא מאפשר לו.

5. מה שנחסך מכיס אחד יוצא מהאחר

כשבוחנים את ביצועיו של כחלון מאז נכנס לתפקיד שר האוצר, מגלים שהוא אמנם רשם לזוגות צעירים צ'ק של כמה מאות שקלים לחודש, אך בצד השני של חשבון הבנק הוא עלה לאותם זוגות צעירים בהוצאות של מאות אלפי שקלים — בשל העלייה במחירי הדיור.

האם כחלון אחראי למחירי הדיור או שהוא ירש את הבעיה מיאיר לפיד ואחרים לפניו? האם הוא לא זה שנאבק יותר מכל שר אוצר לפניו במחירים? האם הוא לא עושה את "כל מה שאפשר"? התשובה לכל השאלות זהה: זה לא משנה. כחלון רץ לכנסת ולממשלה על בסיס ההבטחה להוריד את מחירי הדיור. הוא מכהן כשר האוצר זה כשנתיים. הוא מי שקיבל מהממשלה ומראש הממשלה יד חופשית ומכל המשרדים והרשויות — את כל הסמכויות לפעול למען הורדת מחירי הדיור. למרות זאת, הם ממשיכים לעלות.

האם יש דרך אחרת לשפוט את הדברים? אם שר הביטחון או הרמטכ"ל ייצאו למלחמה וייכשלו בה, הם לא יוכלו לספר לציבור שהצבא שקיבלו מקודמיהם לא היה מוכן — ולהישאר בתפקידם. שרים אינם נבחנים על פי מאמץ או כוונות טובות, אלא לפי תוצאות, ובקרב על מחירי הדיור עד כה — כחלון נכשל.

הוא היה יכול לעשות עוד דברים רבים כדי לקרר את שוק הדיור, אך בחר לפעול בזהירות. התוצאה עבור זוגות צעירים נותרה זהה: מצד אחד הם יקבלו הנחה בתשלום לצהרונים והקטנה של כמה מאות שקלים במחירי הטלפונים הסלולריים, ומצד שני הם משלמים וישלמו עוד מאות אלפי שקלים ביום שבו ירכשו סוף־סוף דירה.

6. כחלון וגבאי נהפכו לקומוניסטים?

קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

האם כחלון נהפך לסוציאליסט? והאם אבי גבאי נהפך לקומוניסט? בחודשים האחרונים כחלון מחלק כסף לחלשים, לצעירים, לפריפריה ולנכים — ולעזאזל התקציב. הוא נראה כמעט כמו מועמד של השמאל הקיצוני בצרפת. ולא רק הוא.

אבי גבאי, מי שהיה מנכ"ל בזק וקיבל במשך כהונתו במונופול התקשרות הלאומי שכר מצטבר של יותר מ–50 מיליון שקל, ולאחר פרישתו הצטרף קודם למפלגת כולנו של כחלון ולאחר מכן דילג למפלגת העבודה, הודיע ביום חמישי שהוא תומך במועמדותה של שלי יחימוביץ' לתפקיד יו"ר ההסתדרות. לאור העובדה שגבאי, עם בכירים נוספים בקבוצת בזק, נהגו לכנות את יחימוביץ' בשם "קומוניסטית", זהו מהלך מפתיע. גם את אנשי TheMarker הם כינו "קומוניסטים", אולי בשל דברים שנכתבו על טייקונים ומנכ"לים של מונופולים. והם לא התכוונו לזה כמחמאה.

זכותם המלאה של גבאי ומנהלי בזק לאמץ פילוסופיה כלכלית בהתאם לראות עיניהם, גם אם מחקרים מראים שאנשים נוטים לבחור תפישה כלכלית שתואמת את הכיסא שבו הם יושבים, אך המהלכים האחרונים של כחלון וגבאי בכל זאת דורשים הסבר. יש שתי אפשרויות. האחת: כחלון וגבאי שינו את תפישת עולמם הכלכלית־חברתית ונהפכו לסוציאליסטים, או "קומוניסטים", על פי ההגדרה של לשכות המנהלים במגזר הפרטי. השנייה: כחלון וגבאי הם אופורטוניסטים פוליטיים, ומה שמעניין אותם הוא להגיע לשלטון ולהישאר שם.

הם יעשו את כל מה שצריך ויאמרו את כל מה שצריך כדי לכבוש את היעד, בהתאם לסקרים, למועדי הבחירות, לאווירה הציבורית ובעיקר בהתאם לאינטרס האישי שלהם. כמו נתניהו, כמו לפיד, כמו אביגדור ליברמן וכמו פוליטיקאים רבים אחרים.

אז מה ההסבר הנכון? אנחנו חושדים שהשני סביר יותר.

אבי גבאי
מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#