מאזן האימה שלא הכרתם בין האוצר לבנק ישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאזן האימה שלא הכרתם בין האוצר לבנק ישראל

הנגידה פלוג זרקה כמה פצצות כלכליות, ובהן דחייתה של העלאת הריבית והמשך רכישת הדולרים ■ כחלון אמנם יכול להתערב ברכישת המט"ח - אבל רוצה שפלוג תפסיק לבקר את "מחיר למשתכן"

39תגובות
משה כחלון וקרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

מי שלא ניצל את מזג האוויר הטוב בסוף השבוע ומצא זמן לסקור את אתרי החדשות, לא מצא שם הרבה על הכלכלה הלאומית. גם באתרים המסקרים עסקים פורסמו אינספור חומרים על תאגיד השידור ועל התקיפה האמריקאית בסוריה — אבל כמעט אף מילה על כמה פצצות כלכליות קטנות שנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, זרקה ביום חמישי אחר הצהריים, לפני היציאה לסוף שבוע, שבאופן מעשי יהפוך לחופשה בת עשרה ימים בשל חג הפסח.

הפצצות הכלכליות הללו התחבאו בשורה של מסמכים שהבנק המרכזי פירסם בבת אחת: ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ודברי ההסבר לכך; סיכום הרבעון הראשון של השנה במשק הישראלי; עדכון התחזיות הכלכליות לשנתיים הקרובות; וגם תקציר דברי הנגידה בתדרוך לעיתונאים.

אילו פצצות שיגרה נגידת בנק ישראל, ומה עשויות להיות השפעתן על המשק?

1. העלאת הריבית בישראל נדחית בשנה

בנק ישראל אמנם הותיר, כצפוי, את הריבית השקלית ללא שינוי ברמה של 0.1% בלבד, אבל הסיפור המרכזי בהודעת הבנק ובדברי הנגידה היה עדכון ההערכות בכל הנוגע למועד תחילת העלאת הריבית — דחייה מאמצע 2017 לאמצע 2018. הבנק המרכזי האמריקאי כבר החל להעלות את הריבית הדולרית. הריבית הגיעה לשיעור של כ-1%, והציפיות הן לעוד שתי העלאות ריבית של 0.25% בשנה הנוכחית.

בשל מגמה זו ובשל נתוני תעסוקה וצמיחה טובים בישראל, הנחת העבודה בבנק ישראל ובשוק ההון היתה כי הריבית תחל לעלות גם בישראל, וכי עלייה ראשונה של 0.25% תירשם כבר השנה. אלא שעכשיו פלוג משנה את עמדתה. היא מעריכה שהריבית תישאר אפסית בכל 2017, ותעלה רק ברבעון השני של 2018. מדוע, ומהן ההשלכות על הציבור? מיד נגיע לזה.

2. הנגידה תמשיך להילחם על מדיניות רכישת הדולרים

לבנק ישראל לא נוח להצהיר כי המדיניות המרכזית שלו היא תמיכה במגזרים של היצואנים והיצרנים לשוק המקומי על חשבון היבואנים ויוקר המחיה לציבור, וכי את התמיכה הזו הוא מבצע באמצעות ויסות שער החליפין על ידי רכישת דולרים. מסיבה זו בנק ישראל תולה את ההחלטה לדחות את עליית הריבית באינפלציה, שהיא עדיין נמוכה ורחוקה מהיעד הרשמי. ואולם בנק ישראל מפספס בעקביות את יעד האינפלציה זה שנים ארוכות ללא הפרעה, והוא עצמו מצהיר שהשכר ומחירי הדיור עולים. לכן, רמת האינפלציה אינה העניין.

הסיפור האמיתי הוא המלחמה של בנק ישראל על הלגיטימיות של המשך רכישת הדולרים. בשבועות האחרונים התפרסמו כמה ביקורות נגד המדיניות הזו, ובעיקר הועלה סימן שאלה בנוגע לחוקיות של המשך מדיניות רכישת הדולרים — ללא תיאום עם משרד האוצר. בציבור למדו, למשל, שקיימים לפחות שני סעיפים בחוק בנק ישראל המעניקים לאוצר הזדמנות — אם יבחר בכך — לערער על המדיניות של הנגידה.

הסעיף הראשון הוא 40(א), הקובע כי על בנק ישראל לקבל את אישור האוצר כדי לשנות את העקרונות "שעל פיהם יחליט הנגיד על הרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ לטווח ארוך". מכיוון שבנק ישראל עצמו קבע שיתרות המט"ח צריכות להיות 110 מיליארד דולר, הרי שרכישת דולרים מעבר לרמה זו תצריך את אישורו של שר האוצר, משה כחלון. כבר עתה היתרות אינן רחוקות מתקרה זו, ברמה של יותר מ–103 מיליארד דולר, כפי שפורסם בשבוע שעבר.

פלוג מודעת היטב לסעיף הזה. היא התייחס אליו ישירות בדבריה ביום חמישי, וטענה שפרשנות זו לחוק אינה מדויקת. "אדגיש שוב, כפי שציינתי כאן גם לפני שלושה חודשים, שאין תקרה ליתרות המט"ח, והוועדה המוניטרית תוכל לפעול בשוק המט"ח ככל שצורכי המדיניות המוניטרית יכתיבו זאת", אמרה הנגידה. פירוש: אני יכולה לקנות כמה דולרים שאני רק רוצה, ואני לא נדרשת להתייעץ עם משרד האוצר.

אבל זה אינו הסעיף היחיד שהאוצר יכול להפעיל כדי לערער על קביעת הנגידה. בסעיף 53 לחוק בנק ישראל, שגם הוא עוסק בניהול מדיניות המט"ח, נקבע כי אם הפעילות "אינה לשם ניהול המדיניות המוניטרית או תמיכה ביציבות של המערכת הפיננסית, תהיה החלטתה טעונה את אישור שר האוצר". משרד האוצר לא יתקשה לטעון שרכישת הדולרים אינה לצורך ניהול מדיניות מוניטרית (ריבית ואינפלציה), בוודאי שלא לצורך שמירה על יציבות הבנקים, אלא רק לצורך עידוד היצוא והייצור — ולכן היא זקוקה לאישור שר האוצר.

כל הסעיפים הללו מבהירים כי חוק בנק ישראל, בניגוד לטענת הנגידה, מאפשר למשרד האוצר להתערב במדיניות המט"ח ורכישת הדולרים. השאלה היחידה היא אם לכחלון ולצוות משרדו יש עניין בכך, או שנוח להם להשאיר את המגרש לבנק ישראל.

התשובה היא כנראה זו: גם אם לכחלון אין עניין כרגע במדיניות המטבע, יש דברים שהוא דווקא כן רוצה מבנק ישראל, למשל שהנגידה תפסיק לבקר באופן ציבורי את תוכנית "מחיר למשתכן", התוכנית העיקרית שהוא הוציא לפועל מאז שנכנס לתפקיד ושעליה מבוססים המוניטין הפוליטיים שלו. התוצאה היא שכרגע נוצר סוג של מאזן אימה בין קרנית פלוג למשה כחלון, שנראה בערך כך: אני לא אתערב לך כרגע במדיניות המט"ח — ואת תפסיקי לבקר את "מחיר למשתכן" ואת מה שאני עושה במשרד האוצר.

עוד ברור כי המדיניות של ויסות שער הדולר שבנק ישראל מבצע באמצעות רכישת דולרים, שהיתה בהיקף נרחב ברבעון הראשון של השנה — נמצאת כיום בסימן שאלה. היא מותקפת על ידי שורה של בעלי דעה, כולל בסביבתה של הנגידה, וגם בשאר העולם היא יוצאת מהאופנה הכלכלית.

למשל, בשבוע שעבר החליטה צ'כיה, כמו שווייץ לפני שנתיים, לסיים את מאמצעי ויסות המטבע ולהעניק למטבע שלה, הקרונה, ניידות מלאה על פי הביקוש וההיצע בשווקים. גם אצל הצ'כים הרעיון היה לעצור את התחזקות המטבע כדי לתמוך ביצוא, גם הם רכשו לשם כך כ–51 מיליארד דולר בארבע השנים אחרונות וגם הם החליטו לסיים את המדיניות. שוק המטבע הצ'כי, אגב, לא הגיב בתנודה חדה להחלטה — רמז למה שעשוי להתרחש, בניגוד לחששותיה של פלוג, אם בנק ישראל יודיע על סיום המאמצים למנוע את התחזקות השקל באמצעות רכישת דולרים.


3. דחיית העלאת הריבית תאט את עצירת מחירי הדיור

כיום אין לאיש ספק: יחד עם הפיגור שנוצר בעבר בבניית דירות, הסיבה המרכזית לנסיקה של מחירי הדיור בשנים האחרונות היתה הריבית האפסית. הריבית הורידה את עלות המשכנתא ופגעה בתשואות האלטרנטיביות של המשקיעים בשוקי הכספים, וכך ושלחה עשרות אלפים לרכוש דירות להשקעה. העלאת הריבית כבר השנה היתה אמורה להיות גורם ממתן למחירי הדיור, ולכן דחייתה עשויה לשלוח רוכשי דירות להשקעה — שרבים מהם התלבטו בעניין זה באחרונה — חזרה אל השוק.

ומדוע שלא? חוק מיסוי דירה שלישית, החוק הנוסף שעליו כחלון הניח את יוקרתו הפוליטית, נתקל בהתנגדות פוליטית ומשפטית עזה, הוא מלא חורים וכנראה יהיה קל למדי לעקוף גם אם יושלם. מעבר לכך, ממילא השלמתו עומדת כרגע בסימן שאלה. אפילו יוזם החוק כחלון אמר באחרונה: "יהיה קשה לחוקק מחדש את חוק מיסוי ריבוי נכסים אם בג"ץ יפסול את החוק".

משקיע רציונלי עם עודפי מזומנים ששומע על ביטול החוק, על דחייה נוספת בעליית הריבית, ועל הערכות רבות שלפיהן שוק המניות מנופח באופן קיצוני — עשוי בקלות להגיע להחלטה שרכישה של דירה נוספת היא בכל זאת ההשקעה הנכונה. זו תהיה התפתחות מכאיבה עבור כחלון והזוגות הצעירים, אבל לא מן הנמנע ששוק הדיור יציג שידור חוזר של מה שקרה לאחר שיאיר לפיד פוטר ממשרד האוצר וחוק מע"מ אפס נזרק לפח הזבל של ההיסטוריה: קפיצה מחודשת של מחירי הדירות, בעיקר באזורי המרכז המבוקשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#