עסקת הענק עם הודו יכולה לסייע לחלץ את התעשייה האווירית מהבוץ - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסקת הענק עם הודו יכולה לסייע לחלץ את התעשייה האווירית מהבוץ

אחרי רצף של זעזועים בתע"א - חקירת המשטרה, תוכנית ההתייעלות והדו"חות החלשים שפירסמה - החוזה החדש עם הצבא ההודי יכול להביא לשינוי אסטרטגי, לאחר דו"חות כספיים חלשים ב–2016 ■ החשש: החברה מתבססת יותר מדי על הודו כלקוח מרכזי

5תגובות
ביתן התעשייה האווירית בהודו
תע"א

בסוף השבוע הודיעה התעשייה האווירית (תע"א) על חתימת הסכם בהיקף המתקרב ל–2 מילארד דולר מול הודו.

מדובר בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר שחתמה חברה ישראלית מול לקוח זר. העסקה המקורית גדולה אף יותר, בהיקף של כ–2.4 מיליארד דולר, כשהחלק הנוסף יתבצע ישירות על ידי התעשיות בהודו. עם זאת, גם מהנתח שלה תוציא תע"א עבודות לקבלני משנה בהודו, על פי מדיניות ממשלת הודו.

מדובר בהישג טכנולוגי ושיווקי מהמעלה הראשונה, שצפוי לתת זריקת עידוד לתוצאות הכספיות של החברה בשנים הבאות — אם כי בעירבון מוגבל, לאור ההתניות ההודיות לביצוע חלק משמעותי מהייצור בהודו.

ברקע נמצאות גם תוכנית ההתייעלות בתעשייה האווירית שנחתמה בקיץ האחרון, וחקירת המשטרה בחברה, שעשויה לתת מכה אנושה לשלטון ועד העובדים בה. ולא רק הוועד — אחד משיאי הפרשה היה בשבוע שעבר, כשסמנכ"ל בתע"א נחקר ושוחרר למעצר בית.

מצירוף של כל אלה נראה שתע"א נמצאת בפרשת דרכים, עם פוטנציאל למהפך בהתנהלותה שיאפשר להפגין תוצאות עסקיות מרשימות בשנים הבאות. האם הנהלת החברה, והדירקטוריון קצוץ הראש שלה מזה כחצי שנה, ישכילו למצות את הפוטנציאל, או שהחברה תמשיך לדשדש בחוסר יעילות עסקית עם ועד מטיל אימה וחשדות לעסקות שוחד חדשות לבקרים?

בעסקת הענק תספק תע"א לצבא היבשה ההודי מערכות הגנה אווירית מתקדמות מסוג MRSAM ממשפחת ברק 8, בהיקף של כ–1.6 מיליארד דולר. בנוסף, תספק תע"א לחיל הים ההודי מערכת הגנה אווירית מסוג LRSAM (הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק 8) לנושאת המטוסים (IAC) הראשונה הנבנית בהודו. חלקים מהמערכת פותחו בשיתוף רפאל ותעשיות מקומיות בהודו.

האם הרומן הביטחוני עם הודו יחלחל גם לשורת הרווח של תע"א?
הפרויקטים האחרונים עם ממשלת הודו
חוזה לאספקת מערכות הגנה
אוויריות מתקדמות
פברואר 2017
הסכם שיתוף פעולה
בפיתוח מל"טים
פברואר 2017
השלמת פרויקט לאבטחת נמלי
הים לאורך חופה של הודו

בכירים לשעבר בתע"א אמרו כי זהו ללא ספק הישג טכנולוגי ושיווקי מהמעלה הראשונה, וכי המערכת היא פרי פיתוח מקורי של מהנדסים בתע"א, שנועדה במקור לטפל באיומים ימיים של טילים ומטוסים על ספינות קרב, ויתכן שגם על אסדות קידוחי הגז.

על פי פרסומים זרים, המערכת נמכרה גם לאזרבייז'אן, צ'ילה, קולומביה, הודו וסינגפור. בשנים האחרונות הושקע מאמץ של מחקר ופיתוח כדי להסב את המערכת גם לשימושים יבשתיים — ירי מהיבשה אל עבר טילי ומטוסי אויב.

חלק נכבד מהעבודה יבוצע בתעשיות הביטחוניות בהודו, ובמערכת הביטחונית העלו חשש מהיווצרות בעיה של תת־תעסוקה במגזרי פעילות מסוימים בתע"א. מנגד, מנכ"ל החברה, יוסי וייס אמר, כי לביצוע העסקה החברה תתגבר את מערך היצור שלה.

הצד השני של המטבע הוא השתתפות ההודים בנטל הכספי של פיתוח והסבה של המערכת. בכך יחסכו תע"א ומערכת הביטחון השקעות אדירות של כספים במערכת האסטרטגית, שתשמש גם את ישראל.

"עסקה שמבטיחה תעסוקה לחמש שנים"

הודו נהפכה בשנים האחרונות לאחד מעמודי התווך של היצוא הביטחוני הישראלי. ההישענות עליה מעלה חשש מהתבססות מופרזת של תע"א ותעשיות ביטחוניות אחרות על לקוח יחיד. הסכנה בכך היא, שכאשר הלקוח משנה מדיניות, או שמערכת יחסיו האסטרטגית־אזורית משתנה, למשל בחילופי ממשלות, עלולות עסקות אלה להתנדנד. מצב דומה, אם כי מוקטן בהיקפו, עבר על היצוא הביטחוני מול טורקיה, שקרס בעקבות חילופי שלטון.

וייס אמר, כי העסקה מבטיחה את התעסוקה בישראל לחמש־שש שנים קדימה, ויתכן שיהיו לה גם עסקות המשך. לגבי התלות בלקוח בודד אמר: "אנחנו פועלים בכמעט 100 שווקים בעולם, ובקנה נמצאות עסקות נוספות שצריך לסגור בתקופה הקרובה. נכון שהעסקות עם הודו הן גדולות, כי כך פועלת הודו. אנחנו פועלים להגדלת מגוון הלקוחות בכל שוקי העולם, שינינו את מערך השיווק ואנחנו מתגברים אותו".

עסקת הענק פורסמה כשבוע לאחר פרסום הדו"חות הכספיים של תע"א ל–2016. מתוך מכירות של 3.6 מיליארד דולר, גרפה החברה רווח נקי מפעילות בסך 24 מיליון דולר, המהווה כ–0.7% מהמכירות. רווח זה נמחק לחלוטין בעקבות הפרשה של 162 מיליון דולר לפרישה מוקדמת של 800 עובדים במסגרת תוכנית ההבראה של החברה, שהובילה להפסד נקי של 110 מיליון דולר. עם זאת, גם ללא ההפרשה, מדובר ברווח קטן מאוד יחסית למכירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#