מסתמן

קרן קיסריה של רוטשילד תשלם מס מופחת, ותעביר כחצי מיליארד שקל להשכלה גבוהה

הקרן, המחזיקה בעבור משפחת רוטשילד בקרקעותיה של קיסריה בשיתוף עם המדינה, תסייע להרחבת אוניברסיטת בן־גוריון, הקמת מבני הפקולטה לרפואה בצפת ואולי אף המיזוג של אורט בראודה עם אוניברסיטת חיפה

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קיסריה
קיסריהצילום: עופר וקנין

מגעים מתקדמים להסדר פשרה שיסיים סכסוך בן יותר מעשור בין המדינה לקרן קיסריה — הקרן המחזיקה בעבור משפחת רוטשילד בקרקעותיה של קיסריה, בשיתוף עם המדינה. על פי ההסדר המסתמן, הקרן תשלם מס מופחת על רווחיה, וגם יובטח לה מיסוי מופחת בעתיד. בתמורה, הקרן תשחרר בין שליש למחצית מנכסיה הנזילים — 350–500 מיליון שקל, לפי הערכות — להשקעה בפרויקטים בהשכלה הגבוהה.

הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה כבר הכינה רשימה של פרויקטים שמחכים להשקעה, ובראשם הרחבה של אוניברסיטת בן־גוריון על רקע מעבר בסיסי צה"ל דרומה, שיגדיל את האוכלוסייה, וכן בנייתה של הפקולטה לרפואה בצפת, שעדיין ממוקמת במבנים זמניים. ייתכן שגם המיזוג הנבחן בין מכללת אורט בראודה בכרמיאל לאוניברסיטת חיפה ימומן בתרומות הקרן. הצעות שהיו למיזוג של מכללת תל חי ומכון המחקר מיגל עם אוניברסיטת חיפה, ירדו מהפרק כנראה.

קרן קיסריה היא שותפות של המדינה ושל משפחת רוטשילד, המחזיקה ב–30 אלף דונם בקיסריה. בפועל, הקרקעות שייכות לקרן. הקרן הוקמה ב–1962, לאחר שמשפחת רוטשילד תרמה את מרבית קרקעות הברון לידי המדינה ונותר הנתח של קיסריה. במטרות הקרן נקבע כי היא תנהל את הקרקעות, ואת הרווחים תפנה להשקעה בהשכלה הגבוהה בישראל. בתמורה, ניתן לקרן פטור ממס על רווחיה.

הפטור לא נקבע בחוק, אבל ככל הנראה המדינה לא התכחשה לו. ב–1989 חזר שר האוצר דאז, שמעון פרס, ככל הנראה על הבטחת המדינה להעניק לקרן פטור ממס. הבטחות והסכמים אלה הם חלק מהדיון המשפטי שמתקיים בין הצדדים. עם זאת, בהיעדר בסיס חוקי לפטור דרש ב–2006 החשב הכללי דאז, ירון זליכה, כי הקרן תשלם מס מלא על רווחים צבורים בסך יותר ממיליארד שקל.

התרומה של קרן קיסריה למדינה, במיליוני שקלים

במקביל עלו טענות כי הקרן נהנית מרווחים אדירים, פטורים ממס, בשעה שהיא אינה ממלאת את ייעודה לתמיכה בהשכלה הגבוהה. סכומי התרומה היו נמוכים כל השנים, ואיפשרו לקרן לצבור יתרות רווח גדולות. במידה רבה, קרן קיסריה נתפשה כגוף ש"דוגר על הכסף", ובכך מבטיח את המשך שליטתו בקרקעות קיסריה ואת המשך תשלומי השכר למנהליו.

הקרן אינה עומדת בהתחייבויותיה

מאז 2006 מתנהל סכסוך בין הקרן למדינה, שאף עבר לפסים משפטיים. המדינה התקשתה להתמודד עם טענות הקרן, שלפיהן שר האוצר הבטיח לה פטור ממס.

דו"ח של מבקר המדינה מתחילת העשור קבע כי הקרן אכן אינה עומדת בהתחייבויות לתרום את רווחיה להשכלה הגבוהה, ואפילו אינה עומדת בתרומה המופחתת שהתחייבה לה בהסכם עם פרס. הקרן התחייבה אז לתרום שני שלישים מפירותיה הפיננסיים להשכלה הגבוהה — בשעה שמרבית רווחיה נובעים מרווחי נדל"ן ומהם אינה תורמת כלל — אך עד 2010 לא עמדה גם בחלוקת הפירות הפיננסיים בלבד.

סגן יו"ר הקרן, גיא סבירסקי, טוען כי מאז שפורסם דו"ח מבקר המדינה חלה עלייה בתרומות הקרן, וכיום היא עומדת בהתחייבות לתרום שני שלישים מרווחיה הפיננסיים. לדבריו, בשנים האחרונות הקרן תורמת מדי שנה 35–50 מיליון שקל להשכלה הגבוהה. נתוני התרומה המדויקים ושיעורם מרווחיה ידועים למדינה, מאחר שהיא שותפה בקרן, אבל בשל סירובה של משפחת רוטשילד הם אינם חשופים לציבור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker