בנק ישראל: פיחות של 1% לשקל מעלה את היצוא עד 0.6%

לפי הדו"ח, השפעת שער החליפין על היצוא גבוהה במיוחד בענף ההיי-טק

מוטי בסוק
שטרות שקלים
שקליםצילום: Bloomberg
מוטי בסוק

פיחות בשקל משפיע באופן חיובי על היצוא: פיחות של 1% בשקל מוביל לעלייה ביצוא של 0.6%-0.3% בפיגור של שנתיים, כך מעלה דו"ח בנק ישראל לשנת 2016, שיפורסם ביום רביעי הקרוב. השפעת שער החליפין על היצוא גבוהה יותר בתעשייה, בפרט בענפים המעורבים טכנולוגית (תעשייה מעורבת היי-טק ותעשייה מעורבת מסורתית). השפעת שער החליפין  בענפי השירותים נמוכה יותר מההשפעה בתעשייה.

מ-2008 המשק הישראלי חשוף לייסוף מתמשך של שער השקל. בנק ישראל מציין כי הייסוף מצמצם את רווחיות היצוא, מכיוון שחלק מהוצאות היצואנים נקובות בשקלים בשוק המקומי (למשל השכר) בשעה שהכנסותיהם נקובות במט"ח. קיטון ברווחיות עלול להתגלגל לירידה בהיצע הכמות ולפגיעה בתעסוקה. אם חברות יפסיקו לייצא בשל זעזוע בשער החליפין הן עלולות להתקשות לשוב לשווקים בחו"ל כשהתנאים ישתפרו, בשל עלויות היציאה מהשווקים והכניסה אליהם, מה שיוביל יוביל לפגיעה במשק בטווח הארוך.

נמצא כי במרבית הענפים שער החליפין משפיע באופן חיובי ומובהק על היצוא. תוצאות המחקר מראות גם כי ענפי התעשייה, מלבד התרופות, מושפעים משער החליפין יותר מענפי השירותים והתיירות, כאשר בענפי התעשייה ההשפעה הממוצעת עומדת על כ-0.8%, ובשירותים העסקיים היא עומדת על כ-0.3%.

בתיירות, ענף חשוף בהרבה לשינויים במצב הביטחוני, ההשפעה הממוצעת בלתי מובהקת. בענפי התעשייה נמצא כי הענפים המעורבים טכנולוגית מושפעים יותר משינויים בשער החליפין. התוצאות בענף התרופות משתנות בהתאם לשערי החליפין המשמשים בבדיקה. גמישות היצוא ביחס לשער החליפין חיובית, מעט גבוה יותר מהתוצאות המוכרות בעבר, ומגיעה לשיא עוצמתה בפיגור של כשנתיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ