הפטריוטיות של בעלי מובילאיי - מול היעדר הפטריוטיות של יבואני הרכב

בעולם המסים לא נהוג לדבר על ערכים, ובכל זאת: התרגיל של חברות הארנק, שבו שכירים עשירים במיוחד הגדירו את עצמם חברה כדי לשלם פחות מס הכנסה, הוא תכנון מס כשר אבל מסריח

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שמואל חרל"פ
שמואל חרל"פצילום: אלון רון

שמואל חרל"פ, מבעלי יבואנית הרכב הגדולה בישראל, כלמוביל, המייבאת את יונדאי, מיצובישי ומרצדס, הגיע לכותרות השבוע לאחר שהחברה שהיה בין מייסדיה, מובילאיי, נמכרה לאינטל העולמית בסכום שיא של כל הזמנים לחברה ישראלית — 15 מיליארד דולר. חרל"פ, ביחד עם שני בעלי המניות הישראלים, גרף רווח אישי של כמיליארד דולר, שעליו הוא צפוי לשלם ככל הנראה מס רווח הון מלא של 33%-28% — כלומר כ-1.25 מיליארד שקל.

העובדה שמובילאיי רשומה כחברה ישראלית ופועלת מישראל הפכה את ההכנסות של שלושת בעלי המניות הישראלים להכנסות שממוסות באופן מלא בישראל. מהבחינה הזאת, הבעלים של מובילאיי ראויים להכרה כפטריוטים וציונים: זהו הציון הראוי לבעלי הון שאינם מתחמקים מתשלום מס אמת למדינת ישראל.

עם זאת, שלא מרצונו, הגיע חרל"פ השבוע לכותרות גם בהקשר פחות חיובי. אגף הכלכלן הראשי באוצר, בראשותו של יואל נוה, פירסם ניתוח של רווחי יבואני הרכב בישראל. מדובר על רווחי שיא של כ–2 מיליארד שקל בשנה ליבואניות, כשארבע יבואניות הרכב הגדולות ביותר מגיעות לרווח שנתי של 300–400 מיליון שקל בשנה. כלמוביל היא הגדולה מכולן, עם נתח שוק של 20%.

מדובר בשיעורי רווחיות על מחזור המכירות של כ–12%, שיעורים שנתפשים כגבוהים בעבור ענף שעוסק במסחר, על אחת כמה וכמה בעבור ענף שאמור להיות מחולל תחרות בהיותו עוסק ביבוא חופשי. מכיוון שיבואניות הרכב הן בעיקרן חברות פרטיות, הרווחים העצומים האלה מכניסים את בעליהן למקום גבוה ברשימת האנשים העשירים ביותר בישראל. חרל"פ, עוד לפני עסקת מובילאיי, הוא אדם עשיר ומצליח במיוחד — מגזין 500 העשירים של TheMarker העריך את הונו ב–2016 ב–1.5 מיליארד דולר.

זאת הפעם השנייה בתוך חצי שנה שאגף הכלכלן הראשי באוצר מוצא עדויות לרווחיות חריגה דווקא בענפי היבוא. הפעם הקודמת מצאה רווחיות כזו אצל יבואני המזון, דבר המעורר שאלות אם דווקא ענפי היבוא מחוללי התחרות כביכול מתאפיינים בישראל בריכוזיות גבוהה ובחוסר תחרות.

יבואני הרכב מתעשרים וחומקים מתשלום מס

העובדה שיש יותר מ–12 יבואני רכב שונים, שאף אחד מהם לא מחזיק בנתח של יותר מ–20% מהענף ושמייבאים עשרות מותגי רכב ומאות דגמים לישראל, יוצרת ציפייה לתחרות מחירים עזה — אך זה לא קורה. על השאלות מדוע זה המצב ומה ניתן, אם בכלל, לעשות כדי לתקן זאת, ניסו לענות כבר כמה ועדות מומחים. אחת מהן היתה ועדת זליכה, שפירסמה דו"ח מפורט ובו טענות לתיאום מחירים חוקי (לא קרטליסטי) בין יבואני הרכב בישראל, והמליצה לפעול לביזור כוחם של יבואני הרכב באמצעות פתיחת השוק ליבוא מקביל, וחיוב יבואני הרכב לא למכור יותר ממותג רכב אחד. מרבית ההמלצות של ועדת זליכה עדיין ממתינות למימוש.

דווקא המלצה אחרת, שרלוונטית מאוד ליבואני הרכב, מתברר, זכתה להתממש. בשולי הניתוח של אגף הכלכלן הראשי יש התייחסות לעושרם המופלג של הבעלים של יבואניות הרכב בישראל, וגם לתרגיל מס שהם נוקטים כדי לצמצם את תשלומי המס שלהם למדינה.

"בענף זה, יותר מבכל ענף אחר, יש חשיבות להתייחסות למשכורת המנהלים בחברה, בשל העובדה שסכומים אלה חריגים בגובהם. בנוסף, חלק מבעלי המניות בענף זה מחזיקים ב'חברות ארנק', כשרק חלק קטן מהרווחים הגבוהים שצברו בחברות אלה חולק כדיווידנד. פרצת מס זו נסגרה במסגרת חוק ההסדרים האחרון", נכתב בהערת שוליים בדו"ח האוצר.

הערת השוליים הזו מלמדת שלהבדיל מעסקת מובילאיי, שבה בעלי המניות הישראלים נהגו בפטריוטיות אמיצה בתשלומי המסים שלהם, בכל הקשור לפעילות של בעלי המניות בעולם יבואני הרכב שוררת כבר נורמה אחרת. זאת הנורמה שזכותו של אדם עשיר לנקוט כל פעולה חוקית כדי לצמצם את חבות המס שלו למדינה, גם אם המשמעות היא התחמקות בפועל מהעמידה בחובה האזרחית של תשלום מס מלא למדינה.

מנהלים בכירים נהפכים לחברת ניהול

תרגיל המס שבו משתמשים יבואני הרכב — משרד האוצר לא ציין באילו חברות מדובר, ולכן נצטרך להכליל ולהעריך כי מרביתם או כולם משתמשים בתרגיל הזה — הוא זה של חברות ארנק, כלומר חברות אישיות, שדרכם מעסיקים עצמאים עשירים ושכירים עשירים את עצמם בתפקידם כמנהלי חברה.

במקום להירשם כמנכ"ל של חברה ולקבל שכר כמנכ"ל חברה, השכיר העשיר רושם את עצמו כחברת ארנק המגישה שירותי ניהול לחברה שבניהולו. כך, במקום משכורת אישית הוא מקבל דמי ניהול אישיים, ובמקום שהכסף ייכנס לחשבון הבנק שלו הוא נכנס לחשבון הבנק של חברת הארנק שבבעלותו.

המטרה של המבנה הסבוך הזה היא אחת ויחידה: חיסכון מס. שכרם של שכירים עשירים מעמיד אותם על תקרת מס הכנסה מרבית, כולל מס יסף, של 50%. לעומת זאת, כשהם מתאגדים כחברה, כל שעליהם לשלם הוא מס חברות של 23%. חיסכון המס הוא משמעותי.

אז אמנם מדובר בהכנסות של חברה, שאינן מגיעות לכיסו של המנהל העשיר. אם ירצה למשוך את ההכנסות אליו כדי ליהנות משכרו המופלג, הוא יצטרך לשלם מס דיווידנד של 33%, ויגיע בסופו של דבר לתשלום מס "עד הבית" של כ–50%.

לכן אין היגיון לכאורה בהתאגדות כחברת ארנק, מאחר שכדי להיפגש עם הכסף יצטרך השכיר העשיר לשלם בסופו של דבר כמעט את אותו שיעור מס. עם זאת, בפועל מוצאים מנהלי חברות הארנק דרכים יצירתיות כדי להיפגש עם הכסף בלי לשלם מס. דרך אחת היא למשוך משכורת נמוכה, החייבת בשיעורי מס נמוכים, לצבור את הרווחים בחברה וכך לדחות את תשלומי המס שלהם לשנים ארוכות.

דרך נוספת היא להשתמש בהכנסות החברה כדי לממן את ההוצאות האישיות שלהם, לרבות קניית דירות, תכשיטים ואפילו בגדים בלי לשלם מסים. כך, הם נהנים מרמת חיים גבוהה, הממומנת בידי חברת הארנק, בלי לשלם מסים גבוהים בדרך. עוד דרך היא להוריש את הרווחים הצבורים בחברה לילדיהם, בפטור ממס. בשורה של תרגילים, חברת הארנק משמשת ככלי לדחיית תשלומי המס של המאיון העליון, או אפילו הימנעות מתשלומי מס, והכל באופן חוקי למהדרין.

מאז 2002, עת התחיל הגל של התאגדות מנהלים בכירים כחברות ארנק בעקבות העלאת שיעור הביטוח הלאומי, נאבקת מדינת ישראל בתופעה — שהיא ישראלית ייחודית. הפטנט הזה, שבו עשירים הופכים את עצמם לחברת ניהול כדי להימנע מתשלום מס, לא מקובל במדינות אחרות.

רק השנה, באיחור אלגנטי של 15 שנה, החליטה רשות המסים לקרוא לילד בשמו: מנהל בכיר שהופך את עצמו לחברת ניהול עדיין נשאר מנהל בכיר. העובדה שהוא מושך את שכרו כדמי ניהול, ולא כשכר, היא חסרת משמעות. מדובר בתמורה על עבודתו כמנהל החברה, ולכן זהו שכר מנכ"ל שצריך להיות ממוסה כשכר — בלי שייהנה מדחיית מס באמצעות חברת ארנק. החקיקה, שעברה בחוק ההסדרים האחרון, הרימה את המסך מעל חברות הארנק של שכירים עשירים, וקבעה כי מדובר בדרך עקיפה לקבל שכר, ולכן ההכנסות של חברות הארנק ימוסו כמו שכר.

לכך התייחס הכלכלן הראשי באוצר כשקבע שהפרצה של חברות הארנק, שבה מתברר משתשמשים רבים מבעלי חברות יבואני הרכב בישראל, נסגרה. מעתה גם הבעלים של יבואני הרכב, שכולם כאמור עשירים מופלגים, ישלמו מס כאחד האדם — מה הכנסה מלא על השכר שלהם. זה מוצדק, ראוי ואף פטריוטי שכך יהיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker