בנק ישראל: שיעור ההוצאה האזרחית בישראל - מהנמוכים במערב - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: שיעור ההוצאה האזרחית בישראל - מהנמוכים במערב

מדובר בהוצאות שחשיבותן רבה בפרט בתחומי בניית מוסדות חינוך ותשתיות תחבורה

4תגובות
שוטר עוצר את דפני ליף במהלך המחאה החברתית ב-2012
אלון רון

שיעור ההוצאה האזרחית בישראל הוא כמעט הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD ומקשה על הממשלה להפנות משאבים לצעדי מדיניות שיבססו את צמיחת המשק לטווח הארוך - כך מדגיש בנק ישראל בסקירה שפירסם היום. 

לאור זאת, בשני התקציבים האחרונים הממשלה הגדילה בשיעור ניכר את ההוצאה האזרחית ומשקלו בתוצר צפוי לעלות בכ-1% תוצר. הרחבה זו משקפת את ההחלטה לשחרר את מגבלת ההוצאה, הן באופן ישיר והן בדרכים עקיפות, את הגידול המתון בהוצאות הביטחון ואת הירידה בתשלומי הריבית.

תקרת הגירעון בתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 נקבעה ברמה של 2.9 אחוזי תוצר, אך בפועל מסתמן כי הגירעון ב-2017 יהיה נמוך יותר, כ-2.5 אחוזי תוצר (לא כולל את הכנסות המדינה מעסקת המכירה של מובילאיי), וגם ב-2018 הגירעון צפוי להיות מעט נמוך מהתקרה. כך קובעת סקירת בנק ישראל לשנת 2016, שפורסמה היום.

קרנית פלוג
אמיל סלמן

לפי הסקירה רמת הגירעון הנמוכה מהיעד נתמכת על ידי משק שמצוי כיום בסביבת תעסוקה מלאה, ובשל התרומה הניכרת של תקבולי המס משוקי הנדל"ן והרכב התנודתיים, תשואה שגדלה בין 2012 ל-2016 ב-0.8 אחוז תוצר.

הגירעון הנמוך בשנתיים האחרונות תמך בירידת יחס החוב לתוצר, אך רוב הירידה בו בשנים האחרונות שיקפה גורמים שהתמדתם אינה ודאית: עלייה מהירה של מחירי התוצר ביחס למדד המחירים לצרכן, פירעון חובות של הציבור לממשלה ותקבולים ממכירת קרקעות. לאורך זמן, אין להניח שמקורות אלו יוכלו להמשיך לתרום משמעותית לתהליך הפחתת יחס החוב לתוצר.

בנק ישראל מציין כי הממשלה סיימה את 2016 עם גירעון של 2.1% תוצר בדומה לשנת 2015 ונמוך משמעותית מתקרת הגירעון שנקבעה בתקציב. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-2016 ל-62.1%. בנק ישראל מדגיש כי הממשלה תתקשה להמשיך ולהקטין את יחס החוב לתוצר אם הגירעון יעלה לרמות שהיא קבעה כתקרה לשנים הקרובות.

הגירעון הנמוך מהיעד ב-2016 שיקף תקבולים גבוהים מהצפוי ממסים, שנבעו מהצמיחה המהירה מהצפוי, מהשיפור בתנאי הסחר של ישראל ומגידול חריג ביבוא כלי רכב (מוצר עתיר מס),עודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי (ששיקפו אומדן יתר של תשלומי הקצבאות) ורמת הוצאות נמוכה במקצת מזו שתוקצבה.

לדעת בנק ישראל, בשלב זה נראה כי מנגנון הבקרה הרב-שנתי על מצרפי התקציב, "הנומרטור", תרם לשיפור הבקרה על התקציב.

על סמך ההחלטות שהתקבלו עד כה בנק ישראל סבור כי ההוצאות הצפויות ב-2019 דומות לתקרה, אך אלו הצפויות ב-2020 כבר גבוהות ממנה בלפחות 4 מיליארד שקל. הגירעון הצפוי ב-2019 וב-2020 חורג מהתקרה הקבועה בחוק גם בהנחה שרמת הפעילות הגבוהה תישמר.

מכיוון שהגירעון הצפוי בטווח הבינוני גבוה מהתקרה הקבועה בחוק, החלטות ממשלה על הפחתות מיסים או הגדלת הוצאות שיגדילו בצורה פרמננטית את הגירעון צריכות להיות מלוות בצעדים שיקזזו את העלייה.

הגידול החריג ביבוא רכבים לא יתמיד

בנק ישראל מציין כי גביית המסים בפועל ב-2016, 283.2 מיליארד שקל, הייתה גבוהה ב-5.9 מיליארד שקל מתחזית האוצר. הסיבה לגידול, יבוא מוצרי צריכה, בעיקר רכבים, שהיה גדול ריאלית ב-11.3% בהשוואה ל-2015, בעוד התחזית דיברה על גידול של 2.6% בלבד. רכיב זה לבדו תרם כ-5 מיליארד שקל לפער בין תחזית ההכנסות המקורית לגביה בפועל. עוד כמיליארד שקל מקורם בתרומת העלאות השכר לקופת רשות המסים. לדעת בנק ישראל, המשקל הגבוה של ההכנסות ממיסוי כלי רכב בסך תקבולי המסיםלא יתמיד אם היקף היבוא יחזור לרמתו בשנים הקודמות.

בנוסף להכנסות הגבוהות ממסי יבוא, הממשלה נהנית השנים האחרונות גם מגידול ניכר בהכנסות ממסי נדל"ן, מס רכישה, מס שבח, ומס ערך מוסף על דירות חדשות. ההכנסות ממסי הנדל"ן התייצבו ב-2016 (כאחוז מהתוצר) ברמה דומה לזו בה היו ב-2015, שהיא גבוהה משמעותית ביחס לשנים קודמות.

ההוצאות בתקציב ב-2016 גדלו ריאלית ב-6.4 בהשוואה ל-2015. ההוצאות של המשרדים האזרחיים היו בהתאם לתקציב המקורי, בעוד שבסעיף השונות ובסעיף הריבית ההוצאות היו נמוכות מהתקציב, בדומה למרבית השנים האחרונות. היתרה הלא מנוצלת של סעיפים אלה שימשה למתן תוספת של כ-5 מיליארדי שקל לתקציב הביטחון, מעבר לתקציב המקורי ובהתאם להסכם כחלון-יעלון מנובמבר 2015. עם זאת משקל הוצאות הביטחון בתקציב ובתוצר (כולל ההוצאות בגין מעבר בסיסי צה"ל לנגב) ירד ב-2016, בהמשך למרבית השנים הקודמות, והוא נמוך כיום בכ-0.5% תוצר בהשוואה לתחילת העשור. ירידה זו לצד הירידה בתשלומי הריבית והגידול בסך ההוצאה הגדילו ב-2016 את משקל ההוצאה הממשלתית האזרחית ללא ריבית בתוצר, לאחר שירדה ב-2015.

הוצאה ציבורית נמוכה

תקרת הגירעון שהממשלה קבעה ל-2017 ו-2018, 2.9% תוצר, גבוהה משמעותית מהגירעון ב-2016, 2.1% תוצר. העלאה זו בתקרת הגירעון משקפת הגדלה ריאלית ניכרת של תקרת ההוצאה – בכ-6% ב-2017 וב-3.7%נוספים ב-2018, לצד התאמה מזערית של שיעורי המס ב-2017והפחתתם בהיקף מתון ב-2018. הגידול הריאלי המתוכנן בסך ההוצאות משקף את רמתה הנמוכה של ההוצאה הציבורית, ואת הצורך של הממשלה להגדיל את המקורות העומדים לרשותה כדי להתמודד אתה.

בנק ישראל מציין כי גם בתקציב 2018-2017 ממומנות הוצאות בהיקף לא זניח באמצעות העברות זמניות מגופים חוץ-תקציביים (קק"ל למשל) או על בסיס רישום של מכירת נכסים (קרקעות) כהכנסה תקציבית. ככל שהממשלה תחליט כי ההאצה בקצב הגידול של ההוצאות צריכה להימשך – בפרט על רקע הרמה הנמוכה מאוד של ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל בהשוואה למדינות המפותחות האחרות, היא תצטרך לבסס אותה על מקורות הכנסה יציבים יותר, כדי להימנע מעליה פרמננטית של הגירעון ומהיפוך מגמת הירידה של יחס החוב לתוצר.

הרחבת ההוצאה הציבורית, לצד הירידה בתשלומי הריבית של הממשלה (בעיקר ב-2017) והגידול המתון בהוצאות הביטחון (בעיקר ב-2018) מתבטאים בגידול ניכר של ההוצאה האזרחית. זו צפויה לגדול השנה ריאלית ביותר מ-8% וב-2018 ב-4% נוספים. כתוצאה מכך ההוצאה האזרחית צפויה לגדול בשיעור של יותר מ-1% תוצר בשתי שנות התקציב, אם התקציב יבוצע במלואו. בכך יחזור משקל ההוצאה הממשלתית האזרחית בתוצר לרמתו בראשית העשור הקודם, לפני תוכנית הייצוב של שנת 2003. מדובר במהלך משמעותי שמרחיב את אפשרויות הפעולה של הממשלה להקטין את הפערים במשק, להשקיע בתשתיות פיסיות ואנושיות, ולשפר את שירותיה.

עם זאת, חלק מההוצאות ביצוען מותנה במימוש הכנסות ייעודיות שאינן וודאיות ומדובר דווקא בהוצאות שחשיבותן רבה – בפרט בתחומי בניית מוסדות חינוך ותשתיות תחבורה. לדעת בנק ישראל כדאי שהממשלה תיערך מראש לאפשרות שההכנסות המיועדות לא יתקבלו, למשל באמצעות שמירת המקורות מסעיפי הוצאה שלא ינוצלו, כדי למנוע מצב בו פעולות אלו לא יתבצעו בסופו של דבר. עם זאת, בנק ישראל חוזר ומדגיש כי גם לאחר עלייה זו במשקל ההוצאה האזרחית בתוצר הוא עדיין יהיה כמעט הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD, באופן שמקשה על יכולתה של הממשלה להפנות משאבים לצעדי מדיניות שיבססו את צמיחת המשק לטווח הארוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#