"השקל החזק הוא עדות לכלכלה חזקה. הממשלה לא יכולה לסייע לתעשיינים" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השקל החזק הוא עדות לכלכלה חזקה. הממשלה לא יכולה לסייע לתעשיינים"

מקורות ממשלתיים בכירים: "בטווח הקרוב רק בנק ישראל יכול לעזור" ■ בדיון שנערך בלשכת שר האוצר נדונו תוכניות לטווח ארוך לחיזוק התעשייה כדי להתמודד עם התחזקות השקל

7תגובות
אלי כהן ומשה כחלון
מיכל פתאל

על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, אמרו אתמול מקורות ממשלתיים בכירים ל–TheMarker כי "חוזקו של השקל הוא עדות ליציבות הכלכלה הישראלית, ומבחינת התעשיינים הוא עוד גורם שהם צריכים להתמודד אתו. לכולם ברור שהממשלה לא יכולה לסייע בתחום המט"ח בטווח הקרוב, אלא רק במהלכים לטווח ארוך. בטווח הקרוב רק בנק ישראל יכול לעזור".

זו היתה רוח הדיון שנערך אתמול בלשכתו של שר האוצר, משה כחלון בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, בכירי שני המשרדים ונציגי התעשיינים. הדיון עבר במהירות מנושא הדולר לתוכניות לטווח ארוך לחיזוק התעשייה. גם אלה לא נדונו לעמקן, והסיכום היה כי יידונו ביום חמישי, במפגש הראשון של הוועדה לקידום התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.

"יש לתעשייה כרגע עוד אתגר, אני לא יודע אם הוא זמני או לא", אמר המקור הממשלתי הבכיר, "כולם הבינו שלהתערב יכול רק בנק ישראל, לכן הדיון גלש לפריון ורגולציה עודפת. אולי תיבחן גם הכרה בפחת מואץ להשקעות בתעשייה, שיכולה לעודד השקעות נדרשות לשיפור הפריון".

נתונים בכתבה

כחלון אמר כי "שקל חזק אינו משבר - הוא תוצאה של כלכלה חזקה. הכלכלה הישראלית סיימה את אחת השנים הטובות בתולדותיה, והתחזקות השקל היא תוצאה ישירה של נתוני המשק החזקים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגיעה ביצוא, ולצד פעילות מוניטרית שמבצע בנק ישראל בטווח הקצר, עלינו להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה ולהגדלת הפריון בטווח הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים". בתום הדיון הנחה כחלון לדון בוועדה באופן ההקצאה של 100 מיליון שקל לקידום חינוך טכנולוגי ובמסלול עידוד השקעות באמצעות פחת מואץ.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, עמית לנג, אמר בדיון כי יש להגדיל את תקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה. לדבריו, התקציב הפנוי לתעשייה הישראלית, שאינו "צבוע" לתוכניות כמו מחקר ופיתוח עם האיחוד האירופי, הוא 1.5 מיליארד שקל בלבד כבר כעשור, ויש להגדילו בכמיליארד שקל כדי לקדם את התעשייה. עוד אמר לנג כי כדי לשדרג את הפריון במפעלים צריך להגדיל את התקציב מ–70 מיליון שקל בשנה כיום לכ–300 מיליון שקל בשנה.

משתתפים נוספים בדיון ביקשו להגדיל את הערבויות שאשרא (החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ) מממשת מהמכסה שניתנה לה, גם אם תוך הגדלת הסיכון של חברת האשראי הממשלתית.

"השקל החזק מכריח אותנו להשתפר"

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי "אין ענף תעשייתי שיודע לספוג ייסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון הוא הגדלת הפריון, וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מיידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית והפחתת רגולציה".

יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי, אמר כי "התחזקות השקל מול סל המטבעות גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחי היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול שווקים מתחרים בחו"ל. עלינו לבחון צעדים אופרטיביים שייתנו כלים בידי היצואנים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם".

עמיר פורת מחברת אדום פרוטס, יצואנית מוצרי חקלאות טריים, בעיקר לאירופה ורוסיה, אמר כי "השקל החזק הוא מכה נוספת לישראלים שמתרחשת מזה שמונה חודשים. עכשיו זה ממש קשה. אני מקבל כל בוקר מסרון עם שער החליפין ומקווה שאני חולם".

אריק דיין, מנכ"ל כרומגן שמייצאת לאוסטרליה, אירופה וארה"ב, אמר כי "הפתרונות הם הגנות מטבע או הוצאת ייצור לאירופה עבור לקוחות אירופים, ולאוסטרליה עבור לקוחות אוסטרלים. או שנלחמים באמצעות חדשנות. השקל החזק מכריח אותנו להשתפר ולפתח מוצרים יותר זולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#