הוועדה לבחינת עתיד הזיכיון של כיל: "כל האפשרויות פתוחות - הארכת הזיכיון, מכרז או הלאמה" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוועדה לבחינת עתיד הזיכיון של כיל: "כל האפשרויות פתוחות - הארכת הזיכיון, מכרז או הלאמה"

ועדת הכספים דורשת ממשרד האוצר דו''ח חצי שנתי על היערכות הממשלה לקראת תום הזיכיון של כיל בים המלח ב- 2030 ■ חבר הכנסת מיקי רוזנטל: "המדינה צריכה לבטל את זכות הסירוב הראשונה של כיל להמשך הזכיון כדי לאפשר קיום מיכרז הוגן"

6תגובות
מפעל אשלג של כיל
בלומברג

משרד האוצר בוחן את כל החלופות האפשריות לעתיד הזכיון לניצול משאבי ים המלח בשנת 2030, לאחר שיפוג תוקף הזכיון הנוכחי של כיל. בין השאר נבדקות אפשרויות להלאים את פעילות הפקת האשלג, לצאת למיכרז, או להאריך את הזכיון של כיל. הדיונים נערכים בצוות בראשות יואל נווה, הכלכלן הראשי של משרד האוצר. כך אמר היום מרכז צוות נווה, קוסאי עאסי בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים, לבקשת חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני).

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) התבטא בתקיפות בעניין בעקבות דיוני הוועדה לקראת תום תקופת הזיכיון של קצא"א ואמר: "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. בעניינים שונים שקשורים למתן זיכיונות או הארכתם, המדינה מגיעה לדקה ה-90 כשהיא לא מוכנה דיו, אך כאן במקרה הזה, כשמשאב הטבע אולי הגדול ביותר של מדינת ישראל עומדת על כף המאזניים, ועדת הכספים לא תאפשר גרירת רגליים. הוועדה תפקח מקרוב על עבודת המטה של הממשלה בנושא ותדרוש תכנית עבודה מפורטת ודיון ציבורי כבר בחודשים הקרובים".

גפני הוסיף כי "תפקידנו לפקח על עבודת הממשלה ואנחנו מתכוונים לעשות את זה. אחרי הניסיון שיש לנו עם סיום הזיכיון של קצא"א, שתוך חודש עומד להסתיים והמדינה טרם החליטה מה היא רוצה, אנחנו לא נאפשר הישנות של המצב הזה בנוגע למפעלי ים המלח. 2030 זה לא כל-כך רחוק כשמדובר בנושא כה מורכב כמו ים המלח, הזיכיון והעניינים הכלכליים שכרוכים בו. בנוסף, כל הנושאים הסביבתיים הבלתי ניתנים לתיאור".

גפני קיבל את הצעתו של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) לקבל דיווח חצי שנתי לגבי התקדמות עבודת המטה בנושא, בין השאר מהצוות של הכלכלן הראשי באוצר ודרש מנציגי המשרד להגיש לוועדת הכספים דיווח עד חודש יולי 2017. "לא נסכים שהממשלה תגרור רגליים בנושא כה חשוב וכה מהותי למשק ולמדינה" אמר.

משה גפני
אוליבייה פיטוסי

רוזנטל שיזם את הדיון בוועדה אמר כי: "אנחנו עוסקים בביזת הזהב! מדובר כאן באחת ההחלטות הדרמטיות ביותר של מדינת ישראל מבחינה כלכלית. מ-1999 ועד 2015 כיל חילקה דיווידנדים של 26.5 מיליארד שקל כמעט שני מיליארד לשנה. למדינה יש היסטוריה עגומה של טיפול במכרזים ובכלל בטיפול בנכסים שלה. הזיכיון של כיל אמור להסתיים ב-2030 וזה נראה לאנשים מעבר להרי החושך אבל זה יגיע יותר מהר ממה שחושבים. בדו"ח ששינסקי נקבע כי על המדינה להקים ועדה שתדון בחלופות האפשריות לקראת תום תקופת הזיכיון אך זו לא הוקמה, רק הוקם צוות במשרד האוצר שבקושי התכנס. יש פה הרבה סוגיות סבוכות והמדינה גוררת רגליים".

רוזנטל מחה על היעדרם מהדיון של החשב הכללי החדש, רוני חזקיהו, והכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, ואמר כי "נדרש כבר עתה להכריע בעניינים העצומים הקשורים במפעלים, האם לצאת למכרז, האם להאריך את הזיכיון או לעביר את הזכויות למדינה, מה שווי הנכסים של כיל וכן מה עושים עם ים המלח שהוא נכס עולמי שהולך ומתכלה. איך שומרים עליו תוך כדי הפקת רווחים ואשלג. הבעיה שלכיל יש מעין זכות סירוב במסגרת חוק הזיכיון וזה עשוי לרון מתוכן את האפשרות לצאת למכרז. את הסעיף הזה יש לבטל. אולי נדרש שהמדינה תכריז שהיא תפעיל את מפעלי ים המלח בעצמה".

רוזנטל הוסיף כי "לא רק שהמדינה לא מכריעה בעניין, יד אחת של המדינה לא יודעת מה עושה היד השנייה. בעוד הזיכיון אמור להסתיים ב- 2030 ומשרד האוצר צריך לנהל את הסוגיה, משרד האנרגיה נתן לכילי רישיון להפעיל תחנת כוח בשטח המפעלים עד 2037. בושה וחרפה. על ועדת הכספים להיכנס לעובי הקורה ולפקח על התנהלות הממשלה בעניין. עלינו לדרוש דיווח לוועדה, דוח חצי-שנתי על התקדמות הצוות בראשות הכלכלן הראשי באוצר בנושא. כיל מצידה תשמח על גרירת רגליים ותשמח לסחוב את המדינה לדיונים ממושכים בבתי משפט, על-מנת להוביל בסופו של דבר להארכת הזיכיון שלה".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "הביטוי ביזת הזהב בהקשר של כיל עושה עמה ועם עכל העניין חסד, כי בביזת הזהב, לפחות לא הורסים את הזהב וכאן ים המלח נפגע בצורה מאוד קשה, קטסטרופה של ממש. יש פחות משקעים בישראל ויותר שימושים במימי הירדן. צורת השאיבה מחריבה את ים המלח. שואבים מים לבריכות האידוי מאדים מפיקים מלחים, הדרך הכי זולה להפיק מלחים אך הכי פוגענית מבחינת ים המלח. חורבן סביבתי של אחד משבעת פלאי העולם מבחינת הטבע. לגבי שאלת הזמנים, 2030 כבר מעבר לפינה וגם התנאים הקונקרטיים של שטר הזיכיון שקובע שעשר שנים לפני פקיעת משטר מיוחד שהחברה לא יכולה להשקיע השקעות גדולות ללא אישור ממשלתי. וההשקעות נכנסות למשטר מיוחד ב-2020 וכבר היום אנחנו במצב צופה 2020 ומתנהלים ממצב מוכתב משטר הזיכיון. המדינה לא נוקטת עמדה. עלינו להיכנס למצב שבו ועדת הכספים תעשה מה שהמדינה איננה עושה. דיון שיטתי אחת לחצי שנה ונקבל פירוט מה קורה ונביע עמדתנו".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) הוסיפה כי: "אני חשדנית על התנהלות המדינה עם כל הנוגע למשפחת עופר, כך היה עם מניית הזהב של המדינה בצים ורק בלחץ פרלמנטרי הצלחנו למנוע. התשלום על הנזק לים המלח המדינה משלמת את רוב התשלום, כלומר נותנים להם להפיק רווחים וגם הנזק מפעילותם המדינה משלמת את רובו. הם מרוויחים מזה ואין סיבה שהמדינה והציבור ישימו על זה כסף, אפילו 20% מעלות קציר המלח על חשבון בריאות חינוך ורווחה".

יו"ר השדולה להצלת ים המלח, ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):  אמרה כי "זה הזמן לחשוב על הנזק של המפעלים לכל אזור ים המלח, שחלק מרכזי בו נובע מהמפעלים. האם מוכנים להמשיך את הנזק הזה או רוצים לשים לא סוף. נדרש לתמחר את הנזק, מדובר ממש בהיכחדות ים המלח. הוא נעלם ועכשיו יש פה הזדמנות לתקן מעט".

סגן החשב הכללי באוצר, יובל רז, השיב לח"כים  כי "המדינה לא מחכה ל-2030 כדי להחליט מה עושים ומונה צוות באוצר בראשות הכלכלן הראשי לבחון את הנושא. זאת לאחר שהחשבת הכללית היוצאת כבר כתבה והמליצה המלצות ראשוניות בעניין".

נציגת ארגון אדם טבע ודין, לי-היא גולדנברג: "מדובר באחד הנכסים הציבוריים החשובים והגדולים ביותר במדינת ישראל ומה שמאפיין את עבודת המטה בנושא זה חוסר השקיפות בכל הוועדות האלה. לא הועלו עד כה פרוטוקולים לאתר האוצר. אז יתכן שנדרשת השתתפות של נציג מטעם הציבור. השאלה מה יקרה אחרי הזיכיון שנגמר אחרי 2030, זיכיון שעפ"י החוק הקיים שמסדיר אותו הוא זיכיון מזעזע".

סמנכ"לית כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון, נילי אבן-חן: אמרה כי "לפני שנה וחצי הוצאנו מכתב לחשכ"לית ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, על הפרות של מניית הזהב. נעשה דוח שלם של החשכ"לית על ההפרות והוגש למנכ"ל האוצר ולא יודעים מה עלה בגורלו. הדו"ח הזה הוא תשתית בסיסית לדיון שמתנהל כאן. כי אם היתה הפרה של מניית הזהב ע"י כיל, לא צריך להתקיים בכלל דיון אם מאריכים לה את הזיכיון, אם לאו, אלא נדרש לקחת לה אותו כבר עכשיו, כי היא לא עומדת בתנאי החוק שמקנה לה אותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#