עוקפים את ההנדסה הגנטית: משרד החקלאות ישקיע כמיליון שקל בפיתוח מזון עתידני - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוקפים את ההנדסה הגנטית: משרד החקלאות ישקיע כמיליון שקל בפיתוח מזון עתידני

מדובר על מוצרי מזון בעלי תכונות ואיכות משופרות המבוססות על "עריכה גנומית" חוקית בה חיידקים משנים תכונות בצמחים ■ התכנית תופעל למשך שלוש שנים וזכויות היוצרים על הפיתוח יהיו של המוסד המפתח ■ לדוגמה: מחקר לשיפור עמידות למחלת שפעת עופות ואפרסמון נטול עלי כותרת עליונים

2תגובות
אבטיח
חד פעמי

משרד החקלאות עוקף את האיסור על פיתוח מוצרי מזון מהונדסים גנטית באמצעות טכנולוגיה של עריכה גנומית, המאושרת לשימוש בישראל ובאירופה. היום (ג') הודיע המשרד, כי יממן מחקרים למוצרי מזון העתיד שיכללו תכונות משופרות, כמו גידול ללא צורך בדישון או  שיפור ערך בריאותי. היקף המימון של המסלול החדש ייקבע לפי הצעות המחקר שיוגשו למשרד בתחום.

כל פרויקט יקבל מימון של עד 900 אלף שקל, כל שנה 300 אלף שקל. המימון יינתן למחקרים בהם יהיה שותף תעשייתי ישראלי, שיממן חלק מהמחקר האקדמי. אותו שותף תעשייתי יקבל זכות להגיש הצעה ראשונה לניהול משא ומתן להמשך הפיתוח והמיסחור של תוצאות המחקר שמימן, אך לא יקבל זכויות יוצרים על הפיתוח.

התכנית תופעל למשך שלוש שנים. בשנה הראשונה יממן משרד החקלאות 100% מעלותו. בשנה השנייה 75% והשותף התעשייתי יממן 25%. בשנה השלישית יממן משרד החקלאות 50% מהעלות והשותף התעשייתי יממן 50%. זכויות היוצרים על הפיתוח יהיו של המוסד המפתח.

תעשיות המזון עומדות כיום בפני אתגרים עצומים וביניהם: הצורך להאכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה, בעיות ומחסור בתחום הביטחון התזונתי, הצורך בפיתוח עמידות למחלות ומזיקים על מנת שיהיה ניתן להפחית את הצורך בריסוסים, דרישות הצרכנים לתזונה בריאה יותר והצורך לשמר על  הסביבה ולנהוג באחריות סביבתית. אחד הכלים להתמודדות עם בעיות אלו הינו טכנולוגיה מחקרית חדשה, עריכה גנומית.

מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו
אייל טואג

עריכה גנומית הינה טכנולוגיה המאפשרת לבצע שינויים ספציפיים בחומר הגנטי, באמצעות חיידקים היודעים ליצור שינויים גנטיים בדנ"א כמעט בכל אורגניזם. השינוי בדנ"א הינו מדויק ומכוון בכל נוקלאוטיד (אבן הבניין הבסיסית של הדנ"א) בגנום נתון, ובכך מאפשרת שיפור תכונות בצמחים באמצעות ביוטכנולוגיה, וכך ליצור מוצרי מזון עתידיים בעלי תכונות משופרות. עד כה התמקד המחקר והפיתוח של מוצרים חדשים שיצאו לשוק בהשבחה או הכלאה הנעשית על דרך בחירת צמחים בעלי תכונות נדרשות מכלל הצמחים בני אותו סוג והמשך גידולם.

טכנולוגיות של "עריכה גנומית" משנות כבר כיום את תעשיית המזון העולמית, ומהוות את אחת הטכנולוגיות החדשניות והמתפתחות במהירות עצומה, וזוכה לגישה מקלה בהיבט הרגולטורי העולמי. העריכה הגנומית מאפשרת יכולות חדשות שלא היו אפשריות באמצעות טכנולוגיות קודמות,  והיא צוברת תאוצה במגוון תחומי מחקר ופיתוח הן בתעשיית התרופות והן בתעשיית החקלאות.

המדען הראשי במשרד החקלאות פירסם היום קול קורא למחקרים בתחום העריכה הגנומית בבעלי חיים, צמחים, פטריות ואצות. המחקרים יתמקדו בפיתוח מוצרים חקלאיים בעלי תכונות משופרות. כדוגמת ביטול הצורך בדישון, או שיפור ערך תזונתי, בריאותי ובטיחותי של צמחים ומוצרים מן החי.

הפנייה של המשרד נעשית למוסדות מחקר וחברות מסחריות, בכדי לעודד פעילות עסקית משותפת, ולהביא למיצוי רחב ומעמיק יותר של היכולת המדעית במוסדות המחקר בישראל בתחומים החקלאיים התומכים בפיתוח מוצרים בעלי פוטנציאל מסחרי שנוצרו בשיטות של עריכה גנומית.

פניית המשרד לגופי המחקר והעסקים מיועדת לאסוף רעיונות חדשניים וממוקדים למוצרים שלא קיימים כיום, ושניתן לפתח בתחומי החקלאות (חי צומח והסביבה) בעזרת טכנולוגיות של עריכה גנומית. הכוונה לרעיונות למוצרים חדשניים לחלוטין, בעלי חשיבות חקלאית או סביבתית גבוהה לישראל ולעולם, שיכולים לתרום לפתרון משבר המזון בעולם או לפתור בעיות המסכנות ענפי גידול חשובים, או שהם בעלי תרומה משמעותית לאיכות הסביבה. המוצרים צריכים להיות אטרקטיביים למגזר העסקי.

מחקרים שיקבלו מימון כוללים טכנולוגיה לשיפור ערך תזונתי בפירות וירקות, הארכת חיי מדף של מוצרים מובילים מהחי והצומח כדוגמת: בשר, ביצים, מוצרי חלב, פירות וירקות, עמידות לפתוגנים (חיידקים מחוללי מחלות) הגורמים לקלקול מזון, עופות עמידים לסלמונלה וקמפילובקטר, שיפור איכות טעם ומרקם של בשר בקר, עמידות למחלת שפעת עופות, הקטנת שימוש בחומרי הדברה, אפרסמון נטול עלי כותרת עליונים, כך שיקטין נגיעות ומקום מסתור למזיקים ומחלות, עצי אורן בעלי בערה נמוכה יותר ונטולי שרף באצטרובלים. הצפי לסיום הליך הבחינה והמימון למחקרים שיבחרו הינו המחצית השנייה של 2017.

שלמה בן-אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות אמר, כי "הצעד נעשה מתוך מגמה לשנות את מדיניות המו"פ החקלאי כך שתוצאותיו יהיו ישימות למטרת השבחת התוצרת החקלאית הן באיכות והן בכמות, ומתוך התייחסות לשווקי היעד במדינות היצוא בהן נמנעים לעיתים מצריכת מוצרים שנעשתה בהם הנדסה גנטית, אך מוכנים לקלוט מוצרים שתעשה בהם עריכה גנומית. מוצרים אלו יהיו עמידים יותר לחלק מהמזיקים בשדה, ובכך גם נקטין את כמות ההדברה, וישפר את בריאות הציבור".

ד"ר אבי פרל, המדען הראשי במשרד החקלאות אמר, כי "כמענה לאתגרים העומדים בפתח, ומתוך הכרת החשיבות ביצירת שיתוף פעולה ודיאלוג בין חברות לבין האקדמיה, פנינו למוסדות ומחקר וחברות עסקיות במטרה ליצור מחקרים משותפים עם התעשייה, וליצור תשתית מחקר לאומית בתחום של עריכה גנומית יישומית. אנו נעודד טכנולוגיות פורצות דרך שיהיה בהם כדי לתרום משמעותית למדע, לכלכלה ולתעשייה בישראל. זאת תוך מתן דגש לפיתוח טכנולוגיות יישומיות חדשניות במטרה להביא לידי יישום פיתוחים וחדשנות מחקרית באופן מסחרי בשיתוף התעשייה הישראלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#