רשות ההגבלים מאשרת: על מונופולים ייאסר לגבות מחיר מופרז - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ההגבלים מאשרת: על מונופולים ייאסר לגבות מחיר מופרז

הרשות תאכוף את האיסור רק במקרים קיצונים של העדר חלופה תחרותית שתוריד מחירים, ולא בתחומים בהם ישנו רגולטור ייעודי העוסק בפיקוח על מחירים ■ בוטלה הגנת "נמל המבטחים" מגילוי הדעת הקודם ■ רשות מקלה בענישה על בעלי מונופולים שיעברו על החוק בהקשר זה

6תגובות
הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין
אוליבייה פיטוסי

רשות הגבלים העסקיים, בראשות מיכל הלפרין, פרסמה היום (ג') את גילוי הדעת הסופי  בדבר שיקוליה באכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה. גילוי הדעת מאמץ את הפרשנות לחוק ההגבלים, הקובעת כי אסור למונופול לגבות מחיר מופרז. עם זאת, הרשות תאכוף את האיסור רק במקרים קיצוניים, במיוחד נוכח קשייה לאכוף אותו בשנתיים האחרונות, מאז שנכנס לתוקף גילוי הדעת הקודם באותו עניין.

בנוסף לכך, הרשות מקלה בענישה על בעלי מונופולים שיעברו על החוק בהקשר זה. החוק מאפשר לרשות הגבלים לפעול נגד מי שיפר את החוק באמצעות ענישה פלילית (דרישה למאסר, לדוגמה) או באמצעות עיצום כספי (קנס). הרשות הודיעה כי היא מוותרת מיוזמתה על הענישה הפלילית ותסתפק בהליך של עיצומים כספיים בלבד. מרשות ההגבלים נמסר כי ההקלה בענישה היתה גם בגילוי הדעת של הממונה הקודם, ונובעת מכך שעמדת הרשות היא שאם אין כוונה לפגיעה בתחרות, לא הולכים לענישה פלילית.

גילוי הדעת החדש מחליף את גילוי דעת קודם שעסק בנושא, ומציג את מדיניותה המעודכנת של הרשות. השינוי הבולט בגילוי הדעת החדש הוא ביטול ההתייחסות לסעיף נמל המבטחים, שקבע כי פער מחירים של עד 20% לא ייחשב מחיר מופרז. חשיבות גילוי הדעת החדש הוא באימוץ הקביעה שאסור למונופול לגבות מחיר מופרז, המסייעת לתובעים יצוגיים לתבוע מונופולים בגין מחיר מופרז. כעשר תביעות יצוגיות במיליארדי שקלים הוגשו בשנים האחרונות נגד מונופולים, בראשם תנובה.

עד לגילוי הדעת הקודם, אותו פרסם הממונה על ההגבלים לשעבר, דיויד גילה, ניתנה פרשנות אחרת לסעיף בחוק ההגבלים, האוסר על מונופול לנצל כוחו לרעה ולגבות מחיר שאינו הוגן. מחיר לא הוגן פורש כמחיר טורפני, נמוך מאוד, שנועד לדחוק מתחרים מהשוק כדי שלאחר יציאתם ניתן יהיה להעלות מחירים. גילה שינה את הפרשנות וקבע כי מחיר לא הוגן הוא גם מחיר גבוה מידיי לצרכן.

הלפרין תמכה בתחילת הדרך בפרשנות למונח מחיר לא הוגן, לפיה מדובר במחיר טורפני, ושקלה לבטל את הקביעה של גילה לפיה מדובר גם במחיר גבוה לצרכן. אולם, בעקבות השימוע הציבורי החליטה לאשר את הפרשנות של גילה, אולם להגביל את פעולות הרשות לגביה. בתקופת ההתלבטות של רשות ההגבלים, אישרו בתי המשפט את הפרשנות לפיה אסור למונופול לגבות מחיר מופרז.

גילוי הדעת החדש גובש לאחר שימוע, בו נטל חלק גם פרופסור פרדריק ג'ני, מומחה בינלאומי בתחום דיני התחרות, העומד בראש ועדת התחרות ב-OECD. לדבריו, אכיפה ישירה כלפי המחיר שנגבה על ידי בעל המונופולין משולה לטיפול בסימפטומים של מחלה, מבלי לטפל בגורמים שהביאו לקיומה של המחלה. לכן, קיימת עדיפות לפעולות העוסקות בתיקון מבנה השוק על פני אכיפה ישירה של מחירים גבוהים. אכיפה כלפי מחיר בלתי הוגן גבוה עלולה לפגוע במשק בטווח הארוך. באופן דומה, במרבית המקומות בעולם שבהם קיים איסור בדין על גביית מחירים גבוהים על ידי בעל מונופולין, האכיפה מתבצעת בזהירות ותוך שימת לב להשפעתה על התמריצים לחדשנות.

על פי גילוי הדעת החדש, השיקולים שתשקול רשות ההגבלים העסקיים ביחס לאכיפה יהיו דומים לאלו המקובלים בעולם. כאשר תשקול הרשות אכיפה ביחס למוצר מסוים שבמונופולין תתחשב הרשות במאפייניו הספציפיים של השוק הנבחן ובין השאר במאפיינים הנובעים מהדינמיקה הייחודית של שוק המוצר בישראל. הרשות תנקוט בפעולות אכיפה כלפי בעלי מונופולין בגין גביית מחירים בלתי הוגנים גבוהים, במקרים בהם אין פתרון תחרותי אחר שניתן להפעיל על מנת לטפל בבעיית השורש של השוק שנבחן, שתסמיניה באים לידי ביטוי בגביית מחיר גבוה מהצרכנים.

ככל שלא נמצא סעד תחרותי, תבחן הרשות האם המחיר הנגבה גבוה באופן משמעותי וברור מהמחיר שהיה נגבה בתנאי תחרות, והאם המחיר הגבוה שנגבה הוא גם בלתי הוגן. שאלת אי ההוגנות תיגזר מיחסי הכוחות בין בעל המונופולין לבין הצרכן, ותישקל על רקע הנסיבות הרלוונטיות, כגון מאפייני המוצר והביקוש אליו, חלקו ומעמדו של בעל המונופולין בשוק, מבנה הענף שבו פועלת הפירמה, רמת הסיכון בייצור מוצרים בענף זה ועוד.

כאשר שאלה זאת תעמוד לפתחה של הרשות, יילקחו בחשבון יחסי הכוחות בין בעל המונופולין לבין הצרכן. ככל שפערי הכוחות בין הצדדים גדולים יותר, כך שלצרכנים לא עומדת אלטרנטיבה אמיתית לרכישת המוצר, תיטה הרשות לראות בגביית מחירים, הגבוהים באופן משמעותי מהמחירים שהיו נגבים בתנאי תחרות, כפעולה לא הוגנת מצד בעל המונופולין.

כן יובא בחשבון קיומו או היעדרו של רגולטור ענפי, והפעולות שהוא נוקט, ככל שהוא נוקט, בשוק המדובר. ככל שקיים רגולטור כאמור, המחזיק בידיו כלים ייעודיים לפיקוח על המחיר הנגבה על ידי בעל מונופולין, הרשות תיטה שלא לעשות שימוש בסמכותה זו.

הרשות החליטה לבטל את "נמל המבטחים" שהעניק גילוי הדעת הקודם לבעלי המונופולין, לפיו כל עוד הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינו עולה על 20% לא ינקטו כנגד בעל המונופולין פעולות אכיפה. ההחלטה על ביטול נמל המבטחים התקבלה על רקע קשיים רבים שעלו מעצם קיומו, ומתוך תפיסה לפיה נמל מבטחים המבוסס על פער של 20% (כמו כל פער אחר שהיה נקבע), הוא שרירותי ומתייחס באופן זהה לשווקים שונים ומגוונים מבלי לתת משקל להבדלים בין שווקים שונים ובין מוצרים שונים. במקום תנאי סף זה, העדיפה הרשות לקבוע שורה של תנאי סף המקובלים יותר בקרב מלומדים ורשויות תחרות בעולם, ואשר מבוססים על תנאי השוק הרלוונטי, מעמדה של הפירמה המונופוליסטית ונסיבות הגעתה למעמד זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#