הבסיס לצמיחת המשק המהירה ב-2016 - צריכה פרטית והשקעות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבסיס לצמיחת המשק המהירה ב-2016 - צריכה פרטית והשקעות

לצמיחת המשק המהירה ב-2016, 4%, תרמו שתי תופעות זמניות - רכישת כלי רכב מוגברת ושדרוג המפעל של אינטל בישראל

3תגובות
כלי רכב
© Ricul | Dreamstime.com - Used Cars For Sale Photo

המשק צמח ב-2016 ב-4%, קצב מהיר בהשוואה לשנים קודמות ואף בהשוואה לצמיחתן של מרבית המדינות המפותחות. זאת בהשפעתם של שני גורמים קצרי טווח - רכישה מוגברת של מכוניות ושדרוג המפעל של אינטל בקרית גת. כך קובע היום (א') הכלכלן הראשי של האוצר, יואל נוה, בסקירתו השבועית.

ברבעון האחרון של 2016 אף נרשמה צמיחה גבוהה במיוחד, 6.2% - קצב גבוה משמעותית מזה של המדינות המפותחות בתקופה זו (סין ופולין, שתי מדינות מתפתחות, צמחו ברבעון בקצב מהיר מעט יותר- קרוב ל-7%).

לדברי נוה, הרכישה המאסיבית של כלי רכב תרמה לצמיחה הן בסעיף הצריכה הפרטית והן בסעיף ההשקעות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, ונרשמה ב-2016 במרבית המדינות המפותחות. עם זאת, קצב הרכישות של כלי הרכב בישראל היה גבוה גם בהשוואה בינלאומית. על פי ההערכות קצב רכישות מוגבר זה לא יימשך זמן רב, וכך גם השפעותיו על הצמיחה.

לצמיחה הגבוהה ב-2016 גרם גם הגידול בצריכה הפרטית לאורך השנה, עדות למצבו הטוב של שוק העבודה, שבו שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי, שיעור ההשתתפות ניצב בשיא ואחוז המועסקים במשרה חלקית נמוך יחסית. ב-2016 אף נמשכה מגמת העלייה המהירה בשכר הריאלי, ובפרט בענפים המאופיינים דווקא בשכר נמוך. זאת על רקע רמת התעסוקה הגבוהה, העלאות שכר המינימום וחוזי העסקה שנחתמו במגזר הציבורי. מגמות אלו בשוק העבודה תרמו משמעותית לגידול בצריכה הפרטית בכלל, ולגידול המהיר ברכישות כלי רכב בפרט.

יצוא הסחורות התכווץ במהלך השנה, ומוסיף להציג ביצועי חסר ביחס לסחר העולמי (זאת בשל שחיקה מסוימת בתחרותיות הכלכלה הישראלית, לצד חולשה נקודתית בענפים ספציפיים). בלטו לשלילה ב-2016 ענפי האלקטרוניקה והכימיקלים; מנגד, יצוא השירותים, שמקורו בעיקר בענפי ההי-טק, צמח ב-2016 בקצב מרשים. מצבת השכירים בענף ההיי-טק התרחבה ב-2016 בקצב דומה לזה של הגידול בתעסוקה בכלל המשק, לאחר התכווצות הדרגתית בשנים האחרונות.

הבסיס לצמיחה: צריכה פרטית והשקעות

התרומה המשמעותית ביותר לצמיחת המשק ב-2016, לפי הכלכלן הראשי, נבעה מהצריכה הפרטית, שהוסיפה 3.7% לסך הצמיחה השנתית, ושל ההשקעות, שהוסיפו 2.7% לצמיחה.

הצריכה הפרטית צמחה ב-2016 בשיעור מרשים מאד, 6.3%, כאשר מתוך שיעור כולל זה תרמה הצריכה השוטפת 3.9% ורכישות הרכב האישיות 2.1%. זאת לעומת 2015, שבה השפיעו רכישות כלי התחבורה האישיים באופן שלילי על צמיחת הצריכה הפרטית. תרומת הרכישה המוגברת של כלי רכב לצמיחת הצריכה הפרטית ניכרה במיוחד ברבעון הרביעי 2016, בו נרשם גידול של 25% בהיקף הרכישות, וזינוק של 52% ביחס לרבעון המקביל ב-2015.

גם ההשקעה בנכסים קבועים צמחה ב-2016 בקצב מרשים, 11%, לאחר קיפאון ב-2015. רכישת מכוניות, תרמה 4.7% לסך הצמיחה בסעיף זה, ותרומה של 4.2% נבעה מרכיב ההשקעה במכונות וציוד אחר, הכולל גם את ההשקעה בשדרוג המפעל של אינטל. תרומה ניכרת נוספת של 2.9%, שיעור כפול לעומת 2015, נובעת משיפור בהיקף ההשקעות בבנייה - הכולל את הגידול בהתחלות הבנייה כמו גם את מספר הדירות בבנייה פעילה.

בצריכה הציבורית נרשמה ב-2016 צמיחה של 3.6%, שיעור דומה לזה שנרשם בשנים הקודמות.  

יואל נוה
תומר אפלבאום

יבוא גבוה יצוא נמוך

יצוא הסחורות צמח ב-2016 ב-3.9% בעוד שהיבוא זינק בקצב יותר מכפול, 9.7%. התרומה המשמעותית ביותר לגידול המהיר ביבוא נבעה מיבוא הסחורות האזרחיות, שצמחו בשיעור מרשים של 11.2%. עלייה נרשמה גם ביבוא השירותים, כמחציתה בשל הגידול בהיקף התיירות היוצאת.

בתחום היצוא נרשם ב-2016 שיפור משמעותי, גידול של 3.9%, לאחר התכווצות בשיעור דומה ב-2015. ככלל, יצוא הסחורות של ישראל מושפע באופן משמעותי מהמגמות בסחר העולמי, ממחירי הסחורות  בעולם, מחוזקו היחסי של השקל מול המטבעות המרכזיים, מתחרותיות המשק המקומי ומרמת הפתיחות לסחר (היעדר חסמי מכס וחסמים אחרים). מנגד, יצוא השירותים, המורכב ברובו משירותים בענפי ההי-טק, מושפע פחות מהמגמות בסחר העולמי ויותר מהיקף היצע השירותים הישראליים וממחירם.

ההאטה בסחר העולמי בתקופה האחרונה באה לידי ביטוי גם בנתוני יצוא הסחורות של ישראל, שהתכווץ במהלך 2016 ב-0.5%. מדובר בתוצאה מדאיגה, שכן היצוא הישראלי מציג בשנים האחרונות ביצועי חסר ביחס לסחר העולמי מבחינת קצב הצמיחה. ככל הנראה נובע הדבר משחיקה מסוימת בתחרותיות של הכלכלה הישראלית, שמקורה בין היתר בעליית השכר המהירה בשנים האחרונות ותיסוף השקל ביחס לרמתו הממוצעת בעשור הקודם. יצוא התרופות התאושש והשנה הסתיימה בעלייה בשיעור קל, לאחר ירידות קלות בממוצע בשנים האחרונות.

להבדיל מתמונת המצב המאכזבת בתחום יצוא הסחורות, תחום יצוא השירותים דווקא מציג תמונה חיובית ברובה, וצמח ב-2016 ב-10.8%, לאחר שנתיים של דשדוש. התרומה המשמעותית ביותר ליצוא השירותים מקורה בענף ההיי-טק שהיצוא שלו צמח בכ-20%. היקף האקזיטים של חברות ההיי-טק הישראליות יותר משילֶש את עצמו,  כשבמקביל נרשם מחסור הולך וגובר בעובדים מיומנים, ועדות לכך ניתן למצוא בגידול המהיר בשכר העובדים. לדעת האוצר, היצע עובדים מיומנים נמוך עשוי לעכב את המשך הצמיחה המהירה של ענפי ההי-טק בכלל, ואת יצוא השירותים הישראלי בפרט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#