מחקר בבנק ישראל: המשקיעים התקשו יותר לחזות את האינפלציה ב-2015-2009 לעומת שנים קודמות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר בבנק ישראל: המשקיעים התקשו יותר לחזות את האינפלציה ב-2015-2009 לעומת שנים קודמות

לפי הסקירה, הפעילים בשווקים הפיננסיים מגבשים בכל עת תחזיות לאינפלציה. הם מגבשים תחזיות בתחילת כל חודש לגבי השינוי הצפויים במדד המתפרסם רק ב-15 לחודש הבא

תגובות

יכולתם של הפעילים בשווקים הפיננסיים ללמוד על האינפלציה בזמן התפתחותה בשנים 2009-2001 גבוהה יותר מאשר בשנים האחרונות, 2015-2009, וסיפקה לכלכלנים נתונים אמינים יותר לבחינת התפתחותה. כך קובעת הסקירה החצי שנתית של בנק ישראל על סוגיות מחקריות וההתפתחויות פיסקליות שתפורסם בקרוב.

לפי הסקירה, היכולת הגבוהה יותר ב-2009-2001 נובעת מהעובדה שעד 2009 היה סעיף הדיור במדד מתואם מאוד עם שער החליפין, זאת לעומת השנים האחרונות שבהן האינפלציה אמנם נמוכה, אך מחירי הדיור נתונים העלייה מהירה, שמשפיעה על המדד הכללי.

לפי הסקירה, תהליך גיבוש ההערכות האינפלציה על ידי הפעילים בשווקים הפיננסיים נעשה בעיקר בתחילת כל חודש, ומושפע מתחזיות לגבי השינוי במדד המחירים לצרכן באותו חודש, מדד שמתפרסם רק ב-15 לחודש הבא.

במהלך 45 הימים שחולפים מתחילת החודש עד לפרסום המדד (לפני פרסומו) הפעילים לומדים מידע משמעותי על האינפלציה שלא נחזתה בתחילת החודש - מידע שהמחקר מייחס לו כ-42% מסך השיקולים. ביום המסחר הראשון לאחר פרסום המדד מקבל השוק נתונים שמשקלם כ-30% נוספים במשקל הנתונים שנלקחים בחשבון, ובימים שלאחר מכן הפעילים מתאימים את מחירי האג"ח ליתר המידע.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

ניתוח שערך דוד אטון מחטיבת המחקר בבנק ישראל בוחן כמה מידע על האינפלציה שלא נחזתה בראשית החודש נלמד במהלך החודש (בזמן התפתחותה), כמה מידע נלמד בשבועיים שחולפים בין סוף החודש לבין המועד שבו הלמ"ס מפרסמת את מדד המחירים לצרכן, ואיזה חלק מהאינפלציה החודשית הפעילים מגלים רק בעקבות פרסום המדד.

הניתוח עשה שימוש בנתונים על אג"ח ממשלתיות צמודות למדד מהתקופה שבין אפריל 2001 לנובמבר 2015. מהמחקר עולה כי הפעילים לומדים מידע משמעותי במהלך החודש, בזמן שהאינפלציה מתפתחת, אולם הם גם לומדים חלק בלתי מבוטל מהמידע – יותר ממחצית – רק לאחר פרסום המדד.

כאשר מחלקים את התקופה לשתי תת-תקופות, אפריל 2001 עד יוני 2009 ויולי 2009 עד נובמבר 2015, מוצאים בכל אחת מהן תוצאות שונות מאוד. בתת-התקופה המוקדמת מתקבלות תוצאות דומות לאלו שנמצאו בכל התקופה.

לעומת זאת, בתת-התקופה המאוחרת גילו המשקיעים במהלך החודש מעט מאוד מידע על האינפלציה שלא נחזתה בראשיתו, ופרסום המדד חשף להם כ-80% ממנה. המחקר מציע הסברים לתוצאה זו, ביניהם העובדה שעד 2009 שוק השכירות היה נקוב ברובו בדולרים, וסעיף הדיור (כ-20%-25% מהמדד) היה מתואם מאוד עם שער החליפין; מאחר שהמידע לגבי שער החליפין זמין באופן שוטף, יכלו הפעילים בשוק לעדכן את התחזית לאינפלציה במהלך החודש, עם התפתחותה.

הבדלים נוספים במאפייני האינפלציה בין התקופות יצרו הבדלים במידת יכולתם של הפעילים לחזות את האינפלציה במהלך החודש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#