פניציה נחלצה מהמשבר - אבל הבנקים משאירים אותה כמעט בלי אשראי - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פניציה נחלצה מהמשבר - אבל הבנקים משאירים אותה כמעט בלי אשראי

יצרנית הזכוכית, שנכנסה להקפאת הליכים ב-2012, כמעט הגיעה לאיזון תפעולי - ויכולה עתה לגבש תוכנית אסטרטגית ■ את ההבראה מעכבת מחלוקת בין הבנקים והנאמן לבין הבעלים החדשים של פניציה, קרן פורטיסימו, הטוענת כי קיבלה מצג שווא על מצב החברה

2תגובות
מפעל פניציה. "קרן פורטיסימו הגיעה לקצה היכולת שלה להשקיע"
גיל אליהו

אור כתום בוהק בוקע מחרכי הכבשן הלוהט במפעל פניציה, באזור התעשייה ציפורית שליד נצרת. הכבשן, בטמפרטורה של 1,600 מעלות, עובד ללא הפסקה כל ימות השנה, בולע כמויות ענק של חול ובעזרת חומר נוסף מתיך אותו ומשגר יריעות זכוכית דקות על גבי מסוע ארוך.

בשלב ראשון הזכוכית נראית גמישה, ובהמשך היא מצטננת ומתקשה. סכינים חדים חותכים את הזכוכית לגודל שנקבע בהנחיות ממוחשבות. במרכז רצפת הייצור עובדים ללא הרף ארבעה רובוטים, מרימים כל לוח זכוכית שמגיע ומניחים אותו על כן, לקראת אריזה ושיגור ללקוח. כשהחברה מייצרת לוחות בעובי 2 מ"מ, צוות עובדים מצומצם עורך בדיקת איכות. במקרים של זכוכית עבה יותר, הייצור ממוכן במלואו.

ארבע שנים וחצי לאחר שנכנסה להקפאת הליכים, נראה כי חברת פניציה נמצאת על סף תפנית עסקית. ההפסדים מצטמקים בעקביות והחברה קרובה לאיזון ב-EBIDTA (רווח לפני הוצאות מימון, הפחתות, מסים ופחת).

את תוכנית השיקום הוביל מי שהיה עד 2016 מנכ"ל החברה במשך כמעט חמש שנים, ערן חיימוביץ', שפרש ביוזמתו מהתפקיד. את התוכנית האסטרטגית מגבש ומוביל עתה איל זגגי, שנכנס לתפקיד המנכ"ל לפני כחצי שנה.

איל זגגי
גיל אליהו

להקפאת ההליכים נכנסה פניציה באוגוסט 2012, לבקשתה. אז נמסר כי המפעל נפגע מהמשבר הכלכלי העולמי, שהוביל לירידה בביקוש, ומעליית מחירי הדלק. כיום כבר ידוע כי הפגיעה נגרמה גם מכך שהמפעל, שהיה חלק מקבוצת גרדיאן העולמית, שמרכזה בארה"ב, לא יכול היה לפעול אלא על פי הנחיות מגרדיאן. בעיקר לא התאפשר לו מהלך חיוני במיוחד - ליזום מכירות ברחבי העולם.

"זה היה מפעל שביצע הזמנות שהגיעו במחשב מגרדיאן", אמר מקורב לחברה. ההנחיות היו למכור רק למדינות באגן הים התיכון - כדי למנוע תחרות במפעלים אחרים של גרדיאן בעולם.

מצב החברה הידרדר, והיא נקלעה לחובות של 210 מיליון שקל ולמצוקה תזרימית שהחמירה והלכה, עד שלא יכלה לקיים את התחייבויותיה השוטפות במועדן, ובכללן תשלום חובות לספקים. החברה ביקשה צו הקפאת הליכים, וכשלב ביניים הסכימה גרדיאן להעמיד כ-28 מיליון שקל כהון התחלתי למימון הקפאת ההליכים, לאחר שהזרימה לחברה 66 מיליון שקל בחודשים שקדמו לבקשה.

בתיווך הנאמן, לקראת סוף 2012 חתמה קרן פורטיסימו, המנוהלת על ידי יובל כהן, על הסכם לרכישת השליטה בפניציה, והתחייבה להזרים לחברה 80 מיליון שקל בארבעה תשלומים, שהותנו בעמידה באבני דרך - ובהן קבלת הלוואה מהקרן למפעלים למצוקה, וחיבור המפעל לגז טבעי, כתחליף למזוט שבו הוסקו התנורים בעבר.

בפועל, המפעל חובר לגז באיחור של שנה בגלל ביורוקרטיה ממשלתית, ומבלי שהממשלה תפצה את החברה על העיכוב. בנוסף, ההלוואה מהקרן למפעלים במצוקה עדיין לא הגיעה. בשבוע שעבר התקבלה אינדיקציה לאישור ההלוואה, בסכום נמוך מהמתוכנן.

פורטיסימו נאלצה להזרים לחברה סכומים גדולים בהרבה מהתכנון המקורי - כ–130 מיליון שקל בסך הכל. למרות הקשיים, בקרן נחושים להמשיך בתהליך השיקום של החברה. עם זאת, זגגי אישר כי בקרן טוענים שהנתונים שהוצגו לה ערב רכישת החברה לא היו מדויקים, ועתה הקרן דורשת מהבנקים הנושים ומהנאמן פיצוי של עשרות מיליוני שקלים. דרישה זו צפויה לעכב את התוכנית האסטרטגית שתגבש החברה, שעלולה להיוותר ללא מקורות מימון.

לדברי זגגי, "מבחינת החברה, כל עוד זה לא נפתר, ידינו כבולות ואנחנו לא יכולים להשקיע. הכל משועבד ואנחנו לא יכולים לקחת שקל הלוואה מהבנקים. פורטיסימו הגיעה לקצה גבול היכולת שלה להשקיע".

ערן חיימוביץ
מוטי מילרוד

"האמינות של החברה היא אפס"

לא קל לנהל חברה בהקפאת הליכים, אף שחובותיה מוקפאים. "האמינות של החברה היא אפס", אומר המנכ"ל לשעבר חיימוביץ'. "בשלב ראשון הכל מתנהל במזומן בלבד. עבור חברה שמוציאה כמיליון שקל ביום, כמעט בלתי־אפשרי להתנהל כך. המשמעות היא שכל הזמן חייבים להזרים כסף פנימה. יצירת האמון בעייתית".

חיימוביץ' אמר כי נקודת הפתיחה של החברה היתה הפסד תפעולי של 2.5 מיליון דולר בחודש. "כיום מדברים על איזון, פחות או יותר", הוסיף.

מכיוון שארבעת הבנקים הגדולים הם נושים של החברה, אף בנק לא הסכים לתת לחברה הלוואה. המצב נמשך ללא שינוי משמעותי עד היום, למעט אשראי קטן שהחברה קיבלה מבנקים אחרים.

לדברי חיימוביץ', עבודה ללא קו אשראי מייקרת את ההוצאות. אי־אפשר לנהל משא ומתן עם ספקים, ואלה אף רוצים את לקבל את כספם מראש במזומן, ואין אפשרות לעשות שום פעולה לבניית החברה. "לא יכולתי אפילו ליהנות מהנחה של 7% בארנונה תמורת תשלום מראש, כי לא היה מזומן", הוסיף.

קושי נוסף של חברה בהקפאת הליכים הוא אובדן ידע. "חברה ששקעה בקשיים ועתידה לא ברור מעודדת עזיבת כוח אדם איכותי", אמר חיימוביץ'. "מהנדסים ומנהלים מצאו חלופות, כאילו אמרו: 'הספינה טובעת'. דווקא אנשי המפתח הכי חיוניים עוזבים. לצבור את הידע מחדש זה גם תהליך יקר, כי שכר הלימוד של העובדים החדשים גבוה מאוד. גם גיוס אנשים מתאימים לא היה קל; מוניטין ההעסקה נשחק מאוד".

כשחיימוביץ' נכנס לחברה היו לה 450 עובדים ומחזור שנתי של 90 מיליון דולר. כיום יש לה, לדברי זגגי, 274 עובדים, והמחזור ב-2016 הסתכם ב-65 מיליון דולר. 40% מהמכירות היו בישראל.

ההתייעלות שעברה החברה בתקופת חיימוביץ' כללה שני תחומים עיקריים: חיסכון שנבע מהמעבר לגז טבעי, והתייעלות תפעולית, שכללה סגירת פעילויות והתייעלות בתפעול, מוצרים ולקוחות.

חיימוביץ' היה התעשיין הראשון שאמר בפומבי שמחיר הגז במתווה הממשלתי יקר עד 1.5 דולר מהמחיר הנהוג בעולם, וצריך לרדת. באותו זמן התאחדות התעשיינים שיבחה את ההסכם שהממשלה גיבשה מול מונופול הגז של החברות דלק ונובל אנרג'י. לדברי חיימוביץ', העלות הגבוהה של הגז מקטינה את הכדאיות של מעבר מפעלים לגז, שהוא עצמו יקר, ועלה לפניציה 19 מיליון שקל.

על היחסים עם בעל השליטה ב-2012, תאגיד גרדיאן, אמר חיימוביץ' כי לתאגיד היו 27 מפעלים דומים ומכירותיו הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר בשנה. "התאגיד לא איפשר לנו למכור לשווקים האירופי והאמריקאי", אמר חיימוביץ'.

בחברה טוענים כי גרדיאן השקיע בישראל בתקופה שבה היה בבעלות דיל דוידסון היהודי, שמת ב–2009. ב–2012 עמד התאגיד למכירה והיה בשלב של בדיקת נאותות על ידי רוכש פוטנציאלי. הקפאת ההליכים של פניציה איפשרה לתאגיד להימנע מרישום הוצאה בסך 30 מיליון דולר בשנה כהשקעה בחברה. "זו היתה החלטה עסקית נטו", אמר חיימוביץ'.

במסגרת תוכנית ההבראה של חיימוביץ' סגרה הנהלת פניציה פעולות לא רווחיות ושני מפעלים. אחד ייצר מראות פרבוליות לתחום הסולארי והאחר היה מפעל לעיבוד נלווה לתעשיית הזכוכית - ליטוש, חיסום, חיתוך ודקורציה. בתהליך פרשו כ–200 עובדים. הסגירה חתכה הפסדים של כ-4 מיליון דולר בשנה.

"נשארנו עם זכוכית שטוחה והדבקות של שכבות (זכוכית במשטחים, כמו לחלונות ולדלתות). אנחנו מייצרים בנוסף מוצרי מיגון לרכב ומבנים נגד הדף, ירי ופריצה, וזכוכית שיש בה מעט ברזל, שהיא שקופה יותר, ומשמשת בעיקר לאדריכלים ומיגון", אמר חיימוביץ'.

פורטיסימו רכשה את פניציה בנובמבר 2012. "ברגע שיצאתי מגרדיאן יכולתי להתחרות בתאגיד ולמכור בכל העולם", אמר חיימוביץ'. "התחלנו לפתח שווקים באירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב והודו. זה שיפר מאוד את מבנה ההכנסות של החברה, את סל המטבעות ואת פיזור הסיכונים". בפברואר 2015 חובר מפעל פניציה לגז טבעי, והחברה יכלה ליהנות מחיסכון נוסף בעלויות ולהתחיל לחשוב על תוכנית אסטרטגית חדשה.

בחברה בוחנים כיום דרכים להעמקת הפעילות בישראל במגוון מוצרים חדשים, לצד המשך הגדלת היצוא. עם זאת, כל שינוי קטן בחברה מצריך זמן הבשלה. פניציה אינה חברה זריזה בתהליכי ייצור, אלא עוסקת בייצור בסיסי ביותר, וכל מעבר בין מוצרים חדשים מצריך הכנה ארוכה.

הנהלת החברה החדשה בהובלת זגגי מגבשת תוכנית חומש אסטרטגית בסיוע חברת הייעוץ גרינלייט. לדברי זגגי, "החברה מייצרת זכוכית גולמית. זו הנקודה הנמוכה ביותר בשרשרת הערך, והפחות רווחית. הכיוון שנבחן הוא כניסה לייצור מוצרים חדשים במעלה שרשרת הערך, בנוסף לזכוכית השטוחה".

"המדינה חייבת להגן עלינו"

מלבד המחלוקת של פורטיסימו מול הבנקים והנאמן, עניין נוסף מדאיג את זגגי - הניסיון הטורקי למכור בהיצף בישראל. מכירה בהיצף היא יצוא במחיר הנמוך ממחיר הייצור, המעלה חשש לניסיון לסילוק מתחרים - שאחריו אפשר יהיה להעלות את המחיר באין מפריע. כללי הסחר העולמי מאפשרים לחברה שנפגעת במדינה המייבאת לדרוש הטלת היטל על החברה המייצאת.

פניציה ביקשה וקיבלה היטל על יבוא זכוכית מטורקיה, שאמור לפוג בספטמבר 2017. בחברה מקווים שהממשלה תאריך אותו. "המדינה חייבת להגן עלינו מפני ההיצף הטורקי", אמר זגגי. "זו הגנה על 280 עובדים ישירים ו–3,000 איש במעגל השני והשלישי, ולבסוף, זו הגנה על המחיר לצרכן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#