"העברת מכון וולקני לצפון עלולה למוסס את המחקר החקלאי ולחסל את המכון"

לפי חוות דעת שנכתבה עבור עובדי המכון, המתנגדים למעבר, עם המעבר לצפון ייפסקו כמחצית משיתופי הפעולה הקיימים של המכון, ובראשם אלה עם מכון ויצמן והפקולטה לחקלאות ברחובות ■ "עובדי המכון היו מעורבים בעשרות פרויקטים בדרום, שייפגעו במיוחד"

אורה קורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עובדות במכון וולקני
עובדות במכון וולקניצילום: אייל טואג

"המעבר לצפון יחסל את מכון וולקני ואת המחקר החקלאי הלאומי" — כך קובעת חוות דעת שהכינו פרופ' אייל וינטר וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית עבור עובדי המכון, המתנגדים למעבר.

העבודה מתבססת על שורת מחקרים שכבר פורסמו בסוגיה בעבר, מטעם המצדדים במעבר — ובהם שר החקלאות, אורי אריאל, שיזם אותו בתמיכת ראשי רשויות בגליל; ומטעם גופים המתנגדים למעבר — ובראשם עובדי המכון המתגוררים במרכז. העבודה מוסיפה ניתוח של שני הכותבים, המבוסס על היכרותם את העולם האקדמי ועל התמחותם בתהליכי קבלת החלטות ומימון, ואינה מביאה נתונים חדשים.

הכותבים מסכימים כי העברת מכון וולקני לצפון תתרום לאזור, אבל לדבריהם, היא תפגע בדרום וייתכן אף שתחסל את פעילות המכון, כפי שאנחנו מכירים כיום. הם מציינים כי פעילות המכון תורמת גם ליחסי החוץ של ישראל מול מדינות מתפתחות. לדעתם, ניתן להעריך כמעט בוודאות שהמכון יתמוסס וייעלם עם המעבר, וכל התרומה החשובה שלו תיכחד, ואת זה צריך למנוע.

אחת הסיבות לתחזית ההתפוררות הן הקושי שיהיה לוולקני לתפקד לאחר שינותק מהמכונים במרכז — מכון ויצמן והפקולטה לחקלאות. שיתופי הפעולה בין המכונים מתבססים על ציוד משותף יקר וסטודנטים משותפים. המכון נמצא כיום באקוסיסטם גאוגרפי וארגוני, שמאפשר את הביצועים יוצאי הדופן שלו ברמה המחקרית. ההערכה היא ששיתוף הפעולה ייגדע ברובו בגלל המרחק.

עוד לפי המחקר, יכולת הגיוס של חוקרים מצטיינים למכון תיפגע אנושות, מכיוון שהם לא ירצו להתגורר בפריפריה, בלי שיש להם נגישות גבוהה למכון ויצמן היוקרתי. גם סטודנטים צעירים בעלי כישורים לא יסכימו לעבוד במכון, ולכן פוטנציאל החדשנות במחקר החקלאי ייהרס. ההערכה היא שהמכון יוכל לגייס בעיקר חוקרים בינוניים.

"להרחיב את היחידה הקיימת בצפון"

בחוות הדעת מוצע לעודד את המכון לתעל חלק גדול יותר מהמחקר לצורכי הצפון. כמו כן, מוצע להרחיב את היחידה הקיימת בצפון, כך שתיהפך לחלק חשוב יותר. הצפי הוא ששלוחה זו תפתח קשרים עם הגופי מחקר ואקדמיה בצפון, ובהם הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

פרופ' וינטר העריך בחוות הדעת כי "אם נאמוד את התרומה של מכון וולקני בכ–8 מיליארד שקל בשנה (לדוגמה, במכירות מוצרים טריים שנבעו מפיתוחי המכון; א"ק), יותר ממחצית מתרומה זו עלולה להיפגע עם המעבר לצפון. עובדי מכון וולקני היו מעורבים בעשרות פרויקטים, שהמיקוד שלהם הוא אזורי הדרום ומהרכז. פרויקטים אלה ופרויקטים חדשים ייפגעו במיוחד עם המעבר לצפון".

עוד לדבריו, "עלות הבנייה בצפון עשויה להגיע ל–3.3 מיליארד שקל, בלי לחשב את עלויות גיוס כוח האדם החדש, שנאמדות ב–500 מיליון שקל".

וינטר הדגיש כי "מכון וולקני יגסוס במדבר האקדמאי בתחום החקלאות בצפון. התרחיש הסביר בעינינו הוא סגירה כמעט מוחלטת של פעילות מחקרית במתכונתה הנוכחית. דור שלם של מחקר ופיתוח החקלאי יאבד בהליך המעבר לצפון, וכתוצאה מכך יאבד אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של ישראל.

"בטווח הארוך הפגיעה עלולה להביא לגסיסה של המחקר והפיתוח החקלאי הציבורי בישראל במתכונתו הנוכחית, ובנייה של משהו שונה, בראייה צרה יותר לכיוון הצפון תוך הפקרת הדרום החקלאי", סיכם וינטר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker