"הצמיחה בישראל ב-2017 תמשיך להתבסס על צריכה מקומית - ופחות על יצוא" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הצמיחה בישראל ב-2017 תמשיך להתבסס על צריכה מקומית - ופחות על יצוא"

כלכלני חברת ביטוח האשראי Coface מעריכים כי בשנה הקרובה הסיכון המרכזי בשווקים יהיה הסיכון הפוליטי ■ רמת הסיכון של ספרד, ארגנטינה וקפריסין ירדה, וזו של מקסיקו וירדן עלתה ■ הערכת הסיכון של המשק הישראלי נותרה ברמה סבירה, ושל הסביבה העסקית נותרה ברמה נמוכה

תגובות
דוכנים רבים של אירוח עסקים מהדרום בנמל
אייל טואג

הצמיחה במשק הישראלי ב–2017 תמשיך להתבסס יותר על צריכה מקומית, המהווה כ–60% מהתמ"ג, ופחות על יצוא — כך העריכו אתמול כלכלני חברת ביטוח האשראי הבינלאומית קופאס (Coface) בסקירה העולמית של החברה. לפי כלכלני החברה, הצריכה הפרטית צפויה להמשיך לגדול כתוצאה מירידה באבטלה, גידול בהשתתפות בכוח העבודה והמשך עליית שכר המינימום.

לעומת זאת, מעריכים כלכלני Coface כי התרומה של היצוא לצמיחה תישאר מתונה השנה, בשל תחזית הצמיחה האטית בארה"ב ובגוש היורו, שני יעדי היצוא המרכזיים של ישראל. בנוסף, לחצים כלפי מעלה על השקל מפחיתים את כושר התחרותיות של היצוא הישראלי. מנגד, לאחר שנים רצופות של צמיחה אטית בעולם, התחזית מראה על שיפור מתון ב–2017, הודות להתאוששות בברזיל וברוסיה.

להערכת הכלכלנים, האינפלציה תעלה מעט ב–2017 בשל התגברות הפעילות והעלייה ההדרגתית הצפויה במחירי הנפט. הגירעון בתקציב המדינה צפוי להתרחב בשל הוצאה ציבורית מוגברת בתחומים כמו דיור, בריאות ותחבורה, טיפול בסוגיית האי־שוויון והוצאות ביטחון שיוותרו גבוהות. בנוסף, ההכנסות ממסים צפויות לקטון בשל תוכנית הממשלה להפחית מסים, אך בחברה מעריכים כי הגידול בצמיחה יקזז חלקית את קיצוצי המסים.

ב–Coface צופים כי בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב צפויה לשפר את יחסי ארה"ב־ישראל, אך הקפאת תהליך השלום עם הפלסטינים עלולה להוביל להסלמה ברמת האלימות. "החוזקות של המשק הישראלי נובעות מתעשיית ההיי־טק המפותחת, כוח העבודה המיומן, התמיכה הפוליטית והכלכלית האמריקאית ורזרבות הגז הטבעי", ציינו כלכלני החברה. "החולשות, לעומת זאת, נובעות מחוסר היציבות הפוליטית המובנית בישראל, קיפאון בתהליך השלום ורמה גבוהה יחסית של חוב ציבורי".

השינויים בהערכות הסיכון של מדינות לפי Coface

בחברה משאירים את הערכת הסיכון של המשק הישראלי ברמה של A3 (סביר), ואת רמת הסיכון של הסביבה העסקית ברמה של A2 (נמוכה).

לדברי כרמין מנדולה, מנכ"ל Coface ישראל, אחד הסיכונים המרכזיים במדינות המפותחות והמתפתחות בשנה הקרובה הוא הסיכון הפוליטי. "אירופה עומדת בפני הסכנות הפוליטיות הגדולות ביותר, ובמהלך השנה אנו צפויים לכמה הכרעות בבחירות, כמו גם אי־ודאות בנוגע ליציאת בריטניה מגוש היורו. גם במדינות המתפתחות רמת הסיכון הפוליטי נמצאת ברמות הגבוהות ביותר מעולם, בעיקר ברוסיה, טורקיה, מדינות אפריקה ומדינות המזרח התיכון".

ב–Coface הורידו את רמת הסיכון ליצואנים ישראלים למדינות כמו ספרד, ארגנטינה וקפריסין, שהיקף היצוא אליהן ב–2016 היה כ–1.25 מיליארד דולר. לעומת זאת, רמת הסיכון עלתה במקסיקו — בין השאר בגלל המתיחות עם ארה"ב, בירדן ובדרום אפריקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#