יתרות המט"ח גדלו בינואר ביותר מ-3 מיליארד דולר - וחצו לראשונה את רף ה-100 מיליארד דולר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יתרות המט"ח גדלו בינואר ביותר מ-3 מיליארד דולר - וחצו לראשונה את רף ה-100 מיליארד דולר

בין ינואר 2016 לינואר 2017 גדלו יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-13%, כ-12 מיליארד דולר, בעוד שב-2015 גדלו היתרות ב-4.9% בלבד ■ הסיבות לגידול: העברות הממשלה מחו"ל, שערוך יתרות מטבע החוץ, רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל והעברות מהמגזר הפרטי

3תגובות
קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

יתרות מטבע החוץ של ישראל גדלו בינואר ב–3.16 מיליארד דולר, וחצו לראשונה את גבול ה–100 מיליארד דולר. בסוף ינואר הגיעו היתרות לסכום כולל של 101.608 מיליארד דולר.

בשנה שבין ינואר 2016 לינואר 2017 גדלו יתרות המט"ח של ישראל ב–11.563 מיליארד דולר, גידול של 13%, בעוד שבשנה שבין ינואר 2016 וינואר 2015 גדלו היתרות ב–4.171 מיליארד דולר בלבד — רק 4.9%.

שתי סיבות עיקריות לגידול הנמשך בשנים האחרונות בסך יתרות המט"ח הן מדיניות בנק ישראל — במסגרת מלחמת המטבעות העולמית לסייע ליצוא וליצואן הישראלי; וקיזוז השלכות גילוי הגז הטבעי בחופי ישראל על התחזקות שער השקל, בהתאם לתוכנית הרכישות השנתית של בנק ישראל.

לדברי בנק ישראל, יתרות המט"ח גדלו בינואר בשל ארבע סיבות: העברות הממשלה מחו"ל במהלך החודש בסכום של 2.214 מיליארד דולר; שערוך יתרות מטבע החוץ בסך של 868 מיליון דולר; רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל בסך 50 מיליון דולר; והעברות המגזר הפרטי בסך 28 מיליון דולר.

שלשום הודיע בנק ישראל כי 12.5% מסך יתרות המט"ח יושקעו השנה במניות זרות סולידיות (במקום השקעה של 10% מסך כל היתרות ב–2016). כלומר ב–2017 בנק ישראל ישקיע במניות זרות יותר מ–12.5 מיליארד דולר מסך כל יתרות המט"ח של מדינת ישראל. סך היתרות צפוי לגדול במהלך 2017 לכיוון ה–120 מיליארד דולר.

בנק ישראל אימץ ב–2012 מדיניות שלפיה חלק מיתרות המט"ח שהוא מנהל יושקעו במניות. המדיניות החדשה הניבה תרומה משמעותית לתשואה של תיק היתרות. בסוף 2015, 5.7% מיתרות המט"ח של ישראל הושקעו במניות בארה"ב, 1.9% במניות בגרמניה, 0.6% ביפן, 0.5% באנגליה, 0.3% בקוריאה ו–0.2% בהונג קונג.

את מדיניות רכש וניהול תיק המט"ח של ישראל קובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, על פי המלצות חטיבת השווקים בבנק. לפי החלטת הוועדה מ–23 בינואר, בנוסף להשקעה של 12.5% מהיתרות במניות, בנק ישראל ישקיע השנה 79.5% מהיתרות באג"ח של ממשלות זרות (ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה והולנד) ועוד 8% מהיתרות באג"ח קונצרניות — 6.5% בשוק האמריקאי ו–1.5% בשוק האירופי.

יתרון גדול ליתרות גדולות

במשך שנים ארוכות לישראל היו יתרות מט"ח לא גדולות, כ–28 מיליארד דולר ב–2008. היתרות נועדו לאפשר לישראל לרכוש צרכים בסיסים למחייתה במשך כמה חודשים, בתנאים קשים של מלחמה ואמברגו כלכלי. במארס 2008 החליט הנגיד הקודם, סטנלי פישר, במהלך שנחשב אז למהפכני, להקפיץ את סך היתרות בכ–10 מיליארד דולר, לרמה שהיתה מקובלת אז במדינות המפותחות, וקבע כי הבנק ירכוש 25 מיליון דולר מדי יום מסחר, במשך כשנתיים.

פישר ניצל אז את העובדה שהדולר היה ברמה נמוכה של 3.4 שקלים. ביולי 2008 הגדיל הבנק את מדיניות קניית הדולרים ל–100 מיליון דולר ביום חול ו–50 מיליון דולר בימי שישי. היתרות של ישראל קפצו ב–14 מיליארד דולר ב–2008, ב–17 מיליארד דולר ב–2009 וב–11 מיליארד דולר ב–2010.

באותה תקופה נטען כי יש להגדיל את רמת יתרות המט"ח לרמת החוב לטווח קצר של המשק לחו"ל, כ–40 מיליארד דולר, כי בעת משבר פיננסי, כשהנזילות בשווקים נמוכה, יש יתרון גדול ליתרות גדולות. רמת היתרות בישראל קפצה בסוף 2009 ל–30% תוצר, כפול מהממוצע של כלל מדינות העולם, למעט ארה"ב. ההצדקה היתה הסיכון הגיאו־פוליטי המיוחד של ישראל. גם כיום רמת היתרות היא כ–30% תוצר.

באוגוסט 2009, כשרזרבות הבנק היו יותר מ–54 מיליארד דולר, הודיע פישר כי בנק ישראל יפסיק לרכוש דולרים, מלבד שני מקרים חריגים: תנודות חריגות בשער החליפין או תפקוד לקוי של שוק המט"ח. הודגש כי מדיניות הבנק לא תהיה שקופה, כלומר הבנק לא יפרסם מתי רכש דולרים וכמה, ורק נקבע כי בתחילת כל חודש תפורסם הודעה קצרה שתכלול נתונים על היקף רכישות הדולרים, אם היו, בחודש הקודם.

הנגידה הנוכחית של בנק ישראל, קרנית פלוג, ממשיכה בקווים כללים באותה מדיניות, כשהבנק מתערב בשוק המט"ח בשני מקרים: כשל שוק, ובהתאם לתוכנית שנתית שנועדה לקזז את השפעות ההכנסות משוק הגז על שער השקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#