חברה ישראלית תשגר לחלל מעבדת מחקר זעירה הנשלטת מהקרקע - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברה ישראלית תשגר לחלל מעבדת מחקר זעירה הנשלטת מהקרקע

המעבדה שפיתחה ספייס פארמה תשוגר בימים הקרובים ותאפשר לגופי מחקר מישראל, גרמניה ובריטניה לערוך ניסויים בתנאים של חוסר כבידה ■ גודל המעבדה - כקרטון חלב ■ מייסד החברה: "הפיתוח מעודד את הדור הבא של החוקרים, שרוצים לעשות הכל דרך אפליקציות"

4תגובות
הלוויין הזעיר ובו המעבדה של ספייס פארמה
ספייספארמה

חברת ספייס פארמה הישראלית תשגר בימים הקרובים לחלל לראשונה לוויין מסחרי זעיר, הכולל מעבדה המאפשרת לחוקרים שיישארו על פני כדור הארץ לנהל את מחקריהם בחלל. השיגור יכלול ארבעה מחקרים מדעיים, ובהמשך מתוכנן שיגור של לוויין גדול יותר שיכלול מספר גדול יותר של מחקרים. ניסויים בחלל מקובלים בענפים המעוניינים לבחון התנהגות מולקולות ותאי גוף בתנאים של חוסר משקל. בין התחומים הנבדקים נכללים בעיקר בריאות, חומרים חדשים וחקלאות.

הלוויין הזעיר שישוגר מכיל מעבדה שתאפשר ניסויים בחוסר כבידה לארבעה גופי מחקר, מישראל, מגרמניה ומבריטניה. גודלו כקופסת נעליים ומשקלו 4.5 ק"ג. גודל המעבדה בתוכו הוא כקרטון חלב. הלוויין ישוגר על גבי משגר PSLV מהודו יחד עם לוויינים נוספים (בהם bgusat הישראלי), והוא ישוט בחלל במשך שנה מקוטב לקוטב. ללוויין הוענק השם Dido. עד כה התבצעו ניסויים מדעיים בחלל בעיקר באמצעות אסטרונאוטים במעבורות חלל או בתחנת חלל בינלאומית. מצב זה יצר תור ארוך לניסויים והמתנה ארוכה לתוצאות.

הפיתוח של ספייס פארמה ייחודי גם בכך שהוא מאפשר לשלוט על הניסויים על ידי החוקרים מכל מקום בכדור הארץ - דרך המחשב או הטלפון הסלולרי. החוקרים יוכלו להתערב בניסוי, לנהל אותו, לשלוף תמונות מיקרוסקופיות, ולקבל נתונים בזמן אמת (לדוגמה, על הקרינה והטמפרטורה), ללא תלות בגורם מתווך.

"הייחוד של הפיתוח הוא שמכוני מחקר נוגעים במדע ללא אסטרונאוט", אמר מייסד החברה, יוסי ימין. "יש להם אפשרות למעקב ישיר אחרי הניסוי - הם יכולים לקבל את התוצאות ולערוך שינוי בזמן אמת ולכתוב את הדו"חות המדעיים שלהם בעצמם", הוסיף. לכל גוף מחקר יש קבוצת ביקורת של המחקר על כדור הארץ.

המחקרים שישוגרו בודקים גידול חומרים וראקציות בחוסר כבידה ביחס לכדור הארץ. כך, אחד הניסויים שישוגר שייך לפרופ' לי כרונין ובמסגרתו בודקים בניית קריסטלים וגבישים בתנאי חוסר כבידה. ניסוי נוסף שייך לפרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת ת"א, לשעבר המדען הראשי של משרד המדע, שבודק בניית פפטידים בתנאי חוסר כבידה. ניסוי נוסף מגרמניה עוסק במחקר אנזימטי במערכות טיהור שפכים והניסוי הרביעי עוסק בחקר שמנים.

ספייס פארמה הוקמה ב–2013 על ידי ימין, שהיה מפקד יחידת הלוויינים של אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, ועידו פריאל, שהגיע גם הוא עם רקע טכנולוגי בענף הלוויינות באמ"ן. "אספנו אלינו עשרה חבר'ה מיחידת הלוויינים, וכאלה שעשו דוקטורט בהנדסת מחשבים, ביו־טכנולוגיה ותוכנה. 70% מהחברה הם עם רקע בלוויינות", אמר.

לדבריו, החברה הצעירה גייסה 7 מיליון דולר מקרן סטייט אוף מיינד, שהקימו פנחס בוכריס, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון ומפקד יחידת 8200, ויובל בהרב; מהמדען הראשי; ממשקיע (אנג'ל) ממשפחת דדוש; מסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע; ומתוכנית הורייזן של האיחוד האירופי.

ממשרד המדע נמסר אתמול כי ספייס פארמה הוגדרה על ידי CB–Insights בין 55 החברות שוברת השוויון במדע ובמחקר בעולם, ובין שמונה חברות החלל היחידות ברשימה. בשנה הקרובה מתכננים בחברה בניית מעבדת חלל מוטסת, שתכיל ארבעה ניסויים נוספים — שניים אמריקאיים ושניים ישראליים. במערכות הבאות שבפיתוח החברה מתוכנן כבר מקום ללא פחות מ–160 ניסויים בתוך מעבדות על שבב (lab–on–a–chip).

ימין אמר ל–TheMarker כי "אנחנו החברה הראשונה שפיתחה מעבדה מסחרית נשלטת מהקרקע. כיום יש מעבדות גדולות בתחנות חלל בינלאומיות, שלא מאפשרות שליטת לקוח ישירות בניסוי. מזערנו את המעבדה לגודל של שני שלישים קרטון חלב.

"אנחנו עובדים עם אפליקציה שבה הלקוח מקליד את הפעילויות בחלל. הוא מזין את הצעדים ממקום למקום בניסוי, וכשזה מגיע ללוויין זה נכנס למוח של המעבדה. לאחר שהניסוי בוצע, משוגר לחוקר מידע שהניסוי הסתיים ושיש תוצאות שהוא יכול לראות. הלוויין הזעיר עם המעבדה לשימוש מסחרי מעודד את הדור הבא של החוקרים שרוצים לעשות הכל מאפליקציות וסמארטפונים, לחקור בטבע".

בין המוצרים שפותחו בחלל נכללים חלבון שפותח בחלל על ידי סוכנות החלל היפאנית ושימש בסיס ליצור תרופת הגושן, שבוצע על כדור הארץ, וחיסון לסלמונלה שפוגעת בבני אדם, שפותח בחלל על ידי נאס"א.

מאפשר לקצר תהליכים בתחום האייג'ינג

פיתוחים נוספים הם חיסונים נגד וירוסים, שללא כוח הכבידה הם אלימים יותר. בכך מתאפשר לרפואה להקדים את ההתפתחות האלימה שלהם על כדור הארץ. "עכשיו יש אפשרות לקצר תהליכים אפילו לאייג'ינג", אמר ימין. "מעלים לחלל תאים ובוחנים את התנהגותם, בניסיון להבין למה יש לנו קמטים, בנוסף לכוח הכבידה. מתבצעות פעילויות על הרכב התא, שנועדו לגרום לנו להיראות טוב יותר לאורך זמן", הוסיף.

תחום מתפתח נוסף הוא ייצור סיבים אופטיים בחלל בתנאי חוסר כבידה בחומרים מסוימים. זהו סיב אופטי הנוצר מחומר כימי, שיכול להעביר כמות גדולה של נתונים בתנאי חוסר משקל. "אנו עושים את זה במפעל ייצור הממוקם בגובה 600 ק"מ מעל כדור הארץ", אמר ימין.

"הדבר נעשה בשיתוף עם חברת מייד אין ספייס. שמנו מדפסת תלת־ממד בחלל ובמקום להעלות לחלל אסטרונאוטים עם מפתח שבדי — אנחנו שולחים קובץ ומדפיסים אותו למעלה. אנחנו עושים אתם פרויקט לייצור צ'יפים של מעבדות על שבב, איכותיים יותר בחלל, שישמרו על התכונות שלהם כשיגיעו לארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#