מהפך בהתאחדות התעשיינים:מגזר ההיי-טק משתלט על מוסדותיה - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפך בהתאחדות התעשיינים:מגזר ההיי-טק משתלט על מוסדותיה

תעשיות ההיי-טק האחראיות על 40% מהייצור בתעשייה בישראל ועל 25% מהמועסקים בה הפכו השבוע לגוף הדומיננטי בהתאחדות המנכ"ל, רובי גינל, מדבר על האתגרים: הטמעת השינוי המבני, חיזוק החינוך הטכנולוגי, ושינוי הדימוי הציבורי של התעשייה

4תגובות
רובי גינל
תומר אפלבאום

התאחדות התעשיינים הוותיקה עוברת מהפך מבני — ומעבירה את הדגש בפעילותה להיי־טק. איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה הצטרף אליה השבוע כחבר מלא, הפך לחטיבת היי־טק, וצפוי להיות המשפיע ביותר על פעילותה.

האיגוד, שעד כה היה חבר חלקי ואחד מתוך שישה איגודים ענפיים (מזון, כימיה, מתכת וחשמל, טקסטיל ואופנה, מוצרי בנייה וצריכה) הפך לגוף הדומיננטי, שיחזיק 50% מכל מוסדות ההתאחדות וישפיע בצורה דרמטית על כיווני פעולתה.

בכך מתחיל ההיי־טק, המחזיק כ–40% מהייצור התעשייתי ו–25% מהמועסקים, להשתלט על הגוף שאמור לשמור על האינטרסים של כלל התעשייה. הנפגעים המיידיים צפויים להיות שאר ענפי התעשייה.

מנגד, התאחדות התעשיינים, בראשות שרגא ברוש, צפויה לשפר את הרלוונטיות שלה ולחזק את כוחה מול הממשלה ובמשק, לאחר של–1,000 חבריה נוספו כ–300 חברי איגוד האלקטרוניקה והתוכנה, שצפויים להכפיל מספרם עם הצטרפות חברות מתחומי הסייבר, התוכנה, החומרה ועוד. ההערכות הן כי בטווח של עשור יהיה מספרם כמחצית מחברי ההתאחדות, ואז ישתלטו על מחצית ממוסדותיה והחלטות ההתאחדות יוסטו לכיוון ההיי־טק באופן מובהק.

במשך שנים ניסתה ההתאחדות להכניס את תעשיית ההיי־טק תחת חסותה, אך זו שמרה על עצמאות חלקית, בין היתר, מכיוון שלא רצתה להיות חלק מהסכמי העבודה הקיבוציים של מפעלים החברים בהתאחדות התעשיינים.

על רקע התאגדויות עובדים בהיי־טק בשנים האחרונות והצעת ראשי ההתאחדות, שלפיה, מגזר ההיי־טק יהווה מחצית מההתאחדות, התאפשרה השלמת המיזוג. מוסדות ההתאחדות — הנשיאות, האסיפה והמועצה — אישרו את המהפך, ונציגי ההיי־טק, שהחזיקו עד כה שישית מהמושבים במוסדות ההתאחדות, הכפילו את מספר נציגיהם כחלק מאפליה מתקנת, המשקפת את חלקם בתעשייה. ביום ראשון נערכה הישיבה הראשונה של המועצה והנשיאות בהרכבן החדש.

מנכ"ל ההתאחדות, רובי גינל, שנכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים, אמר השבוע בראיון ל–TheMarker כי שילוב חברות ההיי־טק הוא האתגר הראשון של ההתאחדות תחת ניהולו. לדבריו ההחלטה זכתה לתמיכה גורפת בקרב חברי התעשיות האחרות. "המטרה היא שההתאחדות תייצג את התעשייה על כל גווניה, תוך שמירה על היחס של ייצוג הענף לחלקו בתעשייה", מסביר גינל. "מכיוון שתעשיית ההיי־טק מהווה כמעט חצי מהתוצר התעשייתי, היא תהיה חצי מההתאחדות. המהלך יכוון את ההתאחדות לשיפור הסביבה העסקית של חברות ההיי־טק בישראל".

בהתייחסו לאפשרות של דחיקת תעשיות הייצור המסורתיות מתשומת הלב של ההתאחדות והממשלה כתוצאה מכך, אומר גינל כי "החזון של ההתאחדות הוא שיתוף פעולה ואינטגרציה בין חברות ייצור מתקדם להיי־טק, כדי לשפר את כושר התחרות של החברות המסורתיות. אמדוקס בונה מערכות בילינג שמשמשות גם תעשייה מסורתית, ומפעלי סמי סגול (כתר) שילבו בין מערכת תוכנה וניהול עם GPS לכלי עבודה".

עיצומה של המהפכה התעשייתית החדשה

גינל, המכהן זמנית גם כראש אגף הכלכלה בהתאחדות, טוען כי בשנים האחרונות ניכרת האטה בהתפתחות ההיי־טק, בהיקפי הייצור ובמספר העובדים. "העובדה שאין מי שחושב על התעשייה באופן הוליסטי, פוגעת בה. כשחושבים על התעשייה כולה כגוף שיכול לנצל יתרונות תחרותיים — זו יכולה להיות קפיצת מדרגה".

התעשייה היצרנית בישראל עוברת את "המהפכה התעשייתית החדשה" — מעבר לייצור המשלב חדשנות. במשרד הכלכלה והתעשייה מטפלים בכך ברשות החדשה להשקעות (לשעבר מרכז השקעות), בשיתוף התאחדות התעשיינים. התוכניות שמתגבשות כוללות שילוב רובוטיקה במפעלים, שימוש בחומרים מרוכבים, פיתוח מכוני מחקר עם הרשות לחדשנות, יצירת אשכולות תעשייתיים ליצירת סינרגיה בין תחומים משיקים והעברת מידע בין מפעלים לייצור מוצרים חדשים. ההערכות הן כי מתקציב של כ–900 מיליון שקל של הרשות יוקצו מאות מיליוני שקלים לייצור מתקדם. גם רשות החדשנות מפנה משאבים להשקעה בחדשנות בתעשיות הייצור.

"האצת קצב אימוץ טכנולוגיות בתעשייה מסורתיות היא אחד האתגרים של ההתאחדות", אומר גינל. "בחודשיים האחרונים שינינו את מבנה העבודה של איגוד האלקטרוניקה והתוכנה ויצרנו העדפה מתקנת להשפעתו בהתאחדות. הגדלנו משאבים לייצוגו והמטרה היא להוכיח לחברות ההיי־טק, שהחברות בהתאחדות משרתת אותן לא רק בשיפור הסביבה העסקית, אלא גם בשירותים פנימיים שיקבלו. אנחנו מעמידים לרשותם עשרה מומחים בניהול תעשייה, כמו יצוא וסחר חוץ, תקינה, יחסי עבודה, הטבות מס ומענקים".

אתגר נוסף של ההתאחדות הוא שילוב של יותר עובדים מקצועיים בענפי התעשייה. לדברי גינל, המחסור בעובדים מקצועיים מגיע ל–8,000 איש. "לתעשייה חסרים עובדים טכנולוגים באופן כרוני", הוא אומר. "רמת השכר הממוצע במשק נמוכה ב–25% מהשכר הממוצע במדינות המפותחות, ואילו השכר הממוצע בתעשייה גבוה ב–40% מהממוצע במשק ודומה לזה שבמדינות מפותחות. אנחנו צריכים להביא למודעות את היתרונות של עבודה בתעשייה — שכר, התמחות וביקוש גבוהים. צריך שהציבור יבין מה זה 'מייסטר' — איש מקצוע עם התמחות טכנולוגית, שיכולת ההשפעה שלו על המפעל גבוהה. יש לו חשיבה מקצועית וחדשנית, ותנאי השכר שלו טובים משל קולגות בענפים אחרים".

החינוך הטכנולוגי בישראל צומצם בשנות ה–90 מתוך הנחה שחשיבותו למשק נמוכה. באותן שנים גם הגיעה עלייה גדולה מרוסיה ומחבר העמים עם בעלי מקצוע שהשתלבו בתעשייה. ואולם לא חלף זמן רב עד שחסרונם של בעלי מלאכה ומהנדסים הורגש בכל התעשייה.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לחדש את החינוך הטכנולוגי. משרד החינוך השיק ב–2014 תוכנית לימודים המאפשרת לכל תלמיד לנוע לאורך שנות לימודו בין מסלולים שונים לפי בחירתו, שבסופם הוא יסיים עם תעודה מקצועית, או תעודת בגרות.

היעדים של התוכנית עד 2024 הם הגדלת שיעור הלומדים בחינוך המקצועי והטכנולוגי מ–39.4% ל–47%, ויחד עם בתי הספר של משרד הרווחה — ל–50%, תוך התאמת הלימודים לצורכי צה"ל והמשק; ושילוב כל התלמידים מכיתה י' בעבודה מעשית בעולם העבודה כחלק מתוכנית הלימודים.

"המגמה התהפכה בשנים האחרונות ויש יותר חינוך טכנולוגי", אומר גינל. "צריך להסביר לציבור שבתעשייה השכר גבוה יותר, ויש אופק להתפתחות אישית". עם זאת, בפריפריה ניתן למצוא מפעלים שמעניקים שכר ותנאי עבודה לא מפתים מספיק, מה שגורם לחלק מהמחסור בעובדים טכנולוגיים.

גינל מסכים כי בתעשייה משולם שכר מינימום לעובד שאינו מיומן. "אנחנו מתכננים לצאת בקמפיין, שמטרתו להעלות את קרנו של העובד בתעשייה. הוא ידבר על שכר גבוה, ביטחון תעסוקתי גדול ויכולת התפתחות אישית".

הממשלה מנסה לחבק את התעשייה

הקמפיין משתלב עם היעד השלישי שההתאחדות הציבה לעצמה: שיפור הדימוי של התעשייה. המחאה החברתית ב–2011 פגעה בדימוי של תעשיית המזון ועוררה טענות בקרב בכירי התאחדות התעשיינים, שרודפים אחרי כל מי שמצליח. הטענות לא היו מוצדקות; התקשורת, רובה ככולה, תקפה אילי הון שעסוקים במחיקת חובות, או בניצול קשרי הון־שלטון לקידום רווחיהם על חשבון כלל הציבור.

הממשלה, שתיעלה את המחאה לערוץ של יוקר המזון והתנערה מחלקה ביוקר המחיה, מיהרה לתקן את המעוות ולחבק מחדש את התעשייה, מהלך שניכר גם בתקציב 2017–2018. מס החברות על ייצור בפריפריה ירד ל–7.5%, תקציבי התמיכות בתעשייה גדלו במאות מיליוני שקלים, והוקם צוות לגיבוש אסטרטגיה לפיתוח התעשייה בהשתתפות נציגי ממשלה והמגזר העסקי. מנגד, נמשכת המגמה של פתיחת המשק ליבוא מתחרה בתעשייה וחיזוק הרפורמות בתקינה — מה שמחליש את מכון התקנים, ששימש גם חסם תחרות מיבוא עבור חלק מהתעשיינים.

"בשנתיים האחרונות הצלחנו להבהיר למקבלי ההחלטות את הבעייתיות של הסביבה העסקית, שמתבטאת בירידה בהקמת מפעלים, והשפיעה על הנסיגה ביצוא התעשייתי ועל נתוני הצמיחה", אומר גינל. "כיום המשק צומח כמעט רק על צריכה פרטית. חוט השדרה הייצורי שמסייע לצמיחה יציבה, נחלש. הבעיה היא שרוב הצריכה הפרטית ממונפת וממומנת באשראי. החובות הם בועה.

"הצלחנו לייצר את שיעור המס כמעט הכי נמוך בעולם בפריפריה", אמר גינל. "הממשלה קיבלה החלטה שמטרתה הפחתה מיידית של כל הרגולציה להקמת מפעלים, והוקם צוות שאמור לדון בכל מה שמפריע לכושר התחרות של התעשייה והיצוא. הצוות אמור לקבוע, בין השאר, יעדים להגדלת היצוא ואמצעים להגיע לכך. אנחנו מתכוונים להציף בצוות את הגורמים המקשים על התעשייה, כמו עלויות ארנונה, אנרגיה ומים, המחסור בעובדים טכנולוגיים, הצורך ביצירת אשכולות תעשייה בפריפריה, פיתוח שטחים להקמת מפעלים והצורך בגיבוש מדיניות תעשייתית. צריך להגדיל את חלקה של התעשייה בתוצר בתוך עשור מ–14% כיום ל–20%, ולהעמיד לצורך זה כלים פיסקליים. המשק צריך לדעת לאן הוא הולך".

לדברי גינל, "לתעשייה חסרים יציבות ותנאים שיאפשרו לה לעבוד. צריך להבין את החשיבות של יציבות רגולטורית, כי התעשיינים מרגישים שמשגעים אותם. אבל אנחנו מרגישים שיש הזדמנות לשינוי. זה התבטא בכך ששר האוצר הוביל את ההחלטה על הקמת הצוות, ומונה שר כלכלה במשרה מלאה. ההחלטות שהתקבלו בחוק ההסדרים והתקציב תומכות בתעשייה".

 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם