בדרך למאדים: חליפת חלל ישראלית המגינה מקרינה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך למאדים: חליפת חלל ישראלית המגינה מקרינה

השימוש הראשון בחליפה ייעשה על ידי סוכנות החלל הגרמנית ב-2018 בשיגור לירח ■ הפיתוח מתבצע על ידי חברת סטם ראד הישראלית ולוקהיד מרטין

2תגובות
חליפת החלל
אורן מילשטיין

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע חתמה היום (ג') על הסכם עם המרכז הגרמני לחקר החלל, במסגרתו ישוגר פיתוח ישראלי חדשני לחלל. ההסכם נחתם במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי, הנערך השבוע, ומטרתו לשגר בטיסת הניסוי הבאה של החללית אוריון, המתוכננת להגיע למאדים, חליפה חדשנית להגנה מפני קרינה שפיתחה חברה ישראלית. על ההסכם חתמו מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר ומנכ"לית סוכנות החלל הגרמנית ד"ר פסקל ארנפרוינד במעמד מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן.

שר המדע אופיר אקוניס אמר כי "הטכנולוגיות הישראליות בתחום החלל ידועות בחדשנות שלהן ובחשיבה מחוץ לקופסה. אנחנו גאים לפרוץ דרך ולהשתלב באחד הניסויים המרתקים ביותר של בני האדם בשנים הקרובות".

פיתוח החליפה החל, כאשר ד"ר אורן מילשטיין חיפש לאחר אסון הכור הגרעיני בפוקושימה פתרון שיכול להציל אנשים שנחשפו לקרינה קיצונית. חודשים ספורים לאחר האסון, הקים ד"ר מילשטיין את חברת הסטארט-אפ סטרם ראד, שפיתחה חגורה מיוחדת שמגינה על אגן הירכיים המכיל חצי ממח העצם באדם.

"קרינה מייננת בעוצמה גבוהה משמידה מח עצם, שהוא מפעל יצור הדם של הגוף, וגורמת לאנמיה קשה, זיהומים וסרטן" אמר מילשטיין. "מחקרים הראו כי מספיק להגן על 5% ממח העצם כדי להביא לחידוש התאים ולהתאוששות", הוסיף.

על עקרון החגורה, מפתחת החברה, יחד עם חברת לוקהיד מרטין, חליפה מתקדמת יותר שתגן מפני קרינת קוסמית בחלל. החליפה צפויה להיות משוגרת בטיסת הניסוי הראשונה של החללית אוריון שבונים כיום בנאס"א ושתשוגר ב-2018 לירח. הטיסה, Exploration Mission 1, נחשבת הכנה קריטית לקראת הטיסות הבאות של אוריון שיהיו מאוישות וייקחו אסטרונאוטים למאדים.

 המסע למאדים נחשב ארוך במיוחד ובמהלכו עתידים האסטרונאוטים להיחשף לקרינה רבה, במיוחד בעת התפרצויות שמש. באוריון קיים שטח קטן שבו יוכלו האסטרונאוטים להסתתר בעת ההתפרצות, אך מדובר בפתרון לא מלא, שכן ההתפרצות יכולה להימשך גם שבוע. כך, כשיקבלו האסטרונאוטים בחללית או במאדים התרעה על התפרצות שמש, הם יוכלו ללבוש את החליפה ולהמשיך בתפקוד הרגיל.

החליפה שפיתחו  ב-StemRad מבוססת על עקרון ההגנה הסלקטיבית של מח עצם ושל הריאות, החזה, הקיבה, המעי הגס והשחלות, הרגישים במיוחד להיווצרות סרטן עקב חשיפה לקרינה. החליפה עשויה מחומרים עתירי מימן ולובשים אותה בדומה לווסט על פלג הגוף העליון. היות שנשים רגישות במיוחד לקרינה, הותאמה החליפה בשלב הראשון לנשים.

בנוסף, מאחר שבמסע כה ארוך לחלל כל גרם הוא משמעותי, מצאו בחברה פתרון למחזר את חומרי האריזה שבחללית, כגון הפלסטיקים שבהם אורזים את המזון, לטובת החליפה. על ידי התכת האריזות, נוצרים דיסקים של פלסטיק דחוס אותם ניתן להדביק על גוף החליפה. הפלסטיק מכיל מימן שלו תכונות אידיאליות לעצירת חלקיקים יונים.

במסגרת טיסת הניסוי ב-2018 ייבדקו לראשונה השפעות הקרינה בחלל העמוק ומידת היספגותה בגוף האדם. סוכנות החלל הגרמנית (DLR), תחת המרכז הגרמני לחקר החלל, תיעזר ב- "מטרושקה", גופת דמי המכילה אלפי גלאי קרינה, שתשוגר במסגרת הטיסה לבושה בחליפה שפיתחה החברה הישראלית, לצד "מטרושקה" ללא חליפה.

כחודש לאחר מכן, כשהחללית תחזור לכדור הארץ, יוכל הצוות לבחון את רמת הקרינה שנספגה בה ואת יעילותה ולבצע התאמות בחליפה כנדרש. השאיפה היא כי החליפה תיכלל כסטנדרט במסע המאויש Exploration Mission 2 המתוכנן לשנת 2021 ובמסע העתידי למאדים.

קבוצת המחקר, הכוללת בנוסף לד"ר מילשטיין גם את ד"ר גדעון ווטרמן ותמר ניקס, ביקרה כבר במתקני בניית החללית בנאס"א והציגה את החליפה. בין היועצים של החברה גם יצחק מאיו, שהיה מחליפו המיועד של אילן רמון והתאמן בעבר להיות אסטרונאוט במתקני נאס"א. עוד יועצים לחברה שלושה חתני פרס נובל – פרופ' מיכאל לויט, פרופ' אהרן צ'חנובר ופרופ' רוג'ר קורנברג.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#