משרד הקליטה מעודד את הפוסט-דוקטורנטים לחזור לארץ - ולהקים סטארט-אפ - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הקליטה מעודד את הפוסט-דוקטורנטים לחזור לארץ - ולהקים סטארט-אפ

לפי פרסומי הלמ"ס, אחד מכל עשרה אנשים שקיבלו תואר שלישי בישראל חי בחו"ל ■ סיינסאברוד, בתמיכת האגף ליזמות עסקית של משרד העלייה והקליטה, מנסה לעודד את המדענים הישראלים לשקול את האופציה היזמית כאפיק חזרה לישראל ומקיים מפגשים בנושא הטבות וגיוס כספים ומיסוי חברות בישראל

5תגובות

ארגון סיינסאברוד (ScienceAbroad) קיים בשבוע האחרון ארבע אירועי יזמות בצפון אמריקה במטרה לעודד מדענים ישראליים בקנדה ובארה"ב לפנות ליזמות כערוץ פוטנציאלי נוסף לחזרה שלהם לישראל.

המפגשים התקיימו באוניברסיטת מק'גיל במונטריאול, בקונסוליה הישראלית בשיקגו, במכון ברוד בקיימבריג', בוסטון, ובמרכז הרפואי NYU בניו יורק. השתתפו בהם מאות מדענים ישראליים.

מעבדת ננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן
עופר וקנין

מטרת ירידי היזמות לחשוף בפני מדענים ישראלים בחו"ל את האופציה של יזמות כקריירה בישראל אם ע"י פתיחת חברה משלהם ואם בהצטרפות למחלקות חדשנות בחברות בתעשייה. לדברי מנכ"לית סיינסאברוד,  מוניקה לב כהן, המטרה היא לקחת רעיון שלך, לרשום עליו זכויות יוצרים ולפתח אותו לחברה עצמאית או למכור אותו לחברה שתרצה לפתח אותו.

במפגשים בשבוע שעבר השתתפה היזמת ד"ר נטע קלע (PhD באימונולוגיה ממכון ויצמן, פוסט-דוקטורט בסטנפורד בתחום הסרטן), שהקימה סטארט-אפ בתחום האונקולוגי, המתמחה בפיתוח מוצרים, חדשנות ויזמות בתחום הביוטכנולוגיה והרפואה ומייעצת לחברות בינלאומיות ומקומיות בתחום המדעי והעסקי. היא זוכת פרס מקורמיק מאוניברסיטת סטנפורד ושותפה ליותר מעשרה פרסומים ופטנטים.

במפגשים נמסרו הסברים על תוכניות המדינה ומשרד העלייה והקליטה לעידוד יזמות עסקית של מדענים חוזרים, הטבות שאפשר לקבל ומידע על גיוס כספים ומיסוי חברות בישראל.

סיינסאברוד, בתמיכת האגף ליזמות עסקית של משרד העלייה והקליטה, שם לו למטרה לתת כלים לאלפי מדענים ישראליים, מרביתם פוסט דוקטורנטים, שיצאו אחרי הדוקטורט לחו"ל, המבקשים לחזור לארץ. הארגון מבקש לעודד את המדענים הישראלים לשקול את האופציה היזמית כאפיק חזרה לישראל.

בשנתיים האחרונות הצטרפו לרשימות ארגון סיינסאברוד למעלה מ-600 שמות של מדענים ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור לישראל.

לפי פרסומי הלמ"ס והתכנית להשבת אקדמאים לארץ עולה כי 1,860 בעלי תואר שלישי שהו בחו"ל ב-3 השנים האחרונות. למעלה מ-50% מהפוסט דוקטורנטים הם בתחומי מדעי החיים. מהנתונים עולה כי כיום אחד מכל עשרה אנשים שקיבלו תואר שלישי בישראל חי בחו"ל, כרבע ממקבלי התואר השלישי במתמטיקה, 18.3% ממקבלי התואר במדעי המחשב, 17.5% ממקבלי התואר בביולוגיה או בהנדסת אווירונאוטיקה, וכ-16% ממקבלי התארים בכימיה, בפיזיקה, בביוכימיה ובגנטיקה.

לפי נתוני הלמ"ס ב-2015 חיו בחו"ל 27,826 ישראלים בעלי תואר ראשון, שני או שלישי וכי שיעור האקדמאים החוזרים נמוך ממספרם של אלה העוברים לחו"ל. אחת הסיבות העיקריות למעבר מדענים לחו"ל היא הצורך בתקופת פוסט־דוקטורט כתנאי לקריירה בתחום המחקר. רוב החוקרים הצעירים שמתקבלים לעבודה בחו"ל מתקשים לחזור לארץ בשל מחסור בתקנים באוניברסיטאות המחקר.

סיינסאברוד הוא ארגון ללא כוונות רווח הפועל מאז 2006, לשמירת קשר עם מדענים וחוקרים ישראלים בעולם. בארגון חברים 2,300 אקדמאים בעלי תואר שני ומעלה. הוא  מהווה היום את הרשת הגדולה ביותר למדענים, חוקרים, מהנדסים, רופאים ויזמים ישראלים השוהים בחו"ל. הארגון מפעיל 21 מרכזים באוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה וכן פעילות מקוונת מגוונת. חברי הארגון פזורים ב-22 מדינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#