הנוסחה החדשה למחירי המוצרים בפיקוח תקטין את רווחי החברות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנוסחה החדשה למחירי המוצרים בפיקוח תקטין את רווחי החברות

נוסחת סוארי, שהיתה בשימוש משנות ה-90, תוחלף בנוסחה חדשה - שתיכנס לתוקף בהדרגה השנה ותתאים את מחירי המוצרים שבפיקוח למחיר המקובל בשווקים דומים אך תחרותיים בעולם ■ הנוסחה תחול גם על חברות ממשלתיות

תגובות
מדפים של מוצרי חלב ברשתות שיווק

האם מחירי המוצרים בפיקוח יירדו החל משנה זו? משרד האוצר פירסם בסוף השבוע את המנגנון החדש לקביעת מחירי מוצרים בפיקוח, שיחליף את נוסחת סוארי הוותיקה שהיתה בשימוש משנות ה–90 של המאה הקודמת. מטרת השיטה החדשה היא לקבוע מחיר מירבי ריאלי למוצר בפיקוח, כך שיתמרץ את החברה להמשיך לייצר אותו — אך יהיה גם הוגן מבחינת הצרכן. הפרסום נעשה לאחר שמיעה של עמדות החברות, המייצרות מוצרים שכפופים לפיקוח מחירים.

רשימת המוצרים בפיקוח בישראל כוללת, בין השאר, מלט, חלב, גבינה לבנה, שמנת, חמאה, לחמים, חלה רגילה ומלח. בשנים האחרונות הושמעה ביקורת על כך שהממשלה אינה מפקחת על מחירים כיאות וכי מחירי המוצרים המפוקחים גבוהים מדי. הנוסחה החדשה מנסה לנטרל תרגילים של חלק מהיצרניות, שנועדו לנפח מחירים. יתר על כן, בשווקים שבהם יש שוק עולמי בר השוואה, בעל מאפיינים דומים לשוק הישראלי ואף תחרותי, ייקבע המחיר ההתחלתי של המוצר לפי המחיר העולמי, בהתאמות נדרשות.
על פי ההערכות, בעקבות השינויים תקוצץ משמעותית הרווחיות של החברות, שהיתה לפי נוסחת סוארי 6%–12%, וכעת תיקבע על בסיס רווחיות מקובלת במוצרים דומים בחו"ל, במדינות שבהן התחרות מפותחת יותר.

כך לדוגמה, רווחיות של מחלבה על מוצר חלב בפיקוח לא תיקבע יותר רק על בסיס נתוני שוק החלב בישראל, שנחשב לא תחרותי מספיק, אלא לפי רווחיות המקובלת במדינה מפותחת אחרת שבה יש יותר שחקנים בשוק החלב. ההערכות בוועדת המחירים הן כי מחיריהם של 95% מהמוצרים בסל המוצרים בפיקוח יתבססו על רווחיות בחו"ל. המנגנון החדש יחול גם על מוצרים בפיקוח המיוצרים על ידי חברות ממשלתיות, ולא רק יצרניות במגזר הפרטי.

המתודולוגיה החדשה מפורטת יותר מנוסחת סוארי ותקבע, כמקובל כיום, מחיר מירבי למוצר בפיקוח, בעוד שיצרנים יוכלו למכור אותו גם במחיר מופחת. במקרים חריגים ייקבע מחיר קבוע למוצר, שלא יוכלו להוריד ממנו כאמצעי לדחיקת מתחרים שייכנסו לשוק.

מחיריהם של מוצרים בפיקוח נבדקים כל כמה שנים, לצורך עדכון. השיטה החדשה תיושם באופן מיידי לגבי מוצרים שמועד בדיקתם התקופתית יגיע — למעט הלחם בפיקוח (לבן, שחור, פרוס וחלה רגילה), שלגבי מחירו מתנהלים מגעים מאז 2016, והנוסחה החדשה לקביעת מחירו כוללת רק חלק מהעקרונות החדשים.

בעוד ששיעור הרווחיות של המאפיות על לחם בפיקוח צפוי להיות סביב 7%, במוצרים אחרים ייעשה ניסיון להקטין את הרווחיות מהרף הקיים כיום בנוסחת סוארי (תשואה של 6%–12% מההון המושקע). תשואת סוארי נקבעה בתנאי שוק שונים, ובוועדת הפיקוח על המחירים הוסכם שיש להפחיתה. בין השאר נטען בדיוני הוועדה, כי "במצב של ריבית אפסית לאורך תקופה ממושכת, תשואה של 12% משיגים כיום בהשקעות הון סיכון, וגם תשואה קבועה של 6% היא חלומית, וכל חוסך לפנסיה היה מוכן לקבל אותה".

בנוסף, המחיר המפוקח לא יתחשב בהנחות שיצרניות מעניקות לרשתות. לדוגמה, בעבר ניתנה הנחה לרשת שעמדה ביעד מכירות שאפתני (חוק המזון כבר אסר על כך), והיצרנית הכניסה את ההנחה לרשימת הוצאותיה. מעתה, הנחה לרשת לא תוכל להיכלל בהוצאות חברה, אלא אם מדובר בהנחה הנובעת מהקטנת עלויות, למשל הנחה לרשת שאוספת את המוצרים בעצמה ממחסני החברה, ובכך חוסכת עלויות שינוע. כמו כן, תמריצי מכירה ובהם מתנות, תמריצי מזומן והנחת קופונים לא יוכרו כהוצאות.

השיטה מעודדת התייעלות

מוצרי צריכה בפיקוח של משרדי החקלאות והכלכלה

המתודולוגיה של הנוסחה החדשה מקיפה יותר מנוסחת סוארי. היא נותנת לרגולטור הדרכה צעד אחר צעד כיצד לתמחר מוצר — כולל חלופות, אם הוא מתלבט לגבי השיקולים שצריכים להנחות אותו. מבחינה חשבונאית, המנגנון החדש מפרט את הדרכים להערכת שווי של נכסים בחברות.

בכל הנוגע להוצאות החברות, הרגולטור יכיר בעלויות נורמטיביות, ואם יחשוב שהוצאה שמפורטת בדו"ח שמסרה החברה אינה סבירה, הוא יוכל להתעלם ממנה. לדוגמה, הרגולטור לא יכיר בהוצאות על שכירות באזורים שבהם הנדל"ן יקר במיוחד, אלא בהוצאות נמוכות יותר. השיקול של הרגולטור יהיה רלוונטי במיוחד לחברות ממשלתיות, שהמסמך קובע כי בהן "לעתים לא קיימים תמריצים מספקים להתייעלות בהוצאות".

שינוי נוסף: נוסחת סוארי דיברה על תשואה להון. השיטה החדשה מדברת על שיעור תשואה משוקלל, המבוסס על תשואה שמקבלות חברות שפועלות באותו ענף בסביבה תחרותית בישראל או בעולם (WACC). זו שיטה שמגיבה לשוק ושינויים בסביבת הריבית שבה חברות מגייסות הון, או בסיכון, יכולים להשפיע מיד על מחיר המוצר.

הנוסחה החדשה לוקחת את שיעור התשואה בשוק תחרותי ומכפילה אותה בנכסי ההון המושקע של הפירמה. לתוצאה מוסיפים את עלויות הייצור והשיווק של המוצר לפי דו"ח ייעודי שהפירמה צריכה להכין לכל מוצר בפיקוח. התוצאה נותנת את סך ההכנסות שצריך להחזיר לפירמה בשנת עבודה. על מנת לקבוע מחיר למוצר, לוקחים את סך ההכנסות לפעילות המפוקחת, מחלקים למספר היחידות שנמכרו לפני שנה ומגיעים למחיר המפוקח.

בחישוב ההון המושקע ניסתה הנוסחה לנטרל מניפולציות שנעשו בעבר. לדוגמה, בסעיף המזומנים שנדרשים לייצור המוצר. בעבר, חברות הזרימו מזומן לחשבון בשנה שבה נעשתה להן בדיקת סוארי. בשיטה החדשה ייעשה מאמץ לוודא שמשקללים את המזומן הנכון. המתודולוגיה מסבירה גם איך לחשב את ערך נכסי ההון של החברה (מכונות, לדוגמה), לצורך חישוב מחיר המוצר.

לאחר קביעת מחיר למוצר תיערך ביקורת לעדכון המחיר בתדירות של בין שנה לחמש שנים, עם העדפה לשנתיים הפוגה לפחות בין הביקורות. השיטה מעודדת התייעלות בכך שהיא מבטיחה לחברה שהתייעלה ליהנות מרווח גבוה עד לבדיקה הבאה, שתיערך אחרי כארבע שנים.

הפיקוח יחול גם על יבוא מוצר הדומה (הומוגני) למוצר בפיקוח. הכוונה למוצר פופולרי שמיובא במחיר העולה על המחיר של המוצר המפוקח. היבואן, או הקמעונאי יחויבו למוכרו במחיר המוצר המפוקח. ואולם אם היבוא יהיה במחיר נמוך יותר, הרגולטור לא יתערב במחירו.

הפיקוח ימנע כניסת מתחרים לשוק?

אחד החששות הכרוכים בפיקוח מחירים הוא שהפיקוח ימנע כניסת מתחרים חדשים לשוק. לכן, במקרים בהם ההערכה היא שללא הגנה מצד הרגולטור לא ייכנס מתחרה לשוק, תינתן לו הגנת ינוקא. זו תתבטא בקביעת מחיר למוצר בשוק לתקופה מוגבלת, במקום מחיר מירבי, עד להשגת נתח שוק שייקבע. כמו כן אפשר יהיה לקבוע כי תקופת עדכון המחיר תתארך ולאפשר לחברה ליהנות מרווחי התייעלות זמן רב יותר. כדי לוודא שהפיקוח לא ישמש כלי לתיאום מחירים מוצע לבחון מדי פעם את הוצאת המוצר מפיקוח.

בשוק בו פועלת פירמה אחת ייקבע מחיר המוצר לפי עלויותיה. בשוק עם כמה פירמות ייקבע המחיר לפי עלויות של כמה פירמות, בשקלול נתח השוק שלהן, לפי שיקול הרגולטור. פירמה שמחזיקה ביותר מ–50% בענף יתייחסו אליה בשקלול כמחזיקה 50% ממנו.

אחת ממטרות הרגולציה של הפיקוח היא השגת יעילות כלכלית, כך שהייצור יתבצע בעלות מינימלית, המחיר ייגזר מהעלות הנכונה ויישאר עדיין תמריץ לחברה להשקיע בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. בשווקים שבהם יש חוסר יעילות בייצור, כמו שווקים בבעלות ממשלתית או שווקים מונופוליסטים, יוכל הרגולטור לתמרץ את הפירמות להתייעל באמצעים שונים. אם לגישתו הפירמה לא יעילה, היא לא תפוצה על מלוא עלויותיה, אלא יוחל עליה מקדם שיתמרץ אותה להתייעל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#