פרופסור מיכל גל: "ראינו כמה שבי רגולטורי משמעותי במשק שלנו עם סיגרים וסוגיות אחרות" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופסור מיכל גל: "ראינו כמה שבי רגולטורי משמעותי במשק שלנו עם סיגרים וסוגיות אחרות"

גל רמזה לחקירות ראש הממשלה, המכהן גם כממלא מקום שר התקשורת ■ הדברים נאמרו בכנס השנתי של רשות ההגבלים, בדיון בנושא ריכוזיות כלל משקית והצורך לרסן אותה

תגובות

"רק בשבועיים האחרונים ראינו כמה נושא השבי הרגולטורי חשוב במשק, עם סיגרים וסוגיות אחרות". כך אמרה היום פרופסור מיכל גל מאוניברסיטת חיפה, המתמחה בתחום ההגבלים העסקיים.

מיכל גל
חגי פריד

הדברים נאמרו בדיון על ריכוזיות כלל משקית והדרכים לרסן אותה, בכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים. גל התייחסה בדבריה לחקירות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהן נחשפו קשריו עם ארנון מוזס מו''ל ידיעות אחרונות, ועם ארנון מילצ'ן מבעלי ערוץ 10, שהעניק לו לכאורה מתנות בהן סיגרים ושמפניה.

הדיון עסק בגילוי הדעת שפירסמה רשות ההגבלים העסקיים בשבוע שעבר לגבי העקרונות למדידת השפעה של ריכוזיות כלל משקית. המסמך אושר בוועדת הריכוזיות שהוקמה במסגרת חוק הריכוזיות, במטרה להגביל גופים ריכוזיים גדולים מהשתתפות במכרזי ממשלה - בכדי למנוע את חיזוק כוחם והשפעתם אם יזכו במכרז.

הרשות ציינה במסמך כי הפרמטר היחיד יהיה השפעת הגורם העסקי על מקבלי החלטות, וגל העירה כי יש לבחון גם את השפעתו הכלכלית של הגוף הריכוזי על המשק. לדבריה, יש אפילו לאמוד את השפעתו בכל ענף בנפרד בכדי לראות אם לא נוצרת השפעה מהותית מצטברת.

"במסמך חסרה הסוגייה הכי חשובה של הריכוזיות הכלל משקית – כוח השוק כלפי שחקנים אחרים בשוק, ספקים משווקים וקניינים ולאו דווקא כלפי מקבלי החלטות", אמרה גל. "חוק הריכוזיות לא הגביל עצמו לכוח שלטון. ההתמודדות עם כח השוק הוא האתגר האמיתי של ריכוזיות כלל משקית", הוסיפה.

פרופסור ישי יפה אמר כי "משפחות ששולטות באחוזים גדולים מהמשק זה לא רצוי, וזו צריכה להיות ליבת הדיון". מנחם פרלמן, כלכלן המתמחה בהגבלים, הוסיף כי "הקבוצה הכי גדולה בישראל היא 1%-1.5% מהמשק ולכן זה חארטה להתייחס לריכוזיות כלל משקית".

פרופסור יוסי שפיגל אמר כי "שבי רגולטורי זו בעיה שקיימת 100 שנה. לא צריך להמציא עבורה מושג חדש של ריכוזיות כלל משקית. כולם מבינים שזה לא טוב, שיש עיתון גדול שנשלט על ידי מיליארדר גדול בארה''ב ונשלט אולי על ידי ראש הממשלה. ושלא טוב שיש עיתון גדול שיש לו רשימות שחורות. לצורך זה לא צריך את המושג ריכוזיות כלל משקית".

יואל נוה, הכלכלן הראשי באוצר
תומר אפלבאום

יואל נווה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אמר כי הקצאת נכסי מדינה היתה בעבר יותר משמעותית וחלק מהריכוזיות הכלל משקית נבעה ממנה. לדבריו, בהפרטות עתידיות הבעיה תהיה מעשית. "המסמך הוא טיוטה, ויהיו דברים נוספים שנכניס. ועדת הרכוזיות אינה רק רשות ההגבלים, והיא כוללת את ראש המועצה הלאומית לכלכלה, נציג משרד האוצר וראש רשות ההגבלים". נווה הוסיף כי שאלת המחיר שהמדינה תקבל בהקצאה הוא שיקול לגיטימי, כי הכסף הולך לציבור. "אם המדינה לא תמקסם את הערך יגידו שעשתה שקשוקה", אמר.

עו''ד טליה סלומון, המייצגת גופים ריכוזיים, אמרה כי "המסמך עושה סדר". לדבריה, "מאוד קשה לאתר קיומו של כוח פוליטי. גם השיקולים שמניתם יכולים לבלבל. לא כל מי שיושב על השאלטר יש לו כוח פוליטי על מקבלי ההחלטות. מה שחסר במסמך זה פרק שלם שיאזן את השיקול של זכויות הגורם הריכוזי. יש לו זכות לחופש עיסוק. כשמאזנים את התחרות הכלל משקית והתחרות הענפית חשוב לשקול את הפגיעה בחופש העיסוק".

אמנון פורטוגלי אמר כי "ככלל יש להימנע מהקצאת זכויות לגורם ריכוזי. רק במקרה חריג ניתן לשקול אותה. אם יוכח שההקצאה לא פוגעת בדברים שאנחנו חושבים שהם חיוניים יש לשקול לאשר לו את ההקצאה".

עדנה הראל ממשרד המשפטים, שליוותה את הליך החקיקה, אמרה כי "הפרק מאפשר לממשלה למנוע ריכוזיות והיא לא מוגדרת לפי כוח פוליטי. הריכוזיות מוגדרת לפי פעילות כלכלית, ריאלית או פיננסית. יש צורך לשקול היבט נוסף מעבר לכוח המיקוח, הנזק כלפי המשק כמו מחנק לפיתוח עסקים קטנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#