ברקזיט, טראמפ ואיומי חרם: האם ליצואנים יש סיבות טובות לחשוש מ-2017? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברקזיט, טראמפ ואיומי חרם: האם ליצואנים יש סיבות טובות לחשוש מ-2017?

המפה של סחר החוץ משתנה וישראל מתקשה להגדיל את יצוא הסחורות ■ היצואנים עלולים להיתקל בחסמי סחר חדשים במדינות המערב ■ במשרד הכלכלה והתעשייה מזהירים: "הנזק של הקריאות לחרם על תוצרת מהשטחים גדול מאוד ומתבטא ב'חרם שקט' על יצוא ישראלי"

תגובות
דונלד טראמפ על שער מגזין סיני. בחירתו לנשיא ארה"ב, יחד עם הברקזיט, הובילו לאי־ודאות בסחר העולמי וביצוא מישראל
JOHANNES EISELE/אי־אף־פי

נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, יושבע ביום שישי וייכנס לתפקידו. מדיניות הסחר והייצור שלו, לפחות לפי הצהרותיו, ברורה, ומבוססת על פרוטקציוניזם - הגנות וסיוע לתעשייה האמריקאית בהגברת התעסוקה, ופחות הקלות ליבוא מתחרה.

מבחינת התעשייה הישראלית, שארה"ב היא יעד היצוא הגדול ביותר שלה, נראה כי הכיוון ברור: מי שירצה לכבוש את השוק האמריקאי, יצטרך בדרך כלל להקים מפעל ייצור גם על אדמת ארה"ב.

חרף הבדלי הגודל העצומים בין ישראל לארה"ב, נראה שממשלת ישראל נאבקת ראש בראש במגמה האמריקאית, פועלת בכיוון ההפוך בדיוק, ומנסה לעודד הקמת מפעלים בעיקר בגליל ובנגב. בחוק ההסדרים המצורף לתקציב המדינה 2017–2018 ישנן הטבות מוגדלות במענקי השקעות ובמיסוי, שנועדו למשוך חברות זרות גדולות להשקיע בישראל, כולל אמריקאיות, ולגרום גם לחברות ישראליות להקים כאן את מערכי הייצור הבאים שלהן. עם זאת, ברור לכולם כי כחלק מתהליך הגלובליזציה, חברות ישראליות חייבות להקים מפעלי ייצור גם מחוץ לישראל - קרוב ללקוחות או לחומרי הגלם שלהן.

"השלטון של טראמפ והברקזיט בבריטניה מעידים על הכיוון", אמר אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, במפגש של נספחים מסחריים עם TheMarker שנערך באחרונה. "הפרוטקציוניזם חזר. ניכרת ירידה בפתיחות כלפי יבוא בשווקים הגדולים של היצוא הישראלי. אחד הדברים שחברות נדרשות לעשות הוא להקים מפעלים בחו"ל. בארה"ב יש 'ביי אמריקן' — דרישות ייצור מקומי. אם אתה רוצה להיות בשוק האמריקאי, אין לך ברירה אלא להקים אופרציה בחו"ל".

חברות ביטחוניות מכירות את הדרישה לייצור מקומי לא רק מארה"ב, וזה שנים מתמודדות במכרזי הצבא האמריקאי באמצעות חברות בנות שהוקמו בארה"ב, בהן רפאל, תעש, התעשייה האווירית, אלביט ופלסן סאסא. הנספחת המסחרית בוושינגטון, ענת כץ, אמרה כי "בתחום הביטחוני יש רגולציה שקשורה לביטחון המדינה שדורשת ייצור מקומי". לדבריה, בארה"ב עדיין לא ברור מה יהיו השינויים בדרישות, "אבל לפי ההכרזות צפוי שנראה דגש חזק יותר על תוכניות של העדפת רכש אמריקאי. טראמפ צייץ בימים האחרונים בטוויטר כי יקדם תוכניות של 'ביי אמריקן' ו'הייר אמריקן' לטובת תעסוקה וייצור מקומיים. זה הטיקט שלו, והעובדה שזה חזר בימים האחרונים מראה שזו לא היתה רק סיסמת בחירות, אלא שיש כוונה להתמקד במישורים הללו".

אף שטראמפ מרבה לדבר על שינוי בהסכמי הסחר הדו־צדדיים של ארה"ב, הנספחות הישראלית לא קיבלה אינדיקציות לכוונה לשנות את ההסכם עם ישראל. "הוא דיבר על הרצון לבנות מועצת סחר בבית הלבן", אמרה כץ. "כל הנושא יהיה יותר קרוב אליו. מזכיר הסחר יהיה יותר משמעותי בדיוני סחר פנים וחוץ".

מימין: הנספח המסחרי בבייג'ין, אופיר גור; הנספח למוסדות האיחוד האירופי בבלגיה ולוקסמבורג, גל מור; הנספחת המסחרית בוושינגטון, ענת כץ; ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן; הנספח המסחרי בברלין, דורון אברהמי; והנספח המסחרי בבריטניה, נתן צרור
מיכל פתאל

על הכוונת: הודו, סין, יפן ואפריקה

"האתגר של הממשלה בשנים הבאות יהיה הגדלת מספר יצואני הסחורות", אמר כהן. לדבריו, היצוא הישראלי ב–2016 אמנם עלה, אולם את העלייה משכו יצואני השירותים, בעוד שיצוא הסחורות — תחום שבו קשה יותר לישראל להתחרות במדינות אחרות — ירד מעט. לדבריו, חלק מהבעיה נובע מהריכוזיות ביצוא. "היצואניות הגדולות מגבירות את היצוא, ואילו הקטנות והבינוניות שומרות על היקף יצוא נומינלי", אמר. "ישנן 66 יצואניות של מעל 100 מיליון דולר, שמייצאות 66% מסך יצוא הסחורות הישראלי. מספר יצואני הסחורות בישראל לא גדל בשנים האחרונות, לעומת עלייה במספר יצואני השירותים".

יצואנים ישראלים נוטים להעדיף את השוק האמריקאי והשוק האירופי, למרות המשבר הכלכלי שפגע בעיקר בשווקים אלה מ–2008. עם זאת, תמהיל היצוא הישראלי משתנה בעשור וחצי האחרונים: "בשנת 2000 ארה"ב והאיחוד האירופי היו היעד ליותר מ–70% מהיצוא הישראלי, והיצוא לאסיה היה 12%", אמר כהן. "כיום, היצוא לאסיה הוא 25% מיצוא הסחורות, ולאיחוד האירופי ולארה"ב היצוא הוא כ–60%.

"המדיניות הממשלתית היא לתמוך בחברות שרוצות לגוון שוקי יעד. בתוכנית כסף חכם, שהושקה לפני שנתיים, ארה"ב ומערב אירופה היו השווקים הדומיננטיים מבחינת הביקוש של החברות. לכן, ב–2016 עשינו שינוי. אמרנו שניתן תמיכה כפולה לשלושה יעדים — הודו, סין ויפן, לאחר שהממשלה החליטה שהיא רואה בהן שוקי יעד. פתאום חברות החליטו להסתכן ולהיכנס אליהן לראשונה, בתמיכתנו".

יצוא מישראל במיליארדי דולרים

גם אפריקה נהפכה ליעד שהממשלה מעוניינת לעודד את הייצור אליו, וב–2017 מתכנן משרד הכלכלה והתעשייה לפתוח בה שתי נספחויות מסחריות חדשות, בקניה ובמערב היבשת, במדינה שעדיין לא נקבעה.

בעוד הקשרים עם סין צוברים תאוצה, יחסי הכלכלה עם הודו מדשדשים. גם המשא ומתן להסכם סחר חופשי, שיקל על יצוא ויבוא, תקוע עמוק בבוץ. חברות ישראליות דווקא הסתערו על הודו בעשור האחרון, אך רבות מהן חזרו מהר ובכעס גדול, לאחר שהפסידו מיליונים רבים. חברות רבות דיווחו כי השותפים המקומיים הונו אותם, וכי הדרישות לשוחד והביורוקרטיה המסואבת הכריעו אותן. קשרי העסקים בין המדינות עלו על שרטון.

"עוד לא הצלחנו לפצח את הודו", אמר כהן. "הודו מטעה. זו מדינה דמוקרטית עם אנשים נחמדים, ולכן אתה מרגיש זהיר פחות. הם מדברים אנגלית, ואתה חושב שאתה מכיר את המקום — אבל זו מדינה מורכבת. יש הרבה סגמנטים באוכלוסייה. חברות הלכו לעבוד עצמאית בהודו ועשו טעויות. זה גרם לרתיעה מהודו. ובכל זאת, היצוא להודו הוא מיליארד דולר בשנה, לא כולל יצוא ביטחוני ויהלומים. אחת הבעיות היתה למצוא שותף מקומי מתאים. פתחנו שתי נספחויות מסחריות בהודו שיצרו רשת קשרים. את הממשלה לא ממהרים לרמות. איש עסקים בכיר לא ימליץ על מישהו לא אמין. אני קורא לחברות ישראליות להיעזר בנו".

ב–2016 תמכה המדינה בכ–140 חברות בכ–60 מיליון שקל בקרנות לשיווק בינלאומי. ב–2017–2018 התקציב אמור לעלות בכ–20%, עם העדפה לשיווק בסין, הודו ויפן.

בד בבד מנהל משרד הכלכלה והתעשייה משא ומתן על הסכמי סחר חופשי עם שמונה מדינות — סין, וייטנאם, דרום קוריאה, איחוד המכסים של רוסיה ושכנותיה, בלארוס, קזחסטן, ארמניה וקירגיזסטן. המשא ומתן עם אוקראינה צפוי להסתיים ב–2017. בד בבד מתנהל משא ומתן על הסכמי סחר רב־צדדיים בסחר בשירותים (טיס"א) ובמוצרים ידידותיים לסביבה (EGA). הסכם הסביבה עוסק במוצרים הקשורים לתעשיית המים ולאנרגיה חלופית. הסינים, לדוגמה, רוצים לקדם באמצעותו יצוא אופניים חשמליים.

"החרם האירופי גורם לנזק עקיף גדול"

ביקור נשיא המדינה בהודו
מארק ניימן / לע"מ

כמו בחירת טראמפ, גם ההתנתקות הבריטית מהאיחוד האירופי, שהוכרעה במשאל עם אך ביצועה עדיין לא התחיל, יוצרת אי־ודאות בסחר העולמי וביצוא הישראלי. לישראל אין הסכם סחר נפרד עם בריטניה — שהסחר עמה נעשה כחלק מהסכם הסחר עם האיחוד האירופי. בריטניה היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל אחרי ארה"ב, עם יצוא של כ–4 מיליארד דולר בשנה ויבוא של כ–1.5 מיליארד דולר.

"בריטניה לא גיבשה עדיין את מדיניות הסחר שלה", אמר כהן. "אני מעריך שהבריטים יקבלו אחת משתי חלופות. או שיעתיקו את הסכמי הסחר של האיחוד האירופי עם כל מדינה, כולל ישראל, כדי לא לפגוע במהלך העסקים, ובשלב שני ייפתחו מהלכים בילטרליים; או שהבריטים יגידו שהם נכנסים למהלך של כינון הסכמי אזורי סחר חופשי מקבילים חדשים עם כל המדינות. האתגר כאן יהיה משך הזמן הארוך הנדרש לכך".

הנספח המסחרי בבריטניה, נתן צרור, אמר כי "מדובר ביותר מ–50 הסכמים, וזה אתגר משמעותי. הבריטים הקימו שני משרדי ממשלה חדשים — האחד לטיפול בברקזיט, והאחר לסחר בינלאומי — שאיושם עדיין לא הסתיים. הם מתלבטים בין 'ברקזיט קשה', יציאה מלאה מהאיחוד האירופי, ל'ברקזיט רך', יציאה מהאיחוד אבל לא מהסכמי המכסים, שתציב אותם במצב דומה לנורווגיה ושווייץ. אנחנו מחכים למוצא פיהם".

נושא רגיש ביחסי הסחר של ישראל מול בריטניה הוא הקריאות לחרם על יצוא ישראלי מהשטחים (BDS) מצד ארגונים התומכים בפלסטינים. האיחוד האירופי קיבל החלטה על סימון נפרד למוצרים מהשטחים, כך שאסור לכתוב עליהם "מיוצר בישראל" ולא יחולו עליהם הטבות המכס שמהן נהנה יצוא ישראלי. לדברי צרור, בבריטניה כל עירייה יכולה להחליט על אופן הפיקוח על הסימון בתחומה, ועד כה, הוא לא נתקל בבעיות. עם זאת, בפועל, לפעמים הסימון מנסה "לעקוף" את הבעיה באופן יצירתי — למשל, על תמרים ייכתב שמקורם הוא מעמק הירדן (Jordan Valley), ללא אזכור של ההתנחלויות או השטחים.

הפגנה של תומכי החרם על ישראל בפריז, ב–2015. חברות עלולות להימנע מיבוא מישראל לא רק ממניע פוליטי — אלא גם בשל ניהול סיכונים
אי־אף־פי

גל מור, הנספח למוסדות האיחוד האירופי בבלגיה ולוקסמבורג, אמר: "במדינות האיחוד החרם עושה כותרות, אבל לא רואים סימנים ברורים לפגיעה משמעותית ביצוא הישראלי. עם זאת, אנחנו מעריכים, שיש נזק עקיף מאוד גדול. רשתות הקטינו את היקף ההזמנות של תוצרת חקלאית מישראל, מכיוון שלא רצו להתעסק עם סימון מקור. אנחנו גם מניחים שההד התקשורתי יפגע ביצוא לאורך זמן, אלא אם ננקוט צעדים למניעת בעיות כשהן מדווחות לנו. אבל יש מקרים שלא מגיעים לידיעתנו, ויש כרסום מתמשך ביצוא".

גם כהן אמר כי בעוד ישראל יודעת למזער נזקים מקריאות פומביות לחרם, הבעיה היא עם החלטות שמתקבלות במסגרת "החרם השקט". לדבריו, דירקטוריונים יכולים להחליט לא להתעסק עם יבוא מישראל לא בגלל עמדה פוליטית, אלא כניהול סיכונים. "לכן, ההערכות לגבי היקף הנזק ליצוא אינן מבוססות, כי יש הרבה אי־ודאות. בפועל, אם מסתכלים על תוצאות החלטת הסימון של האיחוד האירופי, רואים שלא כל המדינות מיישמות אותה. מדינות שבהן מיושמת ההחלטה כוללות את צרפת, הולנד, בריטניה ודנמרק.

"יש צרכנים שמציקים לרשת בשאלות", אמר כהן. "אנחנו חוששים שיהיה לזה אפקט של כרסום ביצוא הישראלי לאורך זמן". לדבריו, בשיחות עם כל הדרגים באירופה נעשה ניסיון להסביר כי עדיף לא לאכוף את ההחלטה, כדי שלא תתחזק ההשפעה על החרם השקט.

בגרמניה מתלהבים מההיי-טק הישראלי

גרמניה, יעד יצוא גדול נוסף של ישראל באירופה, תהיה עסוקה ב–2017 יותר בבעיות הפליטים ופחות בכלכלתה, סבור דורון אברהמי, הנספח המסחרי בברלין. "הכלכלה הגרמנית במצב מאוד טוב", אמר. "זו הכלכלה הגדולה באירופה והיצואנית השלישית בגודלה בעולם, עם האבטלה הכי נמוכה בגוש היורו, כ–4%, ועם תחזיות צמיחה מאוד טובות".

לדבריו, בין ישראל לגרמניה יחסים מיוחדים שכל ממשלה גרמנית משמרת. כשנשמעות בה מדי פעם קריאות לחרם, פוליטיקאים ואנשי עסקים קמים לגנות אותן. "הגרמנים מתלהבים מסצנת ההיי־טק הישראלית", אמר אברהמי. "הרבה משלחות הגיעו מגרמניה לישראל ב–2016 במטרה ללמוד על האקו־סיסטם הישראלי. תחומי הסייבר והרכב מובילים את העניין. נרשמו השקעות גרמניות במובילאיי ובגט טקסי. תעשיית הרכב הגרמנית מתעניינת בחדשנות בתחום הרכב האוטונומי". לדברי אברהמי, בשנה הקרובה יימשכו הניסיונות לקדם בגרמניה חברות ישראליות שאינן חלק מתעשיית ההיי־טק, כדוגמת עלבד, המייצרת בין השאר מגבונים.

"הקריאות לחרם לא משפיעות על סין"

גם הסינים מתעניינים בתחבורה, ובמיוחד באמצעי תחבורה ירוקה כמו כלי רכב חשמליים (אופניים, קטנועים ומכוניות) — שממשלת סין מעוניינת לעודד את השימוש המקומי בהם, וגם את היצוא שלהם. "הקריאות לחרם לא משפיעות על סין", אמר אופיר גור, הנספח המסחרי בבייג'ין. "אפשר לראות את זה ברכישת חברת אהבה (שמפעלה ממוקם מעבר לקו הירוק; א"ק) על ידי פוסון הסינית".

לדברי גור, טראמפ אמנם מדבר על הטלת מכסי מגן מול סין, אולם הסינים לא חושבים שהסחר מול ארה"ב ייפגע. עם זאת, אם ארה"ב תהיה יעד פחות אטרקטיבי להשקעות סיניות, האטרקטיביות היחסית של ישראל תגדל. לדבריו, היעדים המועדפים להשקעות סיניות בתחום הטכנולוגיה הם עמק הסיליקון, ואחריו ישראל.

לא רק ההיי־טק הישראלי מעניין את בייג'ין. "הסינים השקיעו בישראל 6–7 מיליארד דולר, כולל בחברות אדמה ותנובה - ורובם בחמש השנים אחרונות", אמר גור. הסינים מתעניינים גם בהשקעות פיננסיות בגופים מוסדיים בישראל, כדוגמת הפניקס, אך בתחום ניכר שהרגולטורים אינם נלהבים לאשר להם כניסה לשוק.

הסינים אמנם משנים מדי פעם רגולציה לגבי השקעות, אבל על תחום אחד הם אינם צפויים לוותר: השקעות בחקלאות. "הסינים צריכים להאכיל 1.3 מיליארד איש, והביטחון התזונתי שם הוא סוגיה ברמה של ביטחון לאומי", אמר גור. "לכן תוכנית החומש במדינה שמה דגש על קידום החקלאות".

לדבריו, בסין ניתנות תמיכות ישירות לחקלאים בעשרות מיליארדי דולרים לגידול דגנים ולשילוב זרעים ודשנים חדשים, יצוא ישראלי בתחום האגרו־טכנולוגיה מתקבל בברכה ברחבי סין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#