קבלן הביצוע של כחלון עובר למשרד הכלכלה: מה מתכנן השר החדש אלי כהן? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קבלן הביצוע של כחלון עובר למשרד הכלכלה: מה מתכנן השר החדש אלי כהן?

ח"כ אלי כהן ימונה לשר התעשייה והכלכלה וישמש ידו הארוכה של שר האוצר במשרד ■ בכוונתו לקדם הכשרה מקצועית כדי לשפר את הפריון בתעשייה ■ "הרפורמות בתקציב יגרמו לכך שיהיה כדאי יותר לעשות עסקים בישראל", הבטיח לתעשיינים

10תגובות
ח"כ אלי כהן
אוליבייה פיטוסי

הממשלה צפויה לאשר בימים הקרובים את מינויו של יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו), לשר הכלכלה והתעשייה. המינוי טעון אישור של מליאת הכנסת. כהן מקורב לשר האוצר, משה כחלון — כך ששיתוף הפעולה בין המשרדים צפוי להיות הדוק, כמו בתקופה האחרונה שבה כחלון היה השר הממונה על שניהם.

כחלון וכהן נאמו בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים שנערך בסוף השבוע. מי ששמע את דבריו של כהן בכנס, התקשה למצוא הבדלים בין תפישת עולמו הכלכלית לתפישה של כחלון — וזו כנראה הסיבה לכך שנבחר לתפקיד. בתפקידו כשר הכלכלה הוא יקדם את האג'נדה של כחלון להורדת יוקר המחייה, וכן יפעל לחיזוקה של התעשייה ולשיפור הפריון.

כהן יהיה הזרוע הארוכה של כחלון במשרד הכלכלה. בוועדת הרפורמות הוא נחשב לקבלן הביצוע של כחלון וקידם בעבורו בין היתר את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקמת רשות ההון והרשות להתחדשות עירונית וכן את הרפורמה במכון התקנים.

הצעת חוק שהגיש כהן להנהגת פנסיית חובה לעצמאים התקבלה בקריאה הטרומית ולבסוף אושרה בסוף דצמבר 2016 בקריאה השנייה והשלישית כחלק מהצעת הממשלה בחוק ההסדרים. הצעת החוק שהגיש להנהגת סוף שבוע ארוך התקבלה בקריאה הטרומית ועדיין לא קודמה בשל חילוקי דעות בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. כעת הוא ימשיך לקדמה בכובע של שר הכלכלה והתעשייה.

אמנם כחלון לא הודיע רשמית שימנה את כהן לתפקיד, אבל מסר על כך לחברי הכנסת של סיעת כולנו. את תפקיד יו"ר ועדת הרפורמות צפויה לתפוס ח"כ רחל עזריה מכולנו.

תיק הכלכלה והתעשייה נמסר לכחלון באוגוסט, לאחר שכולנו העבירה לליכוד את התיק להגנת הסביבה עם התפטרותו של השר אבי גבאי במאי, בעקבות מינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון. בתחילה ביקש כחלון להעביר את שר השיכון, יואב גלנט, למשרד הכלכלה והתעשייה, אך גלנט סירב.

"אווירה אנטי עסקית"

המינוי הצפוי של כהן מבהיר לתעשיינים שלא יוכלו להפעיל את "שיטת הפרד ומשול" בין שני השרים, כפי שעשו בעבר. לכל היותר יוכלו לפנות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להתלונן על השניים אם לא יקבלו את מבוקשם.

התעשיינים מצדם עשו בסוף השבוע כל שיכלו כדי להטות את כהן לצדם, והעניקו לו בכנס זמן נאום ארוך. בנוסף, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, קרא לו לבמה כדי להעניק את פרס מפעל החיים לסמי סגול, בעלי כתר, ובאותה הזדמנות הציג אותו כשר הכלכלה והתעשייה הבא.

נאומו של כהן לא התמקד בתעשייה אלא עסק במגוון סוגיות במשק. הוא הדגיש כי אינו רואה בהכרח עין בעין את תלונותיהם על חוקי העבודה. בכוונתו, הבהיר, לדאוג לרווחת העובדים גם כשיכהן כשר הכלכלה והתעשייה.

"נושא העובדים חשוב לי", אמר וציין כי שיתוף הפעולה בין כחלון, ברוש ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הוא מבורך. לדבריו, העובדים הם מקור להון אנושי שחשוב לטפח.

מנגד הבטיח שיילחם באווירה האנטי עסקית הרווחת מאז המחאה החברתית. "כלכלה זו גם אווירה", אמר. "בישראל לצערי קיימת בשנים האחרונות אווירה אנטי עסקית, בכלל זה בכנסת. מי שמצליח ומרוויח הופך אויב, אבל המצב צריך להיות הפוך".

בניגוד לתעשיינים שטענו כי תקציב המדינה אינו כולל רפורמות צמיחה, אמר כהן כי "התקציב כולל רפורמות משמעותיות שיחזקו את המשק ויגרמו שיהיה יותר כדאי לבוא לעשות עסקים בישראל". בכך התייחס לתיקון החוק לעידוד השקעות הון שהוביל כחלון עם משה אשר, מנהל רשות המסים, שמטרתו לתמרץ משקיעים זרים להשקיע בישראל באמצעות הטבות מס.

מעל הבמה שיבח כהן את יוזמתו לחוק סוף שבוע ארוך — אף שהתעשיינים שבקהל התנגדו ועדיין מתנגדים לו. בד בבד הזכיר את הקלות המס שהונהגו בממשלה, שמהן ייהנו גם התעשיינים, בין היתר הקלות למשקיעים במפעלים בפריפריה והקטנת מס חברות. "זו הפחתה של 15% בנטל המס", אמר. "עסק ששילם מס 10 מיליון שקל ישלם 8.5 מיליון שקל. זה יגרום לכך שירצו יותר לעשות עסקים בישראל".

"להילחם על התעשייה"

כהן והתעשיינים שותפים להערכה כי הפריון הוא אחת הבעיות הקשות של התעשייה הישראלית. לדבריו, הטיפול בבעיה צריך להתמקד בהשקעות הון גדולות יותר ובחינוך טכנולוגי. על פי תפישתו, הפחתת המס בהיקפים משמעותיים שעליה הכריזה הממשלה מתמרצת השקעות הון, כך שמה שנותר מבחינתו בהקשר לפריון הוא לקדם את החינוך הטכנולוגי: "כמעט בכל ענף בישראל חסר כוח אדם — צריך להוביל הקמה של מכללות טכנולוגיות. דרך שיפור הפריון נוכל להעלות את התפוקה, השכר והרווחיות".

עוד אמר כי יש להגדיל מחדש את היקף הפעילות של הבורסה בישראל כדי שחברות קטנות ובינוניות יוכלו לגייס בה הון ולהמשיך לצמוח. "צריך להפחית רגולציה, לתת תמריצים ולהוריד מס. המוסדיים מנהלים יותר כספים מהבנקים וצריך לגרום לכך, שיפנו להשקעות גם בישראל", הוסיף.

"שימו לב כמה טראמפ נלחם על התעשייה האמריקאית במטרה להשאיר אותה בארה''ב", אמר. "אנחנו צריכים כלכלה יציבה, שלא נשענת רק על צריכה פרטית, ולכן אנחנו צריכים להילחם על התעשייה".

כהן, (46, נשוי ואב לארבעה) המתגורר בחולון, שימש לפני שנבחר לכנסת בשורה של תפקידים בכירים במשק, ובהם ראש תחום תאגידים בחברת דירוג האשראי מעלות, ומשנה למנכ"ל הכשרת הישוב. הוא נכנס לחיים הפוליטיים בבחירות האחרונות ברשימת כולנו.

כחלון מינה את כהן ליו"ר ועדת הרפורמות, שבאמצעותה מקדם שר האוצר בדרך נוחה ומהירה חלק מהרפורמות הכלכליות שלו להורדת יוקר המחיה בלי צורך לעבור את ועדת הכספים או ועדת הכלכלה.

בכנסת זוכה כהן להערכה רבה הן מאנשי מקצוע מהמגזר העסקי ופקידי מדינה שהופיעו בוועדת הרפורמות והן מצד פוליטיקאים. הוא ניהל את ישיבות הוועדה תוך הפגנת ידע רב בנוגע להצעות החוק השונות, כשלנגד עיניו אישור החוקים עבור כחלון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#