נגידת בנק ישראל: "רמת החיים בישראל תלויה בשיפור הפריון" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נגידת בנק ישראל: "רמת החיים בישראל תלויה בשיפור הפריון"

ד"ר קרנית פלוג התבטאה במסגרת ועידת התעשייה השנתית, ואמרה כי יש לשפר את הכשרת העובדים ולצמצם ברגולציה מכבידה ■ הנגידה ציינה כי האינפלציה תחזור לתחום היעד לקראת סוף השנה ■ "חלקה של התעשייה בתוצר יורד בכל העולם, לא רק בישראל"

6תגובות
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

"המפתח לשגשוג המשק והתעשייה הוא שיפור הפריון". כך אמרה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בוועידת התעשייה השנתית. "אם נצליח בכך, זה יהיה המפתח לצמיחת המשק וליצירת מקומות עבודה איכותיים בתעשייה, שיתמכו ברמת החיים של כולנו", הוסיפה.

"האתגר הגדול ביותר למשק ולתעשייה הוא הפריון הכולל, ובפרט פריון העבודה. לאורך זמן פריון העבודה, או התוצר לעובד לשעת עבודה, גדל בישראל בקצב הדומה לזה של המדינות המפותחות, ועל כן הפער בינינו לבין השווקים המפותחים לא נסגר. הפערים הגדולים ביותר הם בענפי תעשייה ושירותים כתעשייה, ושירותי אירוח ואוכל. ענפים אלה מתאפיינים בכך שהם מיועדים בעיקרם לשוק המקומי והרבה פחות חשופים לתחרות בינלאומית ולכן פעילותם מתאפשרת למרות הפריון הנמוך. לעומת זאת, בענפים המיועדים ברובם ליצוא רמת הפריון גבוהה במיוחד - אחרת לא יוכלו להתחרות בשוקי היעד שלהם".

לדברי פלוג, לצורך כך יש לחזק את ההון האנושי בכל הרמות: יש להגדיל את ההשקעה במערכת החינוך ולייעל אותה, ולמקד את השיפור בהקניית מיומנויות בסיסיות לכל חלקי האוכלוסייה, ובפרט באמצעות הגדלת המשקל של התכנים הטכנולוגיים. בנוסף, יש לשפר את מערכת ההכשרה המקצועית באמצעות ייעול והגדלת משאבים.

לדבריה רמת ההון האנושי של העובד הישראלי הממוצע בהחלט לא מספקת ביחס למקביליו במדינות המפותחות האחרות בארגון ה-OECD. בכל תחומי המיומנויות האוכלוסייה הבוגרת ניצבת ברמה נמוכה יותר, ובפרט בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית. הסבר אפשרי, לדברי פלוג, הוא שההון למועסק במיגזר העסקי נמוך בהשוואה בינלאומית.

"מטריד לא פחות - התמונה לא מרנינה במערכת החינוך", ציינה פלוג. "הישגי תלמידים נמוכים בהשוואה בינלאומית והפערים בין התלמידים חריגים. למעשה מערכת החינוך לא מייצרת שוויון הזדמנויות לאנשים שבאים מרקע קשה", הוסיפה.

עוד פירטה פלוג בנוגע לסיבות לקושי בשיפור הפריון את הסביבה העסקית והרגולציה שאיננה עקבית ויעילה מספיק, והדגישה שכובד הבירוקרטיה מעיב על הביצועים. לדבריה, יש לעשות יותר להפחתת רגולציה עודפת. "צריך לצמצם חסמים לא מכסיים. יש הרבה לעשות גם באמצעות המדען הראשי, שצריך להטמיע שיפורים טכנולוגים בענפים מסורתיים ושירותים - שם הפערים בפריון גדולים במיוחד", אמרה.

בנוסף קיימים גם חסמי סחר משמעותיים במשק, כשהכוונה אינה לחסמי מכס אלא לחסמים בירוקרטיים של מגבלות על הסחר בשירותים, כאשר היחס להיצע תחרותי מחו''ל במיכרזים ממשלתיים אינו ידידותי.

עובד במפעל של דקור בקריית גת
אילן אסייג

פלוג ציינה כי הסביבה העולמית מאתגרת מאחר שקצב הצמיחה והגידול בסחר העולמי דומים, וצפויים להישאר מתונים בשנים הקרובות, והדבר הופך את התחרות לקשה יותר. מדובר על סביבה מאתגרת שבה מחירי הסחורות והאנרגיה נמוכים יחסית, והמדיניות המוניטארית הגלובלית מאוד מרחיבה.

לדברי פלוג היצוא מישראל צומח בקצב דומה לזה של הסחר העולמי בסחורות ושירותים, כאשר הסחר העולמי בסחורות גדל לא יותר מהשירותים. בתחום הסחר בשירותים ביצועי היצוא של ישראל דווקה טובים יותר מהגידול בסחר בשירותים בעולם, אולם בתחום יצוא הסחורות הביצועים של ישראל דומים למה שקורה בעולם, ובשנים האחרונות אף מעט נמוכים בהשוואה לעולם.

בהתייחסות כללית למצב במשק, אמרה הנגידה באופן כללי התמונה הכלכלית המקומית מאוד חיובית, והתוצר גדל בקצב נאה. ב-2016 גדל התוצר ב-3.8% לפי אמדן ראשוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומצבו של שוק העבודה מרשים אף הוא - כאשר השכר עולה והמצב המאקרו כלכלי טוב.

למרות הצמיחה המרשימה האינפלציה בישראל שלילית ונמוכה מהיעד והסיבות לכך מגוונות, ובין היתר ניתן לציין את מחירי האנרגיה והסחורות הנמוכים. בנוסף גם הממשלה פעלה להורדת יוקר המחיה והורדת המחירים ניכרת. גם הגברת התחרות בתוך המשק ובייחס לחו''ל משפיעה על מיתון עליות המחירים בענפים שונים, והערכת בנק ישראל היא שהאינפלציה תחזור לתחום היעד שלה לקראת סוף השנה.

בנוגע לשער החליפין המשוקלל מול שותפות הסחר של ישראל - חל בשקל יסוף של 5% בשנה האחרונה, וזאת בין היתר בהשפעת המדיניות המוניטרית המרחיבה מאוד שחלק מהמדינות נוקטות בשנים האחרונות, כאשר הנהיגו ריבית אפסית ואף שלילית.

בישראל עומדת הריבית על 0.1% כבר זמן ממושך, ובבנק ישראל מעריכים שתישאר נמוכה לאורך זמן כדי לתמוך בפעילות ובהחזרת רמת האינפלציה ליעד. במקביל, בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח על ידי רכישת דולרים. "אנחנו רוצים למנוע נזקים ארוכי טווח של תופעות זמניות שהן תוצאה של ההרחבה המוניטרית שנוקטות חלק משותפות הסחר שלנו", אמרה פלוג. לדבריה, המדיניות לא נועדה לקזז מגמות ארוכות טווח שקשורות לגלובליזציה ולפתיחת המשק למסחר העולמי.

פלוג ציינה כי ירידת חלקה של התעשייה בתוצר אינה בעיה ישראלית, אלא מגמה עולמית. לדבריה, "אנחנו ערים מזה שנים רבות למשקל התעשייה בתוצר העולמי. כשמסתכלים על המדינות המפותחות, משקל התעשייה בתוצר ירד באופן משמעותי ב-20 השנה האחרונות מ-19% ל-14%. יש אף שורת מדינות המראות ירידה חדה במיוחד, כמו בריטניה וניו זילנד, ואילו אצלנו הירידה מתונה יותר אך בהחלט משמעותית".

עם זאת, הנתון המעודד בתחום היצוא התעשייתי הוא האיזון היחסי שהושג בההתפלגות הגאוגרפית של יצוא הסחורות, כאשר בשנים האחרונות חלה ירידה במשקל היחסי של ארה"ב ואירופה וגידול הדרגתי במשקל היצוא לשוקי אסיה. לעומת זאת, בתחום השירותים היצוא עדיין ממוקד בארה''ב ובאירופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#